מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש התייחס היום (שני) לכללי התו הירוק בבתי החולים. במכתב שנשלח למנהלי בתי החולים הדגיש את הבעייתיות במניעת טיפול רפואי מאדם שלא ממלא את כללי התו.
"אני מודע לצורך ולחשיבות של נקיטת הצעדים למניעת הדבקות קורונה בתוך שטח בית החולים. ככלל, פעילות כזו נדרשת ומבורכת, אך עליה להיעשות בהתאם לכללים בעניין החלת התו הירוק, שלא הוחל על מוסדות הרפואה במודע ובמכוון, ותוך שמירה על זכויות המטופלים, לפי חוק זכויות החולה", נכתב.
בהמשך, פרופ' אש ציין את התנאים הנדרשים לביצוע בדיקת תו ירוק בכניסה לבית החולים:
- אין למנוע טיפול רפואי או כניסת אדם הזקוק לטיפול רפואי או מבקש טיפול רפואי, גם אם הטיפול אינו דחוף.
- בית החולים רשאי לבקש ממטופל לבצע, על חשבון בית החולים, בדיקת קורונה מהירה, בטרם ביצוע פרוצדורה רפואית שיש בה חשיפה פוטנציאלית (בין אם המטופל מחוסן או מחלים, או לא). מותר להציע למטופל לדחות ביצוע פרוצדורה שאינה דחופה, אך כמובן שאין לדחות פרוצדורה דחופה בגלל דרישה זו.
- על בית החולים להקפיד על זכותו של המטופל למלווה, זכות המעוגנת בחוק זכויות החולה, ולהפעיל שיקול דעת ביחס לכניסה של מלווה שאינו עומד בתנאי התו הירוק, כגון אם הוא מפגין תסמיני מחלה.
אין למנוע כניסה של מלווה כאשר הוא נדרש לסייע למטופל. בכל מקרה בו מסיבה כלשהי נמנעת כניסת מלווה יש להסביר זאת למטופל ולמלווה באופן פרטני, כנדרש בחוק.
יש לציין, כי בתיה"ח התבקשו ע"י משרד הבריאות לצמצם כניסת מבקרים ולהגביל מס' המבקרים בו-זמנית למאושפז, בהתאם לשיקול דעתם.
- יש לנקוט צעדים כדי למנוע התקהלות בכניסה לבית החולים, או עיכוב בזמן הכניסה לבית החולים.
- ניתן להגביל כניסת מבקרים, שאינם מטופלים או מלווים של מטופלים.
- לציין כי ככל שמשתמשים במערך האבטחה לבקרת תו ירוק בכניסה לבית החולים, אין למאבטחים בבתי החולים סמכות פורמלית לדרוש תו ירוק, ויש לנהל את השיח עם הנכנסים באופן מושכל ורגיש.
לסיום הדגיש: "אם וכאשר בוחר בית החולים לבצע את האמור לעיל, עליו לעשות זאת לאחר הפעלת שיקול דעת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו