המינוי הכפול של פרופ' קרייס מעורר שאלות: מי יפקח על בית החולים שהוא מנהל?

המינוי של פרופ' איציק קרייס, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרד הבריאות, במקום משה בר סימן טוב שפורש, התקבל ברגשות מעורבים במערכת הבריאות. מצד אחד, נשמעה הסכמה רחבה כי קרייס הוא איש מקצוע מנוסה, בעל שיעור קומה וניסיון ניהולי המתאימים לתפקיד.

מצד שני, עלתה תמיהה כיצד יוכל למלא במקביל שני תפקידים כה מרכזיים: לעמוד בראש הגוף המסדר (הרגולטור) של מערכת הבריאות כולה, המפקח בין היתר על פעילותם של קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים והפרטיים; ובמקביל להמשיך לנהל את בית החולים הממשלתי הגדול בישראל.

על רקע המינוי היו במערכת הבריאות מי שהתבדחו כי שיבא כבר אינו "בית החולים של המדינה", אלא "המדינה ששייכת לבית החולים". משרד הבריאות משמש רגולטור של כלל מערכת הבריאות, ובמקביל הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים. מנכ"ל המשרד אחראי על ניהולו השוטף ועל יישום מדיניותו של שר הבריאות. לכן, כהונה של מנהל בית חולים ממשלתי בראש המשרד מעלה שאלות הנוגעות הן לניגוד עניינים והן למראית עין של ניגוד עניינים.

במשרד הבריאות מסרו כי "על פי הנחיית נציבות שירות המדינה יערך בסדר ניגוד עניינים". אלא שהסדר כזה עשוי להיות רחב ומורכב, ולכלול נושאים כמו פיקוח על בתי החולים, הקצאת תקציבים והפיקוח על קופות החולים.

כך, למשל, כל שינוי במנגנוני ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים עשוי להשפיע על התזרים של שיבא. גם החלטות אחרות על הקצאת משאבים במערכת הבריאות או אישור תוכניות העבודה של בתי חולים אחרים עלולות להעמיד את קרייס, כממלא מקום המנכ"ל, במצב של ניגוד עניינים. וכך גם מצב של אירוע רפואי חריג בשיבא שיחייב בדיקה של משרד הבריאות.

לצד זאת, ישנם תחומים שבהם לא צפוי להתעורר ניגוד עניינים ישיר, ובהם מניעת מחלות, בריאות הציבור, פעילות לשכות הבריאות, פיקוח על מזון ותמרוקים ורישוי מקצועות רפואיים.

פרופ' קרייס צפוי להיכנס לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל משרד הבריאות עם פרישתו של בר סימן טוב, בסוף נובמבר. הוא צפוי להישאר בתפקיד עד למינוי מנכ"ל קבוע, לאחר כניסתו לתפקיד של שר בריאות חדש. כאשר נעתר לבקשת שר הבריאות סבר שמדובר בפרק זמן קצר שעשוי לארוך מספר שבועות. עם זאת, בתרחיש שבו לא תורכב ממשלה ויתקיימו בחירות חוזרות, פרק הזמן עשוי להתארך לכחצי שנה.

בסביבתו של פרופ' קרייס מזכירים כי הוא לא נכנס לתפקיד כדי לבצע רפורמות מקיפות אלא כדי לשמור על יציבות מערכת הבריאות. לצד זאת בתקופת ממשלת מעבר אין אפשרות להעביר שינויים דרסטיים. גם פעילות שוטפת כמו סיום שנת התקציב של בתי החולים תושלם על ידי בר סימן טוב לפני עזבתו.

שר הבריאות חיים כץ שוחח והתייעץ לפני ההחלטה על מינוי ממלא מקום עם כמה בכירים ובכירים לשעבר במערכת הבריאות. אחת המגבלות שעמדו בפניו, לצד העובדה שמדובר במינוי זמני, הייתה הדרישה שממלא המקום יהיה עובד מדינה. בשל כך לא ניתן היה למנות לתפקיד מנהלים בכירים שפרשו לאחרונה משירות המדינה או מנהלים שאינם מועסקים בו.

