זעקת מחלימי הקורונה: "המדינה לא ערוכה לטפל בנפגעים לטווח ארוך"

הגל הרביעי של הקורונה בעיצומו, ולצד העלייה בתחלואה ועקומת ההדבקה שעולה, נראה שהנגיף גורם בחלק מהמקרים לנזקים בריאותיים ארוכי טווח.

"אם אני יכולה לתאר מה שעברתי אז מישהו גנב לי את הגוף, לא חזרתי לעצמי", מספרת זהבה נגבי, שחלתה בקורונה באפריל 2020. לדבריה, "זו בעיה שלא שמים אליה לב. אומרים 'נילחם בקורונה ומה שלא קורונה לא מעניין', אבל למחלה יש נזקים מעבר לעצם החולי בה, השפעות ארוכות טווח על חלק מהאנשים שנפגעו בה, וצריך לטפל גם בהם באופן מרוכז - דבר שלא קורה היום. 

"חלינו יחד, אני ובעלי. החלמנו, אבל אז התחילו כל מיני תסמינים שאני סובלת מהם עד היום: כאבי פרקים, כאבי שרירים, חושי הטעם והריח שלי לא חזרו לעצמם, אני מתקשה לשלוף מהזיכרון משפטים לדיבור, השיער שלי נשר. פניתי לרופאים וכולם הסכימו שהגוף שלי חווה תגובה שנובעת ממחלת הקורונה, אבל לא היה להם מה לעשות עם זה. אחד הציע לי תרופות נגד דלקת כי יש לי דלקת בשרירים, אחר אמר שזו לא דלקת שרירים אלא משהו אחר. ככה אני כבר זמן רב הולכת לבדיקות ומחכה המון. למחלקת פוסט־קורונה בבילינסון הצלחתי להיכנס רק ביוני 2021 ועד אז חיכיתי. זו בעיה שהמערכת לא מתייחסת אל החולים, הקצו המון כסף לבתי החולים ולקופות החולים, אבל לא לחולים עצמם".

עמוד פייסבוק ייעודי

אחרי שחוותה את המצב הקשה של הפוסט־קורונה הקימה זהבה עמוד פייסבוק בעניין, ומהר מאוד צברה הקבוצה 3,000 חברים. "צריך לסייע להמון אנשים כמוני באופן מערכתי כי אנחנו מטורטרים בין המון רופאים ואין בנו טיפול הוליסטי בכלל. אני מתריעה על זה כעת כי הגל הרביעי הוא ענק, ולצערי יהיו ממנו עוד חולים במצבי".

גם קלינאית התקשורת מוריה הלמן חוותה את המחלה בעוצמה. "אני מחפשת היום עבודה ומחשבת מסלול מחדש כי אני לא יכולה לעבוד במקצוע שלי, שהוא דיבור ומעקב אינטנסיביים. אני מתעייפת אחרי עלייה של 12 מדרגות, אני מתקשה לסחוב מוצרים מהסופר, ולמעשה זה החלק הכי מתאגר, כי אין אף אחד שעוזר לך כעת, ואף אחד לא יודע להגיד מתי ואם בכלל אחלים. 

"מתוך שבע נפשות שישה בני משפחה חלו, בעלי קיבל את המחלה באופן קל והילדים שלי היו ללא תסמינים. אני, לעומת זאת, הייתי פעמיים בחדר מיון, הוצמדתי למחולל חמצן ונותרתי עם המחולל גם חודשיים אחרי שכאילו 'החלמתי'. אחרי כן נותרו עוד בעיות כמו קושי בשליפת מילים, קושי בזיכרון, פצעים על העור, יובש, כאבי שרירים ובעיקר חולשה גדולה מאוד. לצערי המערכת כלל לא ערוכה לנושא. רופאים לא יודעים מה לעשות ונותנים לך הצעות הפוכות, אחד אומר לעשות ספורט, השני אומר לנוח, נותנים תרופות פסיכיאטריות כדי להתמודד עם הקושי הרגשי אבל לא יודעים מה להגיד. גם בביטוח הלאומי אין הכרה ואין אפילו קצבת נכות זמנית".

"לרופאים אין תשובה"

בתאל בנימין, שסובלת גם היא מתסמיני קורונה ארוכי טווח, אומרת כי "התסמינים של תקופת המחלה נותרו אצלי למרות שהייתי חולה ממש קל. חושי הטעם והריח באים והולכים, אני סובלת מכאבי ראש ומזרמים בידיים וברגליים, ובחודשיים הראשונים לא באמת ישנתי. אנשים לא מבינים שלא תמיד זה עובר ושהקורונה פוגעת לנו מאוד בחיים. לכן אחרי שחליתי קיבלתי על עצמי להפיץ ולספר את זה כמה שיותר", היא משתפת. 

גם בנימין הלכה לשורת רופאים, שלא הצליחו למצוא לה מרפא. "הלכתי לכל רופא שיש, אלא שכל אחד לא ידע מה לעשות והפנה אותי לרופא אחר. הלכתי לנוירולוג, לאורתופד, למרפאת קורונה ארוכת טווח, אבל אף אחד לא באמת ידע מה לעשות, אין להם תשובה. הלכתי גם לרפואה אלטרנטיבית ואפילו שאני מפחדת ממחטים הלכתי לדיקור סיני, אבל זה לא עזר. לקחתי ויטמינים, קיבלתי את החיסון - אבל הקשיים נותרו, ואני מדברת על עוד צעירים כמוני בני 30 ופחות. אומרים שהמחלה לא פוגעת בצעירים קשה, אבל יש אנשים שהגיעו לכיסא גלגלים ולא מתפקדים. לכן אנשים צריכים להיזהר וללכת להתחסן כי זו מחלה מאוד מזיקה והיא לא רק קטלנית - אלא יש לה גם השפעות על חלק מהמחלימים לאורך זמן".