הציל ילד בן 12 והנציח אחיין שנפל בעזה - בנו של משה פייגלין בתרומה יוצאת דופן

אברהם יאיר פייגלין (28) מקרני שומרון, נשוי ואב לילד, תרם השבוע כליה לגלעד קידר, נער בן 12 מעין הנציב. התרומה התאפשרה לאחר שאברהם יאיר פנה לעמותת "מתנת חיים" ונמצא מתאים לתרומה. בזכות השתלת הכליה, גלעד לא נדרש לעבור דיאליזה.

ההחלטה לתרום כליה התגבשה אצל פייגלין בעקבות פוסט שפרסמה חברתו אביטל קירשברג בפייסבוק, ובו סיפרה על אישה הזקוקה לתרומת כליה. אביטל, שהתמודדה עם סרטן, נפטרה ימים ספורים לאחר מכן. עבור אברהם יאיר, התרומה הפכה גם לדרך להנציח את זכרה, לצד זכרו של אחיינו, יאיר לוין, שנפל בקרב בעזה.

הבחירה לתרום לא הייתה מקרית לחלוטין. לפני כעשר שנים נחשף פייגלין לסיפור של אדם אחר שנזקק לכליה, וביקש לבדוק אם יוכל לתרום, אך אז היה צעיר מדי. לפני שש שנים תרם גם אביו, משה פייגלין, כליה בעצמו.

כעת, בגיל 28, כמעט הגיל המינימלי לתרומת כליה, החליט גם אברהם יאיר לעשות את הצעד. לסיפור יש גם חיבור מיוחד למרכז שניידר לרפואת ילדים: אחד מאחיו של אברהם נפצע קשה בתאונת דרכים לפני שנים וטופל בטיפול נמרץ בבית החולים. כעת, המשפחה שבה לשניידר בנסיבות אחרות.

לאחר תרומת הכליה, נפגשו אברהם יאיר וגלעד לראשונה בטיפול נמרץ שניידר, במפגש מרגש שהיווה עבור המשפחה גם סגירת מעגל.

בשיחה ביניהם סיפר גלעד כיצד מצבו הרפואי הגביל את חיי היומיום שלו, בין היתר את האפשרות לאכול מאכלים אהובים כמו שוקולד וגבינות שמנות. עבור אברהם, שאוהב בדיוק את המאכלים האלה, היה בכך רגע סמלי ומרגש במיוחד.

דניאל קידר, אביו של גלעד משתף: "הצורך של גלעד בהשתלת כליה לא בא לנו בהפתעה. גלעד נולד עם כליה אחת שלא תיפקדה וגם זו שכן עבדה - הלכה ונשחקה עם הזמן. לאורך השנים גלעד עבר בדיקות ומעקבים שהכינו אותו ואותנו לאפשרות הזו. אבל שום דבר לא באמת יכול להכין אותך לסוג כזה של מפגש - אדם שלא מכיר אותך, שמחליט להכניס את עצמו לחדר ניתוח ולתת לילד שלך חלק מהגוף שלו. זה מעבר למה שמילים יכולות לתאר".

חשש מתהליך ההחלמה

פייגלין, בעל עסק קטן לכריכת ספרים אומנותית בעור בעבודת יד, מספר כי החשש העיקרי שלו היה מתהליך ההחלמה. הניסיון של אביו, שתרם כליה לפני שש שנים, סייע לו להבין למה לצפות. הוא מספר כי הבדיקות והתהליך, בסיוע עמותת "מתנת חיים", התנהלו באופן מהיר וחלק, וכי מאז התרומה הוא מרגיש טוב יותר מיום ליום.

"יש משפט יפה: 'מצווה באה לידך- אל תחמיצנה'", הוא אומר. "אנחנו לא יודעים מה יהיה איתנו מחר. אין זמן מושלם לעשות משהו כזה, כי החיים תמיד קורים בדרך. אין זמן נכון כמו ההווה. הגעתי עבור גלעד בדיוק בזמן, ובזכות התרומה הוא לא היה צריך לעבור דיאליזה".

דניאל אביו של גלעד הוסיף: "לקראת ההשתלה, כשהבנתי שאני איעדר מהעבודה, העברתי חלק מהאחריות שלי לקולגה ממדינה אחרת. הסברתי לו את הסיבה והוא התעניין במצב של גלעד ואיך בדיוק נמצא התורם. כשתיארתי לו איך עובדת תרומה אלטרואיסטית הוא היה בהתחלה בהלם ואמר: 'אני לא חושב שאצלנו זה עובד ככה'.

מדי פעם אנחנו שואלים את גלעד: 'אתה קולט איזו מתנה קיבלת?' והוא בדרך כלל מחייך בצורה שאומרת שהוא באמת קיבל כאן שיעור לחיים. שיעור שמלמד אותו מה זה העם שלנו, מה זו יכולת של אדם לתת מעצמו ולוותר על הנוחות שלו ללא כוונה לקבל תמורה, מתוך כוונה טהורה לעזור לאדם אחר.

"מרגישים ברי מזל"

אנחנו מרגישים ברי מזל שמצאנו את אברהם, שבלעדיו גלעד כנראה היה צריך להתחיל טיפולי דיאליזה ושבזכותו עכשיו לגלעד יהיו חיים בריאים וטובים. אנחנו גם ברי מזל לחיות במציאות שבה יש לנו צוותים רפואיים מסורים ומקצועיים ברמה כל כך גבוהה שמאפשרים את כל האופרציה הזו".

ד"ר הדס אלפנדרי, נפרולוגית בכירה ומנהלת שירות טרום השתלה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית: "השתלת כליה בילדים ובבני נוער היא הרבה מעבר להליך רפואי- היא מאפשרת להם לחזור בהדרגה לחיים מלאים, עם פחות מגבלות ועם אפשרות לתכנן את העתיד. עבור ילד שנזקק להשתלה, תרומת כליה מן החי עשויה לחסוך את הצורך בדיאליזה, וכאשר היא מתאפשרת, יש לה משמעות עצומה לאיכות החיים שלו ולמשפחתו.

המפגש בין גלעד לאברהם יאיר ממחיש את העוצמה של הנתינה האנושית ואת ההשפעה שיכולה להיות לה על חייו של ילד. זו זכות גדולה עבורנו ללוות ילדים בתהליך הזה ולראות אותם מקבלים הזדמנות חדשה לחיים."

הניתוח בוצע ע"י ד"ר סיגל אייזנר, מנהלת שירות השתלות כליה בילדים במרכז שניידר

מעמותת מתנת חיים נמסר: "כל תרומת כליה מרגשת בפני עצמה, על אחת כמה וכמה שמדובר בשני אנשים מאותה המשפחה שבהפרש של שנים בודדות נכנסים ביוזמתם לחדר הניתוח ומוותרים על איבר מגופם כדי להציל חיים".