"כל החלטה עלולה להיות נגועה"

מעברים בין תפקידי ניהול במשרד הבריאות ובבתי החולים אינם נדירים. מנכ"לים קודמים של משרד הבריאות הגיעו בעבר מבתי חולים שאותם ניהלו, וחלקם אף חזרו אליהם לאחר סיום כהונתם. כך, למשל, פרופ' רוני גמזו הגיע לתפקיד מאיכילוב וחזר לנהל אותו; פרופ' ארנון אפק כיהן בעבר כמנהל בית החולים הכללי בשיבא; ופרופ' חזי לוי ניהל את המרכז הרפואי ברזילי. מנכ"לים אחרים הגיעו מקופות החולים, ובהם פרופ' נחמן אש ממכבי וד"ר איתן חי עם מכללית.

עם זאת, תקדים של כהונה מקבילה בשני התפקידים קיים בעבר הרחוק: בשנות ה-90 כיהן פרופ' מרדכי שני כמנהל שיבא במקביל לתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות. גם אז נמתחה ביקורת על הכהונה הכפולה, והיא לא חזרה על עצמה מאז.

"הבעיה הכי גדולה פה היא ניגוד העניינים, והשאלה היא אם בכלל אפשר להסדיר את זה", אומר בכיר לשעבר במשרד הבריאות. "כאשר המשרד הוא גם הרגולטור וגם הבעלים של בית החולים, יוצא שכל החלטה מול קופת חולים כללית, למשל, עשויה להשפיע גם על שיבא. יש כאן גם קשרים עסקיים". לדבריו, "למראית עין, כל מדיניות שתקבע משפיעה גם על בית החולים. זה באמת מינוי תמוה. הוא איש מצוין, ובוודאי מתאים להיות מנכ"ל, אבל לא בשני הכובעים יחד".

הבכיר מוסיף כי היקף הסדר ניגוד העניינים יהיה משמעותי במיוחד: "הסדר ניגוד העניינים יכול לגעת בהרבה מאוד נושאים. כמנכ"ל אתה מנהל את חטיבת בתי החולים של המשרד, והיא כוללת גם את שיבא. ואז כל החלטה, אם לתת או לא לתת לבית חולים כזה או אחר אישור למשהו – הכול נגוע. זו תקופה שבה בתי החולים מציגים את תוכניות העבודה שלהם. אפילו החשיפה לתוכניות יכולה להיות בעייתית". לדבריו, "בעבר, המינוי של גבי ברבש למנכ"ל היה כזה שהוא יצא לתפקיד במשרד וחזר לבית החולים. עכשיו זה בוטה, כי מדובר בכהונה במקביל".

"המשרד ממילא בנוי על ניגוד עניינים"

אחת השאלות שעלו בעקבות המינוי היא מדוע לא נבחר לתפקיד ממלא מקום בכיר מתוך משרד הבריאות עצמו. בין השמות שהוזכרו כמועמדים אפשריים היה שמה של ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד. שם נוסף שעלה הוא ד"ר ספי מנדלוביץ', שכיהן עד לפני כמה חודשים כמשנה למנכ"ל המשרד. עם זאת, מנדלוביץ' מיועד להיכנס לתפקיד בכיר במרכז הרפואי שערי צדק, ונמצא בתקופת צינון. לא ברור אם היה מעוניין להאריך אותה, וייתכן שהוא כבר אינו עובד מדינה. שר הבריאות כץ נמנע מלמנות בכירים במשרד הבריאות, צעד שנראה כחוסר הבעת אמון באנשי המקצוע.

"מאחר שמדובר בתקופה זמנית ומוגבלת, נכון יותר היה לקחת מישהו מתוך המשרד", אומר הבכיר לשעבר. "נכון שהכניסה היא לתפקיד זמני וקצר, אבל יש הרבה דברים שקרייס לא עסק בהם ושהוא יצטרך ללמוד. אפשר לומר שזה מינוי שהפתיע. מעניין למה השר כץ בחר דווקא בו. כרגיל, יש תחושה שלא נתנו מספיק את הדעת על הדברים".

מנגד, בכיר אחר במערכת הבריאות, שמכיר היטב את משרד הבריאות ואת קופות החולים, בירך על המינוי וסבור כי סוגיית ניגוד העניינים אינה ייחודית לקרייס.

