בדיקת דם פשוטה ושגרתית, כזו שרובנו עושים באופן תקופתי בקופת החולים, עשויה לספק רמזים משמעותיים על הסיכון שלכם לפתח דמנציה עד 15 שנים מאוחר יותר. מחקר נרחב ומקיף, שעקב אחר יותר מ-316 אלף מבוגרים, מצא כי רמות חריגות - נמוכות או גבוהות מדי - של המוגלובין (החלבון שנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות) קשורות לעלייה בסיכון לפתח את המחלה. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Alzheimer's Disease והוצגו בכנס האירופי לנוירו-פסיכופרמקולוגיה (ECNP) שנערך במינכן
חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דונג-א בדרום קוריאה ניתחו נתונים רפואיים של 316,542 מבוגרים בני 40 ומעלה שעברו בדיקות תקופתיות בשנים 2004–2005. הנבדקים חולקו לחמש קבוצות לפי רמות ההמוגלובין שלהם, והחוקרים עקבו אחר רישומי הביטוח הרפואי הלאומי עד לסוף שנת 2019 כדי לזהות אבחנות חדשות של דמנציה.
מהממצאים עולה כי בהשוואה לקבוצה בעלת שיעור התחלואה הנמוך ביותר, נבדקים בעלי רמות ההמוגלובין הנמוכות ביותר היו בסיכון גבוה ב-16% לפתח דמנציה מכל סיבה שהיא. מנגד, אצל נבדקים שנמצאו בקבוצה בעלת רמות ההמוגלובין הגבוהות ביותר נרשמה עלייה של 7% בסיכון.
הבדל ניכר בין אלצהיימר לדמנציה וסקולרית
החוקרים הצביעו על הבדלים בסיכון בהתאם לסוג המחלה. בכל הנוגע למחלת אלצהיימר (הגורם השכיח ביותר לדמנציה), הסיכון המוגבר בלט בעיקר בקרב אנשים עם רמות ההמוגלובין הנמוכות ביותר - אצלם נרשמה סבירות גבוהה ב-14% לפתח את המחלה. לעומת זאת, בדמנציה וסקולרית (ירידה קוגניטיבית הנגרמת מהפרעה באספקת הדם למוח), נרשמה עלייה בסיכון הן ברמות נמוכות מאוד (19%+) והן ברמות גבוהות מאוד (18%+). החוקרים ציינו בנוסף כי הקשרים הללו היו ברורים ועקביים יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
תמרור אזהרה לבריאות המוח
ראש צוות המחקר, ד"ר היונסו קים, הבהיר כי הממצאים אינם מוכיחים שרמת המוגלובין חריגה גורמת באופן ישיר לדמנציה. "התוצאות אינן מראות שההמוגלובין עצמו גורם למחלה, אך הן מצביעות על כך שרמות המוגלובין לא תקינות עשויות לשמש מדד גלוי לפגיעות גופנית רחבה יותר הקשורה לבריאות המוח", הסביר קים. לדבריו, מכיוון שזהו מדד הממופה ממילא בבדיקות דם שגרתיות בכל העולם, השימוש בו עשוי לסייע לרופאים ולחוקרים להבין טוב יותר כיצד בריאות הגוף הכוללת משפיעה על המוח לאורך זמן.
לצד האופטימיות, החוקרים מזהירים כי מכיוון שמדובר במחקר תצפיתי (מחקר המבוסס על ניתוח נתונים קיימים ללא התערבות רפואית), אין לפרש את התוצאות כהמלצה ליטול תוספי ברזל או לנסות לשנות את רמות ההמוגלובין באופן עצמאי. הם הוסיפו כי רמה חריגה של המוגלובין עשויה להצביע על מגוון מצבים - כמו אנמיה (מחסור בכדוריות דם אדומות) במקרה של ערכים נמוכים, או עישון, התייבשות ובעיות בלב ובריאות במקרה של ערכים גבוהים. החוקרים ממליצים להתייעץ עם רופא משפחה בכל מקרה של תוצאה חריגה בבדיקות הדם, ומציינים כי נדרשים מחקרים נוספים באוכלוסיות מגוונות כדי לבחון אם המדד יוכל לשפר בעתיד את ניבוי המחלה ומניעתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו