ראש הממשלה נפתלי בנט בתדרוך לתקשורת: "אנחנו רואים גל תחלואה שעיקרו בילדים". הוא הדגיש: "אני לא מתכוון לתת עוד הקלות בשלב הזה".
במהלך השבוע צפוי קבינט השרים לטיפול בקורונה להתכנס לצורך דיון בהיערכות לכניסה לחורף.
"אחרי הפוגה קלה, ה-COVID חוזר עם מיני גל של ילדים ואנחנו לומדים שהמגיפה היא אירוע מתמשך שיכול לקחת עוד שנה שנתיים", אמר בנט. "במסגרת המאבק בגל הרביעי, בנינו מערכת מתקדמת והוליסטית למדינת ישראל. מערכת שהיא פועלת ותמשיך לפעול".
לקראת מבצע חיסון הילדים, שיחל השבוע, הבהיר ראש הממשלה: "הקו שלנו הוא קו של שקיפות, של ידע, הסברה דרך רופאים ולא סלבריטיז. אנחנו מעוניינים לשכנע את ההורים בצורה מנמקת ושקופה באמצעות נתונים. תהיה הסברה דרך קופות החולים ורופאי המשפחה בתוכניות השונות. נפעל בצורה מתונה ונסביר שזה אינטרס של ההורה לשמור על הילד ולא רק אינטרס של המדינה".
ההערכה היא כי 50% מההורים מעוניינים לחסן את הילדים, ועוד 25% מתלבטים בסוגיה, כך שניתן יהיה במהלך המבצע להגיע לשיעור התחסנות של 75%. בשלב זה, לא מתוכננים צעדים כלפי לא מחוסנים - כמו תשלום על בדיקות אנטיגן - אך בעוד ארבעה שבועות אמורה להתקיים הערכת מצב בנושא.
בנט התייחס לרמת החיסון האפקטיבי של ישראל ואמר כי היא "הטובה בעולם". לדבריו, "המדדים הבינלאומיים מתמקדים בכמה אנשים התחסנו פעמיים, אך המדד הנכון הוא שאדם חוסן במה שצריך להתחסן לאורך נקודת זמן. כמעט 50% ממדינת ישראל חוסנו בבוסטרים כאשר בארה"ב חוסנו 10% ובגרמניה - 5%. העולם נמצא בממוצע של 3%.
"ישראל ברמת הגנה טובה. הגבולות נשמרים בצורה הכי טובה שיכולה להיות. 100% מהנכנסים לארץ נבדקים פעמיים, וכמעט 100% מהמאומתים בשדה התעופה מרוצפים. בנינו מנגנון שמחפש כל הזמן בולם וריאנטים מטרידים ומביא אותם לידיעתנו".
בהמשך התדרוך התייחס ראש הממשלה להיערכות ישראל לחורף בצל העלייה בתחלואה. "מדינת ישראל יכולה להגיע לחורף שבו הכל פתוח", אמר בנט. "זה בהישג ידינו וזה תלוי בנו. התוכנית היא להשאיר את מדינת ישראל פתוחה ולצלוח את הרף הזה בלי מגבלות קשות. בשביל זה צריך לעבוד. יש גל של ילדים, אני לא מחדש לכם. 50% מהמאומתים החדשים כעת הם עד גיל 11 ויש 12%-11% עד גיל 18".
לדברי בנט, "שני-שליש מהמאומתים החדשים הם פשוט ילדים שלא התחסנו, ולכן יש משהו מטעה בהסתכלות על המספר הכולל ולא לפרוט אותו לזרמי משנה".
הוא הוסיף: "אנחנו נכנסים לחורף שיוצר אתגר כפול של שפעת וקורונה גם יחד. הצפי לשפעת חמור יותר מהרגיל כי 'דילגנו' על השפעת בשנה שעברה, וה'דילוג' הזה יוצר מצב קשה יותר משנה שעברה משום שהחיסונים מנסים 'לקלוע' לזהות הנגיף. אם עברו שנתיים - זה קשה יותר".
בתוך כך, במערכת הבריאות ממשיכים לעקוב אחרי יעילות מנת הבוסטר וההערכה היא שיש ירידה קלה במספר הנוגדנים, אולם לא נראה כי ישנה ירידה בהגנה של החיסון. ההערכה היא שהבוסטר יחזיק מעמד יותר זמן מאשר החיסון השני אך המעקב אחרי דעיכתו נמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו