"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כ-5% מבני הנוער שהחלימו מקורונה - סובלים מתסמינים ארוכי טווח

סקר שבוצע על ידי משרד הבריאות בחן את הימצאות תסמיני קורונה ארוכי הטווח בילדים בישראל, במטרה לאפיין את שכיחותם ואת משכם לאחר ההחלמה מהמחלה • 11.2% מהילדים חוו תסמינים כלשהם לאחר ההחלמה

,עודכן
0השמעה
בדיקת קורונה בכיכר רבין בת"א, צילום: יהושע יוסף

סקר שבוצע על ידי משרד הבריאות, בחן את הימצאות התסמינים ארוכי הטווח בקרב ילדים שהחלימו מקורונה בישראל, במטרה לאפיין את שכיחותם ואת משכם לאחר ההחלמה מהמחלה.

לשם כך, בוצע סקר טלפוני בין התאריכים 31 במאי ל-13 ביוני 2021, בקרב 13,834 הורים לילדים בגיל 3-18 שנים, שהחלימו מווירוס הקורונה. בסקר נאספו נתוני רקע, מידע בנוגע לתקופה בה חלו בקורונה ומידע בנוגע לתקופה לאחר ההחלמה מהמחלה.

הממצאים העיקריים בסקר:

  • התסמינים המתמשכים (Long COVID) קיימים בקרב הילדים החולים במדינת ישראל, כאשר 11.2% מהילדים חוו תסמינים כלשהם לאחר ההחלמה, ו-1.8%-4.6% מהם, בתלות בגילם, נותרו עם תסמינים בחלוף שישה חודשים מהמחלה האקוטית - נכון לעת ביצוע הסקר.
  • נמצא קשר בין גיל הילד והסיכוי לחוות תסמינים ארוכי טווח. ככל שגיל הילד עלה, גם הסיכוי לתסמונת עלה. בקרב ילדים בגילאים 3-6 שנים, נמצאו תסמינים ארוכי טווח ב-1.8% מהם, לעומת 4.6% בקרב בני 12 עד 18 שנים.
  • נמצא מתאם בין מחלה תסמינית לבין הסיכוי לחוות תסמינים ארוכי טווח לאחר מכן. בקרב בני נוער בגילאי 12-18 שנים שחלו עם תסמינים, ל-5.6% היה Long COVID, לעומת 3.5% בקרב אלו שלא חוו תסמינים כשאומתו כחיוביים לנגיף. תמונה דומה ניתן לראות גם בקרב קבוצות הגיל האחרות.

נמצא כי בהתאם לממצאים המצטברים בעולם, ניכר שיש לנגיף הקורונה השפעות ארוכות טווח לא רק על אוכלוסיית המבוגרים אלא גם בקרב ילדים. לפי השיעור של התחלואה ארוכת הטווח המדווח, ישנם בישראל אלפי ילדים עם תסמינים ארוכי טווח.

שיעור ההיענות להשתתפות בסקר עמד של 94%, ומכל תתי קבוצות האוכלוסייה (גיל, מגדר, שיוך אתני ומשך הזמן שעבר מאז ההחלמה), נעשתה דגימה אקראית. לא נכללה קבוצת ביקורת, ולכן לא ניתן לבטל השפעות נוספות.

נמצא כי כ-5% מבני הנוער שהחלימו מקורונה סבלו מתסמינים ארוכי טווח. מנתוני משרד הבריאות עולה, כי תסמינים עלולים להתבטא בין היתר בריכוז ירוד, יכולות למידה ירודות, כושר ירוד, תשישות, מצבי רוח משתנים, הפרעות שינה, דיכאון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר