השלכות הסגרים: פחות בדיקות חיוניות - יותר טיפולים נפשיים

השלכות הסגר על בריאות הישראלים: פחות בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, פחות בדיקות סוכרת וכולסטרול ויותר מפגשים עם גורמי בריאות הנפש.

דו"ח מיוחד של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2020 - שנת הקורונה – מצא ירידה כמעט בכל סוגי הבדיקות. הדו"ח מתפרסם מוקדם מהצפוי על מנת שניתן יהיה ללמוד על השפעת המגפה בכלל והסגרים בפרט על מצב הבריאות של אזרחי ישראל. התוכנית פועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

בשנת 2020 מספר בדיקות ממוגרפיה, לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בנות 50-74 ירד ב-4.5% בהשוואה לשנת 2019. על פי הנתונים, נרשמו פערים גדולים יותר בשנת בביצוע הבדיקה בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. כך למשל נרשם פער של 4.3% בין שנת 2019 ל-2020 בקרב נשים מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך ביותר, ומנגד נרשם פער של 1% בלבד בקרב נשים מהמעמד הסוציואקונומי הגבוה ביותר.

עוד נמצא כי במהלך הסגר הראשון (חודשים מרץ אפריל 2020) נרשמה ירידה דרמטית בביצוע הבדיקות של עד 81%.

בשנת 2020 נרשמה ירידה של 8.3% במספר הבדיקות של דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בקרב בני 50-74. בשנת 2019 בוצעו 412,363 בדיקות לעומת 378,085 בדיקות בלבד בשנת 2020.

בדומה לסרטן השד, גם בבדיקות דם סמוי בצואה נרשמו הבדלים בין המעמדות הסוציואקונומיים. בעוד שההבדל בין שנת 2019 לשנת 2020 בקרב המעמד הסוציואקונומי הגבוה ביותר עמד על 4.9%, ההבדל בין השנים בקרב המעמד הסוציואקונומי הנמוך ביותר עמד על 9.5%.

בשנת 2020 נרשמה גם ירידה של 6.5% במספר בדיקות הקולונוסקופיה לגוולי מוקדם של סרטן המעי הגס. הירידה התלולה ביותר התרחשה בחודשים מרץ ואפריל 2020 במהלך הסגר הראשון (30% ו-60% בהתאמה). מנגד בחודש אוקטובר 2020 נרשמה עליה של 30% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019.

בקרב חולי סוכרת נרשמו פחות בדיקות, אך ללא השפעה על איזון הסוכרת: ב-2020 נרשמה ירידה של 2.2% בשיעור חולי הסוכרת שביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר (HbA1c). הבדיקה הזו מעידה על רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים הקודמים. בשנת 2020 88% מחולי הסוכרת ביצעו לפחות בדיקה אחת לעומת 90.9% בשנת 2019.

באופן מפתיע לטובה, שיעור החולים שאצלם רמת ההמוגלובין המסוכרר היה מעל 9% (מדד המצביע על סוכרת שאינה מאוזנת) המשיך לרדת בשנת 2020 (8.8% לעומת 9% בשנת 2019 ) ולא נצפתה השתנות בולטת לאורך השנה.

בשנת 2020 – שנת הקורונה – נרשמה עלייה של 5.7% בשיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך 14 יום משחרור מאשפוז פסיכיאטרי ממושך, 44.7% מהמטופלים שנפגשו עם אנשי בריאות הנפש בשנת 2020 לעומת 39% בשנת 2019. גם מספר הביקורים עלה באופן משמעותי – מ-3165 בשנת 2019 ל- 3,348 מפגשים בשנת 2020.

ראש מנהלת התוכנית פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית: "בשנת 2020 כמעט בכל המדדים הייתה ירידה משמעותית בחדשי הסגר, בעיקר בסגר הראשון בחודשים מרץ-אפריל. מגמה דומה נצפתה גם במדינות נוספות בעולם. לשמחתנו, ירידות אלו צומצמו במידה ניכרת עד סוף שנת 2020, הודות לפעילות מבורכת במרפאות הקהילה. אין עדיין מספיק מידע ממדינות אחרות להשוואה, אך נראה כי נבואות זעם מסוימות על השפעות הקורונה לא יתגשמו במדינת ישראל, לפחות בתחומים שנמדדו. עם זאת, על פי הממצאים שלנו, פערים חברתים-כלכלים הורחבו בשנת הקורונה בסיקור לסרטן ובאיזון סוכרת".

עוד אמרה כי "למגפת הקורונה ולשינויים שהיא הביאה על מהלך חיינו יש השפעות נלוות בתחומי חיים רבים אשר חלקם קשור לבריאות באופן ישיר וחלקם באופן עקיף. עדיין קשה לקבוע כיום כיצד בריאות הציבור העתידית תושפע מההשלכות של המגיפה על כל היבטיה, אך נראה כי לפחות בתחומים הנמדדים בתוכנית המדדים, לא צפויה השפעה בממדים גדול=99ם בשל שינוי באספקת שירותי בריאות בקהילה".