"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלושה שרים התנגדו לחוק איכוני השב"כ בממשלה

החוק אושר בסופו של דבר, אולם אל השרים אבידר וסער, שהביעו כבר את הסתייגותם, הצטרפה שרת החינוך שאשא ביטון • המשנה ליועמ"ש: "נושא משפטי בעייתי ומורכב" • ספק אם החוק יעבור בכנסת

,עודכן
0השמעה
השרים שאשא ביטון וסער (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

שלושה שרים התנגדו היום (שלישי) במשאל הטלפוני של שרי הממשלה על טיוטת חוקי איכוני השב"כ. בסופו של דבר החוק אושר, וההכרעה עוברת כעת אל הכנסת, שם העברת החוק מוטלת בספק רב.

אל השרים גדעון סער ואלי אבידר, שהביעו כבר התנגדותם לפני כמה ימים כבר, הצטרפה היום שרת החינוך וחברת מפלגתו של סער (תקווה חדשה), יפעת שאשא ביטון.

שר הבריאות הורוביץ: "יש לי בעיה גדולה עם האיכונים" // צילום: לע"מ

מוקדם יותר, המשנה ליועמ"ש רז נזרי הציג את הקשיים בוועדת החוץ והביטחון: "יש פה נושא משפטי בעייתי ומורכב. יש שני דברים שאנחנו רואים כבעייתיים ביותר. במדינה דמוקרטית שב"כ לא אמור בכלל לפעול מול אזרחים, אלא רק במקרי טרור, אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וזה האירוע שאנחנו נמצאים בו כרגע".

ראש הממשלה נפתלי בנט מעוניין להעביר את החוק, במטרה לבצע איכונים על אנשים שנחשדים ככאלו שנדבקו בווריאנט האומיקרון.

השר אלי אבידר,צילום: אורן בן חקון

החוק נועד לאפשר שימוש ארוך טווח של שלושה חודשים באיכוני השב"כ, לאיתור נשאי האומיקרון. הוא הכרחי להפעלת האיכונים, כיוון שהאישור שניתן בממשלה ביום ראשון היה קצר טווח, עד ליום חמישי בלבד, תוך שימוש בתקנות לשעת חירום. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כבר בישיבת קבינט הקורונה במוצאי שבת כי השימוש בתקנות שעת חירום הוא "הלוואת גישור", כלשונו, עד שיחוקק החוק בכנסת.

עם אישור החוק בממשלה הוא יעבור כעת לכנסת, אולם לא ברור אם יימצא לו רוב בקואליציה. כמה חברי כנסת, ביניהם גבי לסקי (מרצ), כבר הודיעו שלא יתמכו בחוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר