"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
גורם שנכח בקבינט הקורונה ל"ישראל היום": "איחרנו, אפשר היה לעצור את ההתפרצות"
בעקבות הדיון שנערך אתמול, סיפר אחד המשתתפים: "הייתה הבנה שהצעדים שננקטו עד היום לא היו מספיקים, ושנדרשים צעדים חריפים יותר" • בנוגע לעיכוב בהחמרת ההגבלות, הסביר: "קיווינו שפתאום משהו יקרה והמצב ישתפר - זה לא היה נכון"
ישיבת קבינט קורונה (ארכיון)| צילום: קובי גדעון, לע"מ

גורם שנכח בקבינט הקורונה ל"ישראל היום": "איחרנו, אפשר היה לעצור את ההתפרצות"

בעקבות הדיון שנערך אתמול, סיפר אחד המשתתפים: "הייתה הבנה שהצעדים שננקטו עד היום לא היו מספיקים, ושנדרשים צעדים חריפים יותר" • בנוגע לעיכוב בהחמרת ההגבלות, הסביר: "קיווינו שפתאום משהו יקרה והמצב ישתפר - זה לא היה נכון"

,עודכן
0השמעה

תחושת הכישלון, ובעיקר האיחור בטיפול בהתפרצות המחודשת של הקורונה, עלתה אתמול (שלישי) בישיבת קבינט הקורונה.אחד המשתתפים בישיבה סיפר ל"ישראל היום": "הייתה הבנה שהצעדים שננקטו עד היום לא היו מספיקים, ושנדרשים צעדים חריפים יותר".לדבריו "איחרנו עם התגובה להתפשטות, היה צריך להגיב תקיף יותר, ובעיקר מהר יותר. אפשר היה לעצור את ההתפרצות הזאת אם היינו פועלים מוקדם יותר".

הוא הסביר: "לצורך העניין, כבר לפני שלושה שבועות העלו את האפשרות של החזרת התו הירוק, והייתה החלטה לא לעשות את זה.לא רצו לנקוט בצעדים חריפים, מתוך איזו שהיא תקווה שפתאום משהו יקרה והמצב ישתפר. זה לא היה נכון. אתמול כבר היה ברור שמקבלים החלטה בעניין התו הירוק, אבל זה מאוחר מדי. מספר הנדבקים היום אומר שבסוף החודש יהיו 800 חולים קשה. זה כבר קורה, אי-אפשר לעצור את זה. העובדה שלא ננקטה שום פעולה משמעותית בהתפרצות במשך שבעה שבועות, תגרום לכך שצפוי להיות עומס כבד על בתי החולים".

המשתתף בדיון מסכם, "אם ננקוט עכשיו בצעדים חריפים, לא נצטרך לנקוט בצעדים חריפים יותר לזמן ארוך יותר בהמשך. גם אתמול לא קיבלו החלטות שכבר היה צריך לקבל, כמו תו סגול, תו ירוק, הקפדה הדוקה על חבישת מסכות במקומות סגורים, ובעיקר מגבלות על ילדים. יכולנו להימנע מצעדים חריפים, אבל לצערי לא קיבלו החלטות בזמן".

כזכור,בישיבת הקבינט שנערכה אתמול, השרים החליטו על הידוק ההגבלות. ראש הממשלה בנט הכריז על "אפשרות ממשית לסגר בחגים". כמו כן, הוחלט כי התו הירוק יורחב, ומשרדי הממשלה יעברו לעבוד בנוכחות של 50%. חובת עטית המסכות תחול גם על התקהלויות בחוץ, והיציאה לחו"ל תצומצם באמצעות חובת בידוד על כל החוזרים מרוב מדינות העולם. עם זאת, למרות התפרצות הנגיף והזינוק בתמותה, שרת החינוך שאשא-ביטון מיהרה להבהיר: "המשרד שלי יהיה האחרון לנקוט בצעדים שיפגעו בתלמידים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו