חברת התרופות אלי לילי פרסמה השבוע את התוצאות הראשונות של הניסוי הראשון שמשווה ישירות בין רטטרוטייד, תרופת הדור הבא שלה, לבין תרופה אחרת ממשפחת זריקות ההרזיה.
היריבה שנבחרה היא אוזמפיק של נובו נורדיסק, והתוצאות מראות יתרון ברור לתרופה החדשה, הן בירידה במשקל והן באיזון הסוכר.
עד היום, רוב הנתונים על רטטרוטייד הגיעו מניסויים שבהם היא הושוותה לפלצבו. "ניסויים ראש בראש מראים למטופלים ולרופאים איך תרופה חדשה פוטנציאלית עומדת מול טיפולים שזמינים וממומנים כבר היום", אמר ד"ר קנת' קסטר, נשיא החטיבה הקרדיו-מטבולית של לילי.
הניסוי
בניסוי, שנקרא TRANSCEND-T2D-2, השתתפו 1,298 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שלא הייתה מאוזנת היטב למרות טיפול במטפורמין, עם או בלי תרופה ממשפחת מעכבי SGLT2. המשתתפים חולקו באקראי לשלוש קבוצות: זריקה שבועית של רטטרוטייד במינון 9 מיליגרם, רטטרוטייד במינון 12 מיליגרם, או אוזמפיק במינון 2 מיליגרם, המינון הגבוה ביותר שאושר לטיפול בסוכרת. הטיפול ברטטרוטייד התחיל במינון של 2 מ"ג ועלה בהדרגה כל ארבעה שבועות.
זה היה ניסוי פתוח, כלומר המשתתפים והרופאים ידעו איזו תרופה כל אחד מקבל. המטרה העיקרית שלו הייתה צנועה למדי: להראות שרטטרוטייד אינה נופלת מאוזמפיק באיזון הסוכר. בפועל, היא עקפה אותה.
כמה ירדו במשקל
אחרי 80 שבועות, מי שקיבלו רטטרוטייד במינון 9 מ"ג ירדו בממוצע 19.5% ממשקל גופם, כ-20 ק"ג, ומי שקיבלו 12 מ"ג ירדו 20.9%, כ-21.5 ק"ג. בקבוצת אוזמפיק הירידה הממוצעת הייתה 9.4%, כ-9.5 ק"ג.
גם באיזון הסוכר נרשם יתרון. ה-A1c, המדד לממוצע רמות הסוכר בחודשים האחרונים, ירד בממוצע ב-2.2 נקודות אחוז בשני המינונים של רטטרוטייד, לעומת 1.8 באוזמפיק, מנקודת פתיחה ממוצעת של 8.3%. לפי החברה, רטטרוטייד הובילה גם לשיפור גדול יותר ברמות הכולסטרול שאינו HDL, בטריגליצרידים ובלחץ הדם הסיסטולי, אך לא פרסמה את גודל ההבדלים.
שלושה הורמונים במקום אחד
ההבדל בין התרופות טמון במנגנון. אוזמפיק מחקה הורמון אחד, GLP-1, שמווסת את התיאבון ואת הפרשת האינסולין. מונג'רו, התרופה המצליחה של לילי, פועלת על שני הורמונים, GLP-1 ו-GIP. רטטרוטייד מוסיפה הורמון שלישי, גלוקגון, שמעורב גם בשריפת אנרגיה בגוף. לכן היא מכונה בתעשייה "טריפל G".
תופעות הלוואי
כמו בכל התרופות ממשפחה זו, תופעות הלוואי השכיחות היו במערכת העיכול. שלשולים דווחו אצל 28.3% ממקבלי רטטרוטייד במינון 9 מ"ג ואצל 32.7% במינון 12 מ"ג, לעומת 26.4% באוזמפיק. בחילות דווחו אצל 21.2% ו-23.8% בהתאמה, לעומת 21.3% באוזמפיק. עצירות, לעומת זאת, הייתה דווקא שכיחה יותר באוזמפיק: 19.8%, לעומת 14.2% ו-13.1% ברטטרוטייד.
שיעור המשתתפים שהפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי היה גבוה יותר ברטטרוטייד: 4.8% במינון 9 מ"ג ו-7.9% במינון 12 מ"ג, לעומת 2.7% באוזמפיק. לדברי החברה, רוב תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות וחלפו במהלך הטיפול.
האותיות הקטנות
כמה הסתייגויות חשובות. ראשית, מדובר בתוצאות ראשוניות שפרסמה החברה עצמה, והן טרם עברו ביקורת עמיתים. לילי מסרה שהנתונים המלאים יוצגו בכנס רפואי ויפורסמו בכתב עת מדעי בהמשך. שנית, הנתונים שפורסמו מחושבים לפי שיטה שמעריכה מה היה קורה אילו כל המשתתפים היו ממשיכים בטיפול עד הסוף.
בפועל, חלקם הפסיקו, ולכן התוצאה בקרב כלל המשתתפים צפויה להיות מעט צנועה יותר. שלישית, הניסוי נמשך: כ-650 מהמשתתפים ממשיכים לקבל רטטרוטייד במשך 24 שבועות נוספים, כדי לבחון את היעילות והבטיחות לטווח ארוך.
הקרב הבא: מול מונג'רו
זהו ניסוי שלב 3 השישי של רטטרוטייד שמסתיים בתוצאות חיוביות. התוצאות תואמות את מה שנמצא בניסוי קודם בחולי סוכרת עם השמנה, שבו המינון הגבוה הוביל לירידה ממוצעת של 20.8% במשקל. בניסוי שהתמקד באנשים עם השמנה ללא סוכרת, דווחה במאי ירידה ממוצעת של עד 30.3%, נתון שמתקרב לתוצאות של ניתוח בריאטרי.
ההשוואה המעניינת באמת עוד לפנינו. לילי מריצה כעת ניסוי שלב 3 נוסף, TRIUMPH-5, שבו רטטרוטייד מתמודדת ראש בראש מול מונג'רו, התרופה של החברה עצמה, באנשים עם השמנה, עם או בלי סוכרת. החברה מתכננת להגיש בקשת אישור לרשות המזון והתרופות האמריקנית בתחילת 2027. עד אז, רטטרוטייד אינה מאושרת לשימוש בישראל או בכל מדינה אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו