המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ערכו היום (שלישי) כנס מיוחד העוסק בתפיסת הביטחון הלאומי על רקע מגיפת הקורונה, בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט ונוספים.
"אם היינו עושים את הכנס לפני הקורונה, הוא היה נראה אחרת. היינו צריכים להתאמץ על הקשר בין בריאות כמרכיב בביטחון הלאומי - היום הקשר הזה ברור", אמר פרופ' אש. "לא צריך לעסוק רק במקרי קיצון של מגיפה אלא בשגרה, במחלות כרוניות ובאתגרי היום יום. למדנו על החשיבות של מניעה כאמצעי מפתח לבריאות הציבור. ככל שיהיו לנו פחות חולים אז מבחינת החוסן הלאומי נהיה במצב יותר טוב, לכן צריך להשקיע במניעה", הסביר אש.
לדברי אש, מערכת בריאות קהילתית חזקה וקופות החולים חזקות זה מה שמאפשר לנו להשתמש בתשתית הזו במצבים לא נודעים כמו שהקורונה יצרה. עם זאת, הוא מדגיש כי צריך יכולת קצה של טיפול נמרץ - פער שהיה לפני הקורונה והתחדד במגיפה. בנוסף, לדעת אש יש להשקיע בדאטה, ביכולות המחקר ובבריאות ככלי במיצוב הבינלאומי שלנו והיכולת שלנו להיות במקרים מסויימים אור לגויים.
משה בר סימן טוב, ששימש כמנכ"ל משרד הבריאות בתקופת הגל הראשון של הקורונה אמר כי "העשור הנוכחי של מערכת הבריאות הולך להיות מאתגר, אנו נתמודד עם עלייה דרמטית בביקושים לטיפול רפואי - ולצערי אנחנו לא עד הסוף מבינים את זה".
"אנשים מתקשים לראות את התמונה בארץ", מדגיש סימן טוב וטוען כי הגידול באוכלוסייה הוא אתגר רציני בכל הנוגע למערכת הבריאות. "יש גידול של 1.6 -1.8 אחוז בשנה, נוסיף לזה יש להוסיף עלייה בתחלואה כרונית, היום יש יותר חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת ילדים, כבד שומני ויתר לחץ דם בגילאים צעירים - וזה מעלה את הביקו. במקביל יש עלייה תוחלת החיים ודרישה לטפל בהכל כאן ועכשיו - זה אתגרים עצומים". לטענת בר סימן-טוב, "במערכת הבריאות צריך לרוץ הכי מהר כדי לעמוד במקום ואנו לא מסתפקים באיכות הקיימת אלא צריך לשפר אותה". בר סימן טוב מדגיש כי כדי שמערכות יעבדו טוב בחירום הן צריכות לעבוד בשגרה. "מה שצריך זה חוסן לספוג את המכה, להישאר איתן ולחזור לשגרה".
"מערכת מורעבת"
הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט אמר: "צריך לשלב את הבריאות בתפיסת הביטחון הלאומי של המדינה. מעבר לזה צריך לארגן את המערכת הלאומית להתמודד עם כל מפת האיומים על ישראלים, בהם איום לא קונבנציונלי, איום צבאות, איום של אסון לאומי ועוד. מעבר לזה צריך לראות את הבריאות כמנוף להשפעה אזורית. כיום, למרות האיומים הרבים, המרכיב של השפעה אזורית, בבריאות, אנרגיה, התפלת מים וחקלאות מסייע לאופן שישראל משתלבת במרחב ומשיגה השפעה טובה במרחב וכריתת בריתות".
נגידת בנק ישראל לשעבר הפרופסור קרנית פלוג, אמרה כי "ישראל היא שיאנית רופאים מעל גיל 55 אך המערכת מורעבת. משאבי מערכת הבריאות נמוכים בהשוואה בין לאומית, וצריך לעדכן את ההשקעה במערכת גם בגלל עליות המחירים וגם בגלל הזדקנות האוכלוסייה". לדברי פלוג, יש להעלות את מס הבריאות. "אתם מדברים על העלאה בחצי אחוז וזה לא מספיק. עשינו סקר בשעתו וראינו שמחצית האוכלוסייה מוכנה לשלם יותר מיסים בגין שירותי בריאות הציבור".
ד"ר דורית ניצן מארגון הבריאות העולמי סיפרה: "אני מסתובבת בעולם ולצערי המגיפה ערערה את הביטחון האישי ואת הביטחון הלאומי של מדינות שלא היו מוכנות. יש עוני גובר, אלימות, תנועת מהגרים, סגירת גבולות ונזקים קשים. מנגד, מדינות שהיו ערוכות למגיפה, צלחו אותה טוב יחסית".
לדבריה, ארגון הבריאות הלאומי הכין תוכנית שתסייע לשמירת היציבות, למניעת פגיעה בנפש ובחברה ולמניעת ערעור המשטרים שרואים כעת בעולם. "רפואה היא בליבת הביטחון העולמי והלאומי וראוי לכל מדינה להתכונן לאירועים כאלו אחרת הפגיעה תהיה קשה מאוד", סיכמה ניצן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו