בעקבות גילוי האומיקרון בארץ, רופאים קובעים: "חשוב להתחסן"

גילוי הווריאנט החדש אומיקרון, שמתפשט מדרום אפריקה והגיע גם לישראל, מכניס את מערכת הבריאות לכוננות חדשה מפני הגל החמישי של הקורונה - שעלול להגיע. בכירים במערכת הבריאות הציבורית סיפרו ל"ישראל היום" על החשש מפניו, ועל הדרכים שבאמצעותן יהיה אפשר למנעו.

פרופ' נמרוד מימון, יו"ר החטיבה לרפואה פנימית ומנהל מחלקת הקורונה בביה"ח סורוקה, אמר על החשש מפני הגל החמישי על רקע גילוי הווריאנט החדש: "בית החולים עמד בפני כל הגלים הקודמים, והוא מנקז שטח גיאוגרפי של חצי מדינת ישראל, עם מיליון תושבים. מבחינת שיעורי ההתחסנות של האוכלוסייה סביב סורוקה אנחנו נמצאים במקום גרוע ביותר, בגלל המגזר הבדואי הגדול. מצד שני, זאת אוכלוסייה יחסית צעירה, ומצד שלישי - אנחנו לא יודעים אם הווריאנט פוגע בצעירים. נראה זאת בשבועות הקרובים. אין זה סוד שחיסון ומסיכה די מבטחים מפני הדבקה בסבירות גבוהה".

באשר לעומס בבתי החולים, אמר פרופ' מימון כי "אנחנו נערכנו עוד בגל הראשון לתרחיש שבו 80% מביה"ח יוקדש לטיפול בחולי קורונה ו-20% לשאר המחלקות. היות שבגלים הקודמים אפילו לא התקרבנו למצב כזה, אף אחד לא מדבר על מצב של אי-ספיקה. אפשר אולי להגיד שאיכות הטיפול יכולה לרדת ברמה מסוימת, אם ייווצרו צפיפות ועומסים, אך אף אחד לא צופה שהגל החמישי יגיע לממדים כאלה, בגלל שיעור ההתחסנות הגבוה באוכלוסייה".

פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קפלן, שהיה מבכירי הרופאים בחזית בגלים הקודמים, אמר ל"ישראל היום" כי "הגל החמישי אולי בפתח, והיקפו יושפע במידה רבה מהאופן שבו נבחר להתנהל. ברמה הלאומית, כבר בשלב זה ננקטו צעדים שעשויים להאט את ההתפשטות ולמנוע חדירת חולים לארץ, אבל בעיקר יש להעלות את שיעור המחוסנים. הווריאנט אומיקרון עשוי להיות מידבק יותר, ואז להדביק גם מחלימים ומחוסנים בשיעור גבוה יותר - והוא עלול גם להיות בעל יכולת חמיקה גבוהה יותר ממערכת החיסון. עם זאת, יש סבירות גבוהה מאוד שגם אם מחוסנים יידבקו ויחלו, המחלה לא תתפתח לכדי מחלה קשה".

על הצפיפות בבית החולים אמר פרופ' צמחוני כי "שיעור גבוה של תחלואה קשה עלול לייצר עומס על בתי החולים, בייחוד על יחידות טיפול נמרץ ומחלקות פנימיות. בתי החולים ערוכים מראש ומתורגלים, ועם הזמן גם אמצעי הטיפול הולכים ומתרבים. חלקם דורשים בדיקה ואימות של יעילות ביחס לווריאנט החדש".

"יהיו עוד וריאנטים"

לדבריו, "העולם צפוי לראות עוד וריאנטים מסוג זה, שעוברים ממדינות שבהן הנגיף ללא שליטה בעיקר כי אינן מחסנות מספיק. הקורונה לא תיעלם כל עוד יש מספיק נקודות כאלה בעולם. חומרת הגל הבא בישראל תלויה ביכולת ההעברה של הווריאנט ביחס לדלתא, יכולת ההתחמקות שלו ממערכת החיסון, והדבר שעליו אנחנו יכולים להשפיע במידה הרבה ביותר - שיעור המחוסנים. בשבועיים הקרובים נקבל יותר תשובות לגבי יכולת ההדבקה היחסית של הווריאנט ויעילות נוגדני מחלימים ומחוסנים נגדו. לגבי שיעור המחוסנים, אנחנו יכולים לבוא בטענות רק לעצמנו".

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת פנימית קורונה בביה"ח הדסה עין כרם, הוסיף על החששות: "החשש העיקרי מהזן החדש הוא שידביק במהירות ושיהיה עמיד לחיסון. הדסה ערוכה לגל חמישי בגבול הספיקה של חולים, שישפיע על כל הארץ. כדי למנוע הידרדרות יש כמה נקודות חשובות: חיסון, עטיית מסיכות, זהירות בהתקהלויות - בייחוד במקומות סגורים - ופיקוח נמרץ על שדה התעופה. אי-ספיקה מתחיל ב-600 חולים קשה בארץ. היינו כבר במצב של 1,200 חולים קשה בארץ בגל השלישי, וזה מצב שלא כדאי לחזור אליו".

ד"ר אורטל נאמן, מנהלת מחלקת קורונה נשים בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד, מתייחסת לניסיון הצוותים: "בתי החולים צברו ניסיון רב בשנתיים האחרונות בטיפול בחולי קורונה. הטיפול שניתן היום טוב בהרבה ממה שידענו לתת בראשית המגיפה. כלל בתי החולים, ובתוכם ביה"ח שלנו, פועלים ומכינים עצמם לכל סיטואציה. בכוחו של כל וריאנט לאתגר מחדש את המערכת ולבחון את עמידותה. עם זאת, בישראל יש מערכת בריאות טובה, שצריכה לעבור כברת דרך בטרם תגיע לאי-ספיקה".