במערכת הבריאות מתריעים: "הצוות לטיפול במגיפות - גוף גדול ולא אפקטיבי"

כבר שנה וארבעה חודשים מתמודדת ישראל עם הקורונה; אבל שמות המומחים שמייעצים לשר הבריאות ולחברי קבינט הקו רונה ותורמים להחלטות שמשפיעות על מיליוני אזרחים, נותרו בערפל - עד עכשיו.

לבקשת "ישראל היום", משרד הבריאות פרסם רשימה של כ-90 חברי הצוות לטיפול במגיפות והוועדה המייעצת לחיסוני קורונה. מדובר בשורה של מומחים ממשרד הבריאות, בתי חולים, אקדמיה, משרדי ממשלה, המכון הביולוגי וצה"ל - שעד כה הוסתרה מהציבור. בוועדה אין נציגי ציבור, ויש רק מומחה אחד לאתיקה רפואית.

עם זאת, ההחלטות החשובות של הוועדות הללו, מועדי הדיונים ואפילו סדר היום של הדיונים לא מתפרסמים בשקיפות או לא מתפרסמים כלל. פרוטוקולי הדיונים עולים לאתר משרד הבריאות רק כשבוע שבועיים לאחר מועד הדיון.

בצוות לטיפול במגיפות חברים, בין היתר, המנכ"ל היוצא פרופ' חזי לוי; מחליפו פרופ' נחמן אש; ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס; מנכ"ל משרד הבריאות לש עבר ומנהל הלל יפה לשעבר פרופ' מאיר אורן וד"ר אורלי גרינפלד, לשעבר בכירה במגן ישראל שעדיין חברה בצוות.

כפי שפורסם ב"ישראל היום" בדצמבר 2020 אחד מחברי "ועדת התעדוף" הוא ד"ר אביגדור שפרמן, לשעבר מנהל המכון הביולוגי. בארגון רופאים לזכויות אדם ביקשו בעבר להדיח אותו מהתפקיד הרגיש, משום שטענו שהיה אחראי לניסוי לא אתי בחיסון אנתרקס בחיילים בתחילת שנות האלפיים.

הצוות לטיפול במגיפות, בראשות ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, התכנס עשרות פעמים מתחילת הת פרצות הקורונה וקיבל שורה של המלצות מכריעות בנושאים כמו עטיית מסיכות, בדיקות סרולוגיות ומדיניות הבידוד. אך כל זאת מבלי שהחלטות הוועדה פורסמו באופן פומבי וכך גם לא שמות חבריה, נושאי הדיונים או מועדי הדיונים.

רשימת חברי הצוות המלאה:

לקראת תחילת מבצע חיסוני הקורונה בישראל הוקמה "ועדת התעדוף" או "קבוצת העבודה למחלות זיהומיות וחיסונים בנושא חיסונים נגד נגיף הקורונה", שבראשה עומדים ד"ר בעז לב, רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות פרופ' שמואל רשפון, והמומחה למחלות זיהומיות מאסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגיפות, ד"ר טל ברוש.

ועדת התעדוף קיבלה גם היא החלטות כבדות משקל, למשל על סדר העדיפויות למתן החיסונים, חיסון מתבגרים עם מחלות רקע עוד טרם הורחב מתן החיסונים עבורם, הירידה ביעילות החיסון ועוד. בחודשים האחרונים שני הפורומים הללו דנים ביחד.

לפי הרשימה, בשני הפורומים יש כ-90 חברים במצטבר. בוועדות חברים נציגים ממשרד הבריאות (שירותי בריאות הציבור, האגף לשעת חירום, היחידה לאפידמיולוגיה, רופאי מחוזות, מנהל רפואה וסיעוד ועוד), בתי החולים, קופות החולים, בתי חולים גריאטריים, אוניברסיטת תל אביב, המכון הווטרינרי, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, חיל הרפואה וכמה בכירים לשעבר במשרד הבריאות או במגן ישראל. הנציגים היחידים ששמם לא מתפרסם הם נציגים של מרכז המידע והידע (אגף המודיעין), נציג המל"ל ונציג המכון הביולוגי.

"למה זה לא פורסם?"

גורם בוועדה ציין: "מאז התפרצות הקורונה, כאשר הדיונים מתנהלים בזום, גדל מאוד מספר החברים בוועדה באופן שמקשה על דיון יעיל וענייני, ויש גם רושם שיושבים בדיונים אנשים שאינם קשורים לדיון. עכשיו, כשהכל התפרסם וזהות החברים בוועדות ידועה, לא ברור מה היה להסתיר כל כך הרבה זמן. "למה זה לא פורסם?" אומר גורם במערכת הבריאות. "מפרסום הרשימה אפשר בעיקר ללמוד שזה גוף גדול מדי ולא אפקטיבי". כאמור, בשני הפורומים הללו אין נציגי ציבור, ויש נציג אחד שהוא מומחה באתיקה רפואית - פרופ' אברהם שטיינברג משערי צדק. גורם החבר בשתי הוועדות אמר: "לדעתי, ועדות מהסוג הזה לא צריכות להתנהל בכזה פורום גדול".