"המינוי של קרייס מצוין. הוא אדם ממדרגה ראשונה, עם יושרה ויכולת להפריד בין דברים. אין לי ספק שהוא יעשה תפקיד טוב", הוא אומר. "משרד הבריאות כולו בנוי על ניגוד עניינים. כל מנכ"ל של המשרד חובש שני כובעים: הוא אחראי על בתי החולים הממשלתיים ועל תקציביהם, ובמקביל אחראי על המערכת כולה. ממילא גם למנכ"ל הנוכחי, שהיה הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, היה ניגוד עניינים בכל הנוגע לרפואה הפרטית.

"ניגוד העניינים מובנה בהוויה של המערכת, ביום-יום. נכון שהפסיקה אומרת שאדם לא צריך להימצא במצב של ניגוד עניינים, אבל כל עוד בתי החולים הממשלתיים כפופים למנכ"ל משרד הבריאות, הוא נמצא בניגוד עניינים. לכן, אין כאן שינוי מצב מהותי".

לדבריו, גם היקף המינוי הזמני והעובדה שלא מדובר במנכ"ל קבוע משנים את התמונה: "תל השומר הוא בית חולים חזק, והוא יתקיים גם אם קרייס יהיה שם רק יום אחד בשבוע. בנוסף, כרגע קרייס לא צריך להוביל רפורמות במערכת הבריאות. אם זה היה מינוי קבוע, הייתי אומר שזה בלתי אפשרי. אבל לתקופה זמנית, שבה צריך לבצע פעולות טכניות ולחתום על מסמכים, זה ראוי. מאוד שמחתי על המינוי הזה".

שני הארגונים עלולים להפסיד

מנהל בכיר לשעבר במערכת הבריאות, שמכיר גם הוא היטב את קרייס, מצביע על קושי נוסף במינוי הכפול: החשש ששני הארגונים ייפגעו מכך שמנהל אחד יידרש להקדיש את זמנו לשתי משרות בכירות ותובעניות.

"אני יודע מה נדרש ממנהל בית חולים ומה נדרש ממנכ"ל משרד הבריאות, ושני הארגונים עלולים להפסיד מכך. קרייס לא יוכל להפנות 100% קשב גם לשתי המשרות החשובות", הוא אומר. "למרות היותו אדם מוכשר מאוד, ותיק ובעל כל היכולות, בתנאים האלה שני הארגונים עלולים להפסיד".

באשר לסוגיית ניגוד העניינים, הוא סבור כי ניתן יהיה לצמצם את הבעיה באמצעות הגדרת תחומי אחריות ברורה: "כל עוד הוא לא יעסוק בשיבא עצמה, זה לא ניגוד עניינים. עיסוק בתקציב ובתוכניות עבודה הוא כבר עניין מורכב יותר. כהונה קצרה תהיה הרע במיעוטו. בנושאים מערכתיים גדולים הוא יצטרך לבדוק עם עצמו במה הוא עוסק ובמה לא. ייתכן שאם נתקדם לקראת הקמת ממשלה, יהיו נושאים שהוא ישאיר למנכ"ל הקבוע".

מלשכת שר הבריאות חיים כץ מסרו עם היוודע דבר המינוי: "בימים מורכבים אלו, שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים בכל החזיתות, מערכת הבריאות זקוקה לעוגן של יציבות, מקצועיות וביטחון עבור אזרחי ישראל. לאור זאת ישנה חשיבות מיוחדת להבטחת הרציפות התפקודית והיציבות הניהולית במשרד הבריאות, אחד המשרדים המרכזיים והחיוניים ביותר לאזרחי המדינה". 

פרופ׳ קרייס, תא״ל (מיל׳), שכיהן כקצין רפואה ראשי בצה״ל ומנהל את המרכז הרפואי שיבא בעשור האחרון, מביא עמו ניסיון פיקודי, ניהולי ומערכתי רב שנים והיכרות עמוקה עם אתגרי מערכת הבריאות. תחת הנהגתו הגיע המרכז הרפואי שיבא להישגים יוצאי דופן ולמעמד מוביל בזירה הרפואית הבינלאומית. ניסיונו ויכולותיו הניהוליות הופכים אותו לאדם המתאים להבטיח את היציבות והרציפות הנדרשות במשרד הבריאות בתקופה זו.