"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תגלית אקולוגית: חומר המופק מאצות מונע הידבקות תאים בנגיף קורונה
מכון בארה"ב בדק את פעילות ה"אולוון", חומר שהופק באוניברסיטת ת"א מאצה ימית אכילה, על תאים חיים • התוצאה: אולוון מונע את הדבקת התאים בנגיף הקורונה • פרופ' אלכס גולברג, ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ: "מדובר בחומר טבעי וזול שעשוי למנוע את התפשטות המגיפה במדינות נעדרות חיסון"
אצת המאכל אולווה | צילום: אוניברסיטת תל אביב

תגלית אקולוגית: חומר המופק מאצות מונע הידבקות תאים בנגיף קורונה

מכון בארה"ב בדק את פעילות ה"אולוון", חומר שהופק באוניברסיטת ת"א מאצה ימית אכילה, על תאים חיים • התוצאה: אולוון מונע את הדבקת התאים בנגיף הקורונה • פרופ' אלכס גולברג, ביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ: "מדובר בחומר טבעי וזול שעשוי למנוע את התפשטות המגיפה במדינות נעדרות חיסון"

דן לביא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים באוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' אלכס גולברג מבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, מצאו כי החומר אולוון (ulvan) שמופק מאצה ימית אכילה, מונע הידבקות של תאים חיים בנגיף הקורונה. "מדובר בחומר טבעי זול להפקה", אומרים החוקרים, "שעשוי לסייע בפתרון בעיה חמורה: התפשטות הקורונה באוכלוסיות נרחבות, בעיקר במדינות מתפתחות, שאין להן גישה לחיסון – מצב שגובה קורבנות רבים ואף גורם ליצירה מואצת של וריאנטים חדשים".

עם זאת, הם מציינים, "המחקר נמצא בשלביו המוקדמים, אך אנו מקווים שהתגלית תשמש בעתידלפיתוח תכשיר נגיש ויעיל נגד הדבקה בקורונה". כך או כך, חברות רבות בתחום כבר הביעו עניין בהמצאה החדשה. "אנו מאמינים ביכולתה של טכנולוגיה פורצת דרך זו לעזור במאבק העולמי נגד נגיף הקורונה." אמרה קרן פרימור כהן, מנכ"לית "רמות", חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב, אשר הגישה כמה בקשות פטנט להגנה על הטכנולוגיה ועל יישומה.

"היום כבר ברור שהחיסון נגד קורונה, על אף יעילותו הרבה, לא יוכל לעצור את התפשטות המגפה בכל העולם", מסביר פרופ' גולברג. "גם במדינות מתקדמות, שרוב תושביהן מחוסנים, מבינים שכל עוד לא יימצא מענה למיליארדים שאין להם גישה לחיסון, צפוי הנגיף לפתח עוד ועוד וריאנטים שעלולים להיות עמידים לחיסונים - והמלחמה בקורונה תימשך.

"מסיבה זו חשוב מאוד, למען האנושות כולה, למצוא פתרון זול ונגיש שיתאים גם לאוכלוסיות חלשות במדינות מתפתחות. במעבדה שלנו החלטנו לצורך זה לבחון חומר שהפקנו במחקרים קודמים – אולוון, המופק מהאצה הימית אולווה שנקראת גם 'חסה ימית' ומשמשת למאכל במקומות כמו הוואי וסקוטלנד. בעבר פורסם כי אולוון יעיל נגד נגיפים בחקלאות וגם נגד חלק מהנגיפים האנושיים, ועם הגעת הקורונה ביקשנו לבחון את פעילותו נגד הנגיף. בשלב זה, הממצאים שלנו מעוררים אופטימיות זהירה".

מעבדת הגידול בביה"ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, צילום: אוניברסיטת תל אביב

"הממצאים מעודדים – אך עבודה רבה לפנינו"

כדי לבחון את השערתם גידלו החוקרים אצות אולווה במעבדה, הפיקו מהן את האולוון ושלחו אותו אל Southern Research Institute - מכון באלבמה, ארה"ב, המתמחה במחלות זיהומיות – שם בנו החוקרים מודל תאי לבדיקת פעילות החומר שהופק במעבדתו של פרופ' גולברג. התאים במודל, של בעל חיים (לא דווח מהו) נחשפו לנגיף הקורונה וגם לאולוון - ונמצא כי בנוכחות אולוון הנגיף אינו חודר לתאים. במילים אחרות: אולוון מונע את הדבקת התאים בנגיף הקורונה.

לדברי החוקרים, "הממצאים מעודדים מאוד אך הם עדיין בבחינת 'סימני נפט' בלבד, ועבודה רבה עוד לפנינו. החומר הופק בהפקה גולמית כך שהוא למעשה תערובת של חומרים טבעיים רבים, ועלינו לגלות איזה מהם הוא החומר שמונע את הדבקת התאים. לאחר מכן יש לבחון איך, אם בכלל, הוא פועל בבני אדם".

במחקר השתתפו שי שפר, ארתור רובין ואלכסנדר צימודנוב ממעבדתו של גולברג; פרופ' מיכאל גוזין מבית הספר לכימיה ומהמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, וממכון Southern Research בארה"ב. המאמר על המחקר פורסם בכתב העת PeerJ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...