סיבה לדאגה? בימים האחרונים נתגלו חמישה מקרים נוספים של וריאנט דלתא החדש של נגיף הקורונה בישראל. מדובר במקרים "ותיקים" יותר מזה שנתגלה אצל הילד בן ה-11 שחזר ממולדובה, והם נתגלו בבדיקת ריצופים שנערכה לכלל המאומתים שסווגו עד כה כנדבקים בזן הדלתא המוכר.
וריאנט AY4.2 סווג עד כה בכל העולם כווריאנט דלתא, ורק לאחרונה סווג כווריאנט נפרד. בעקבות גילויו בחוזר מחו"ל בן 11, בדקו במעבדת ריצופי הבדיקות של משרד הבריאות את כלל הריצופים שסווגו עד כה כזן הדלתא כמה חודשים אחורה. כתוצאה מהבדיקה החוזרת, התגלו 5 מקרים "ותיקים" נוספים, שעומדים בקריטריונים של הסיווג החדש.
אף שאיננו מוגדר עדיין כזן מסוכן או ככזה שנמצא במעקב, וריאנט AY.2.4 אחראי כעת לשישה אחוזים ממקרי ההידבקות החדשים בבריטניה, עלייה תלולה מהשבועות הקודמים.
הכל על זן דלתא החדש - שאלות ותשובות
פרופ׳ חגי לוין הגיב לגילוי הווריאנט החדש בישראל ואמר: "אנחנו לא יודעים עדיין אם הווריאנט הזה עמיד יותר או אלים יותר. צריך לעקוב מקרוב ולהשקיע במערך הניטור האפידמיולוגי והמולקולרי. זה המודיעין שלנו לאיתור מוקדם של וריאנטים חדשים. הסיכונים קיימים, ולכן זה הזמן להפיק לקחים ולחזק את התשתית לקראת הגל, הווריאנט או המגפה הבאים. מתחייבת הקמת יחידה אפידמיולוגית קבועה בנתב"ג. השקעה קטנה - תועלת גדולה".
רשות השידור הבריטית דיווחה כי שירותי הבריאות במדינה מקיימים בדיקות בימים אלו, במטרה לבחון אם הנגיף עמיד יותר לחיסונים ולנוגדנים טבעיים לנגיף הקורונה ובאיזו רמה. תת-הווריאנט החדש זכה לשם "דלתא פלוס", שכן מומחים סבורים כי הוא התפתח מהווריאנט שמקורו בהודו.
למרות העלייה התלולה בהידבקות בתת-הווריאנט, מומחים סבורים כי תיתכן התפרצות גדולה של דלתא פלוס אם הוא יתגלה עמיד באופן מיוחד לחיסונים נגד נגיף הקורונה. תת-הנגיף התגלה לראשונה בחודש יולי, ומאז התפשט לאט לאט בכמה אזורי הדבקה עיקריים.
ממשרד הבריאות נמסר: "נמשיך ונעקוב באופן שוטף אחר כל סוגי הווריאנטים והתפתחותם, ונעדכן את הציבור במידע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו