"צריך להתרגל לחיות לצד מגיפת הקורונה, ולא לפרסם כל יום מספרי מאומתים". כך אומר מנכ"ל בית החולים איכילוב ופרויקטור הקורונה הראשון, פרופ' רוני גמזו, בראיון מיוחד למוסף "שישבת" שיתפרסם בסוף השבוע.
גמזו מספר כי לפני שבועות אחדים, כשהטלת סגר עמדה על הפרק, הוא שוחח עם ראש הממשלה ועם שר הבריאות. "אמרתי להם: סגר הוא פתרון של חולשה, צריך להוציא אותו מהלקסיקון. תראו מה קורה בהרבה מקומות בעולם, כולל בארה"ב. הם למדו לחיות לצד המגיפה. לא צריך לדחוף לציבור בכל בוקר מספרי מאומתים. הממשלה צריכה להיות אחראית, לומר לאזרחים: 'יש כללים, אלה הכיוונים, אבל אנחנו רוצים שתמשיכו את החיים שלכם, במסגרות ובהגבלות שנקבעו'.
"הקורונה לא תיעלם מהחיים שלנו. אז כל יום נספור מאומתים? כל יום נפרסם את שיעורי הבדיקות החיוביות? אתם יודעים אם שיעורי הבדיקות החיוביות כוללים את האנטיגן או לא? מה זה אומר לציבור ארבעה אחוזים חיוביים? זה כולל בדיקות סקר בבתי אבות או לא?
"אז בחדשות אומרים שהבדיקות החיוביות עלו משלושה לארבעה אחוזים. מה האזרח מבין מזה כבר? אני רוצה שהאזרחים יפסיקו להתעסק בכמות המאומתים. אני רוצה שאנשים ירגישו בנוח ללכת להיבדק, ולא מייד יגידו 'בחולון יש ככה וככה מאומתים, במודיעין ככה וככה'".
"יש פוליטיקה בכל דבר"
מה דעתך על ניהול המגיפה בחודשים האחרונים?
"הניהול מסובך מאוד. גם בהסברה, גם במציאת המקומות שבהם לא נשמעים לכללים ובאכיפה, גם במניעת פייק ניוז וטיפול במכחישי המגיפה. צריך לעבוד נקודתית, ללמוד על המקומות הללו, ליזום הליכים, ליצור מחויבות של ראשי ערים שיפעילו פקחים, לתגמל את ראשי הערים ואת היישובים כדי שיוכלו להגדיל את כוח הפיקוח שלהם.
"הניהול ברמת המיקרו לא מוצלח במדינת ישראל. גם של הממשלה הנוכחית, גם של הממשלה הקודמת, גם של זו שלפניה וגם של זו שלפניה. אני מנהל את איכילוב הרבה יותר טוב, אני יורד לפרטים. המשובים שאני מקבל, מערכות הבקרה שלי, יותר טובים ממה שקורה בכל מדינת ישראל".
כשהיית פרויקטור הקורונה, הרגשת שהפוליטיקה מעורבת בניהול המגיפה?
"אירוע כזה מפגיש אנשי מקצוע עם פוליטיקאים. אני לא אגיד לפוליטיקאים אל תתערבו. זה אבוד, הם ימשיכו להתערב. אבל אנשי המקצוע צריכים לעמוד מולם כמו חומה. לשרטט את הקווים האדומים. להילחם.
"אתם חושבים שהיה לי פשוט העניין של איסור הנסיעות לאומן? שהיה פשוט לסגור את מערכת החינוך בערים אדומות? הייתי צריך להילחם על זה מול הקבינט".
שר הבריאות צריך להיות איש מקצוע, כמוך?
"כן. אבל בסוף, הפוליטיקה נכנסת לכל דבר. לא יודע מתי יהיה כאן איש מקצוע בתפקיד הזה. אני מאוד אשמח. תגידו לי מחר - אני עוזב את איכילוב והולך לעשות את זה. ברור שזו אחת מהשאיפות שלי. איש מקצוע בתפקיד הזה יעזור מאוד".
"למורה יש חובה מוסרית"
אתה בעד חזרה של מערכת החינוך ללימודים ב־1 בספטמבר?
"כן, אני רוצה להחזיר את ישראל לתהליך נורמלי בכל האספקטים החשובים של החיים. אני רוצה להחזיר לאנשים את 1 בספטמבר כתאריך שהם יודעים מה קורה בו. אני לא רוצה להגיד 'תישארו בבית ואל תתמודדו'. אני רוצה התאמצות של כולם - מהממשלה ועד המורה בבית הספר - לעשות כל דבר כדי להקטין את התחלואה ולסדר את זה בצורה הבטוחה ביותר. להגיד 'בוא נדחה את זה' או 'בוא לא נעשה את זה', זו בעיניי כניעה למורכבות שהקורונה יוצרת. צריך להבין מה הילדים חווים כשאנחנו מוציאים אותם מהמסגרות, זה משבר אדיר".
יש מורים שלא מתחסנים.
"למורה יש חובה מוסרית מול התלמידים שלו. למעשה, אתה מפקיד את הילדים שלך בידיו. גם אם אתה לא מאמין בחיסון, אל תעשה את זה בשבילך, תעשה את זה בשביל האמון שההורים נותנים בך".
ומה עושים אם הם מסרבים?
"כאן הייתי הולך להגבלות מסוימות. בדיקה כל יום. ומישהו שגם לא רוצה להיבדק - שייצא לחל"ת".
גמזו יוצא נגד הדיבורים על "פרצת נתב"ג". "אני לא חושב שנתב"ג הוא הבעיה המרכזית של ישראל בניהול הקורונה", הוא אומר. "כמות המאומתים שמגיעים מחו"ל היא כיום פחות מחמישה אחוזים, בשיא היא היתה אולי עשרה אחוזים. יש יתר עיסוק, על גבול האובססיה, בסגירת ישראל, באופן שהוא תקדימי גם מול העולם. באופן שבו ישראל לא מקבלת תיירים.
"צריך לעשות הליך מסודר בגבולות. לנהל את הכניסה לארץ בצורה חכמה. להחליט אם מכניסים רק מחוסנים או גם לא מחוסנים. אבל סגירה מלאה של נתב"ג היא הדרך הקלה, ואני לא משוכנע שיש בצידה יתרון גדול. הווריאנט הבא ייכנס לישראל לא רק באמצעות תיירים, אלא באמצעות ישראלים שטסו לחו"ל וחזרו איתו. יש כאן התמקדות בדבר שאינו העיקר כרגע".
ומה העיקר כרגע?
"היכולת לטפל בחולים שמגיעים לבתי החולים, איתור כמה שיותר רחב של חולי קורונה, פיזור בדיקות. היום קל יותר להיבדק בניו יורק מאשר במדינת ישראל, אף שיש לנו את קופות החולים הטובות ביותר. בניו יורק יש בכל קרן רחוב, בכל בית מרקחת, בדיקות מהירות, וגם פי.סי.אר.
"כולנו מדברים על חוסר משמעת של היישובים הערביים, למשל. יש שם בכלל פקחים? אתם יודעים שביישובים ערביים אין מושג כזה בכלל? אם אתה ראש רשות מקומית, פקח זה לא רק לתת דו"חות חניה. אתה יכול דרכו לבדוק היכן יש בעייתיות, מה רמת שיתוף הפעולה של האזרחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו