העיר שבה הכי הרבה ילדים סובלים מהשמנת יתר, וזו עם הכי הרבה מעשנים

שיעור השמנת היתר בקרב ילדים בני 7 בישראל הגיע בשנת 2025 לרמה הגבוהה ביותר מאז החלה המדידה לפני יותר מעשור, מספר חולי הסוכרת בישראל ממשיך לטפס, וצריכת התרופות נוגדות הדיכאון נמצאת במגמת עלייה.

לצד זאת, יש גם נתונים מעודדים: שיעור העישון נמצא בירידה זו השנה השנייה ברציפות, ובקרב בני הנוער והמבוגרים נרשמת ירידה בשיעורי ההשמנה.

כך עולה מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2025, בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. הדוח מציג נתוני אמת של ארבע קופות החולים הגדולות שמקיפים 45 מדדי בריאות שונים, הכוללים גם חיסונים, איזון מחלות, נטילת תרופות, בריאות הנפש, מחלות לב וכלי דם, ועוד ועוד.

הדוח מציג תמונת מצב רחבה של בריאות הציבור בישראל, ובין היתר מאפשר לראשונה לבחון חלק מהמדדים גם ברמת הערים הגדולות. הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין אזורי הארץ ובין קבוצות חברתיות־כלכליות.

השמנת ילדים - אשקלון בראש

אחד הנתונים המדאיגים בדוח נוגע להשמנת היתר בקרב ילדים בני 7. שיעור הילדים הסובלים מהשמנת יתר עלה מ־8.4% בשנת 2024 ל־8.6% בשנת 2025 - השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה בשנת 2014, אז עמד הנתון על 7.9%.

הפערים בין אזורי הארץ בולטים במיוחד: אשקלון ניצבת בראש הרשימה עם שיעור השמנה של 13.1%, ואחריה אזור הגליל המערבי עם 12.2%. מנגד, בבני ברק נרשם שיעור של 4.4% בלבד, ובאזור יהודה ושומרון 5.1%.

גם בין קבוצות האוכלוסייה ניכרים פערים: שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני 7 בחברה הערבית עומד על 10.8%, לעומת 8.6% באוכלוסייה הכללית ו־5.8% בחברה החרדית.

עם זאת, בקרב בני הנוער בגילי 15-14 נרשמת דווקא מגמה הפוכה. שיעור ההשמנה ירד ל־12.6% בשנת 2025, לעומת 12.9% בשנת 2024 ו־13.2% בשנת 2023. למרות הירידה, יותר מאחד מכל שמונה בני נוער בקבוצת הגיל עדיין סובל מהשמנת יתר.

הכי הרבה מעשנים בבת ים

בזירת העישון נרשמת דווקא מגמה מעודדת. שיעור המעשנים בישראל בקרב בני 74-16 שמצב העישון שלהם מתועד ירד ל־19.1% בשנת 2025, לעומת 19.4% בשנת 2024 ו־21.1% בשנת 2023.

הירידה נרשמה בקרב גברים ונשים כאחד: שיעור הגברים המעשנים ירד מ־27.6% ל־27.2%, ובקרב נשים נרשמה ירידה מ־12.2% ל־11.9%. עם זאת, יותר מרבע מהגברים בישראל עדיין מעשנים, ושיעור העישון בקרבם גבוה ביותר מפי שניים מזה של הנשים.

בחלוקה לפי ערים - בת ים מובילה את שיעורי העישון בקרב שני המינים. 33.5% מהגברים בעיר מעשנים, ובקרב הנשים עומד השיעור על 22.6% - כמעט פי שניים מהממוצע הארצי לנשים. בתחתית הרשימה נמצאות מודיעין, שבה שיעור העישון בקרב גברים עומד על 13.6%, ובני ברק, שבה רק 2.1% מהנשים מעשנות.

גם כאן ניכרים פערים בין קבוצות אוכלוסייה: יותר משליש מהגברים בחברה הערבית מעשנים (36.1%), לעומת 25.4% מהגברים באוכלוסייה הכללית ו־17.8% בחברה החרדית.

העלייה בנוגדי דיכאון נמשכת 

נתוני רכישת התרופות מצביעים על המשך העלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון. בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות לכל 1,000 איש, לעומת 685 בשנת 2024 - עלייה של 2.6%. מאז 2022 עלתה הצריכה בכ־14%.

העלייה נרשמה בקרב גברים ונשים ובכל קבוצות האוכלוסייה, כאשר בחברה הערבית נרשמה העלייה החדה ביותר - 29% בתוך שלוש שנים. עם זאת, היקף הרכישות בחברה הערבית עדיין נמוך מזה שבכלל האוכלוסייה. בתל אביב ובנגב המערבי מובילים בצריכת נוגדי דיכאון.

מנגד, בצריכת תרופות לשינה ולהרגעה נרשמה ירידה של 1.6%: 540 רכישות לכל 1,000 איש, לעומת 549 בשנה הקודמת. חיפה מובילה את הרשימה עם 763 רכישות לכל 1,000 איש, יותר מפי שניים מהנתון בנפת הגולן, שבה נרשמו 357 רכישות בלבד.

נשים ממשיכות לצרוך תרופות משתי הקבוצות בשיעורים גבוהים יותר מגברים. בנוגדי דיכאון נרשמו 833 רכישות לכל 1,000 נשים, לעומת 555 בקרב גברים. בתרופות לשינה ולהרגעה עמד הנתון על 596 בקרב נשים לעומת 469 בקרב גברים.

שפעת: איפה מתחסנים פחות?

בין המדדים שנבדקו ישנה גם היענות לחיסונים בקבוצת הגיל 65 ומעלה. ב־2025 נרשמה עלייה קלה בשיעור ההתחסנות נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה, שעמד על 57%, לעומת 56% בשנת 2024. עם זאת, שיעור ההתחסנות עדיין נמוך משמעותית מהשיא שנרשם בשנת 2020 - 69.9%.

השיעור הגבוה ביותר נרשם בנפת יזרעאל, שבה 61.5% מהמבוגרים התחסנו, ואחריה נפת כנרת עם 61.4%. מנגד, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בנפת חולון (50.2%) ובנפת אשקלון (52.5%). הממוצע הארצי עמד על 56.6%. המשמעות היא שכמעט מחצית מהמבוגרים בחולון לא קיבלו חיסון נגד שפעת, אף שמדובר באוכלוסייה הנמצאת בסיכון מוגבר לסיבוכים ולתחלואה קשה.

חיסון נגד דלקת ריאות במבוגרים - ב־2025, עם כניסת חיסון חדש נגד חיידק הפנאומוקוק למבוגרים לסל התרופות, נרשמה עליה של 14% במספר המבוגרים שהתחסנו: מ־33% ל־47.7%.

הילדים פחות נבדקים אצל רופא שיניים

לראשונה נכלל בדוח מדד לבריאות השיניים אצל ילדים. הנתונים מצביעים על מגמת שיפור: בשנת 2025 עברו בדיקת שיניים אחת לשנתיים 50.9% מהילדים בני 6 ו־45.3% מבני 12, לעומת 45.9% ו־37.6%, בהתאמה, בשנת 2023. עם זאת, המשמעות היא שכמעט מחצית מבני 6 ויותר ממחצית מבני 12 לא עברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים בשנתיים האחרונות.

נמצאו פערים גדולים כאשר ילדים ממעמד גבוה נבדקו בשיעור הגבוה ב־14% מילדים מהמעמד הנמוך.

בחברה הערבית רק רבע עד שליש מהילדים עברו בדיקת שיניים אחת לשנתיים. רמת גן ורחובות מובילות בשיעורי הבדיקות של ילדים. צפת וירושלים - עם שיעורים נמוכים.

"הפערים בין קבוצות אוכלוסייה מדאיגים, בפרט בקרב ילדים מהחברה הערבית הסובלים משיעורים גבוהים של השמנה ומהימצאות גבוהה של עששת", אומרת פרופ' רונית קלדרון־מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית וראשת התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה.

"שנת 2025, שהתנהלה על רקע המשך הלחימה בעזה והמלחמה עם איראן, הציגה גם מגמות מעודדות, כולל עלייה בסיקור לסרטן צוואר הרחם תוך צמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה, ירידה בהשמנת בני נוער וקשישים, עלייה בטיפול באוסטאופורוזיס, עלייה בביקורי מרפאה של ילדים חולי סוכרת ושיפור האיזון הסוכרתי שלהם, ועלייה במעקב לאחר אשפוז פסיכיאטרי".

עם זאת, לא נצפו שיפורים בביצוע גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וסרטן השד. "נרשמה עלייה נוספת בצריכת תרופות נוגדות דיכאון, ובמיוחד בנגב המערבי, לצד עלייה בצריכה של תרופות מרשם להרגעה ושינה בחברה הערבית בלבד. נרשמו עלייה בתחלואה בסוכרת ובהשמנת מבוגרים, וירידה בבדיקות המעקב בקרב חולי סוכרת".

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות: "לאחר שנים של אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, חשוב לזכור שמערכת בריאות חזקה אינה נמדדת רק ביכולתה להתמודד עם מצבי חירום, אלא גם ביכולתה להעניק שירותי בריאות איכותיים, נגישים ושוויוניים לכלל האוכלוסייה, בשגרה ולאורך זמן".

"לצד הישגים משמעותיים, עדיין ניצבים בפנינו אתגרים המחייבים הסתכלות ארוכת טווח. הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים־כלכליים אינם גזירת גורל. מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, המהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית. על רקע האתגרים התקציביים הצפויים, אסור שמערכת הבריאות תהפוך לקורבן של הצלחתה בתקופות החירום. הממשלה הבאה תידרש להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי ולהבטיח שההחלטות המתקבלות יחזקו את מערכת הבריאות הציבורית גם עבור הדורות הבאים".