"זו חזרה אינסופית על אותם דברים. העשרה הראשונים מתבטאים, ו 50-40 חוזרים על אותם דברים, ואני בטוח שזה לא עוזר בקבלת ההחלטות. לפעמים הישיבה מתארכת עד חצות, וקמים בבוקר להחלטה שלא ברור איך היא התקבלה".

"אין אנשים מיותרים"

חבר אחר בוועדות, פרופ' רון דגן, מומחה למחלות זיהומיות בילדים מבית החולים סורוקה, אמר: "כשאתה רוצה משהו בקנה מידה ארצי, אתה לא יכול לשבת בין שלושה חברים ולקבל החלטות. אתה רוצה הרבה אנשים שכל אחד מומחה בתחום שלו. זה חלק מה סרבול של הסיפור, אבל זה מה שצריך להיות. אין אנשים מיותרים".

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים וחבר בוועדות: "אני חושב שצריך להיות מנגנון שיאפשר לקבל נתונים מהישיבה באופן מהיר. ברגע שהישיבה מסתיימת - או לכל המאוחר למחרת בבוקר - צריכה לצאת תמצית של הדיון, כולל סיכום של עיקרי התוכן שמוצג בישיבה. מצב שבו ממליצים בדיון על חיסון בני נוער אבל ההמלצה מתפרסמת יממה לאחר מכן הוא לא רצוי. אם תהיה תקשורת בדיון זה יכול בעיניי להשפיע על התבטאויות של הדוברים בדיון. אבל אם מקצרים למינימום את הטווח בין הדיון לפרסום המסקנות - זה פתרון טוב".

חבר בשני הצוותים הוסיף: "אין שום סיבה שהלו"ז לדיון יהיה חסוי. למה שלא יידעו על דברים? ההפך, אם זה חסוי מתעוררות קונספירציות". עם זאת, סייג: "אני לא בטוח שלכל דיוני הצוות לטיפול במגיפות נכון שיהיו משקיפים מבחוץ. תמכתי שיוציאו את הסיכומים, אבל לטעמי יש בעיה לדון כשכל דבר יכול לצאת. זה כובל את הדיון המקצועי. אבל עכשיו כשרואים שככה או ככה דברים יוצאים תוך כדי הדיון צריך לפרסם את ההחלטות יותר מהר".

פרופ' דגן חושש משימוש לרעה במידע: "אין אידיאולוגיה בלא לפרסם אלא פרקטיקה, וצריך לפרסם את הדברים נכון. העמדה שלי תמיד היתה שדיונים צריכים להיות פומביים, אבל לא לפרסם כל דבר שאומרים.

"הסיכומים מתפרסמים לאחר שאנחנו עוברים עליהם. הוועדה מתכנסת לדיון בדברים מיידים ודחופים וחלקם חסויים. לפעמים לאיך שאתה מציג יש השלכות על אמון הציבור. כל דבר שדולף מהדיון ניתן להשתמש בו לרעה", אמר.

לדברי אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת למען בריאות מושכלת, "יש פער מאוד גדול בין מה שמשרד הבריאות חושב עליו כשאומרים את המילה 'שקיפות', ובין המשמעות האמיתית של המילה. זה לא נובע מכוונות רעות, אלא מחוסר הבנה עמוק ושורשי של התנהלות בצורה שקופה. אני חוששת שבגלל ההתנהגות הזו, שהיא לא עקבית כל פעם בהיבט אחר, המשרד לא מצליח ליצור שיתוף פעולה עם קבלת חיסונים ודברים אחרים.

"יש הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לאור החלפת מנכ"ל ושר להכניס רוח חדשה. אם ה-FDA מצליח לפרסם פרוטוקולים בלייב, אין שום סיבה שבישראל זה לא יקרה. הייתי מצפה לכל הפחות לעשות את זה. גם הנו שא של מיידיות בדיווח הוא מהותי".

"הדיונים שקופים"

בכירים בצוות לטיפול במגיפות הגיבו לטענות הללו, והסבירו כי לשיטתם אין דחיפות לפרסום ההמלצות, זאת משום שמדובר בצוות שלא מקבל את ההחלטות בפועל.

לדבריהם, לוח הזמנים שבו ההמלצות מתפרסמות כשבוע לאחר הדיון הוא מספק ומונע העברת מידע חלקי לציבור. על אי פרסום סדר היום לדיונים נטען כי מכיוון שלא תמיד המומחים מספיקים לדון בכל הנושאים, אין טעם לפרסמו. לתפיסת ראשי הוועדה, הדיונים במתכונתם הנוכחית הם שקופים לחלוטין.