רוב הציבור, כ־60%, סבורים שהמדינה אינה ערוכה להכפלת מספר בני ה־75 ומעלה ב־20 השנים הקרובות. 68% מהציבור סבורים שהטיפול באזרחים ותיקים ובאיכות חייהם כמעט שאינו נוכח בסדר היום הציבורי והתקשורתי, ו־79% סבורים שהמפלגות המתמודדות לכנסת בבחירות הקרובות צריכות להציג תוכנית מפורטת לטיפול באוכלוסייה המבוגרת.
כך עולה מסקר חדש שערך איגוד "קדם", המאגד 230 בתי אבות, מוסדות סיעודיים ודיורים מוגנים, לקראת הכנס השנתי של האיגוד שיתקיים מחר ויעסוק בהזדקנות האוכלוסייה ובהשפעותיה על החברה, הכלכלה ומערכות הבריאות והרווחה.
הסקר נערך בין 8 ל־11 באוקטובר 2026 בקרב מדגם ארצי מייצג של 500 ישראלים בני 18 ומעלה, באמצעות פאנל אינטרנטי של מכון המחקר דיאלוג מקבוצת אמנת־פרו.
בישראל חיים כיום כ־1.2 מיליון בני 65 ומעלה, ומספרם צפוי להגיע, לפי הערכות, לכ־2 מיליון עד שנת 2050. דו"ח מבקר המדינה כבר התריע על היעדר תוכנית לאומית לטיפול באתגר החברתי והבריאותי הזה.
הסקר מצביע גם על חששות הציבור מאובדן עצמאות, הידרדרות בריאותית וקשיים כלכליים בגיל הזקנה. במקביל, רוב הציבור מעדיף להזדקן בביתו וסבור שהמדינה אינה ערוכה דיה להזדקנות האוכלוסייה.
על פי הסקר, החשש המרכזי בגיל הזקנה הוא אובדן עצמאות ותלות באחרים (28%), ואחריו ירידה קוגניטיבית (24%) והידרדרות בריאותית (22%). החשש מאובדן עצמאות גבוה יותר בקרב נשים ומתחזק עם הגיל, עד 37% בקרב בני 65 ומעלה.
החשש הכלכלי העיקרי בקרב הציבור הוא שפנסיה וקצבת זקנה לא יספיקו להוצאות המחיה. באשר להעדפות המגורים בגיל מבוגר, רוב הציבור, כ־60%, מעדיף להמשיך להתגורר בביתו כל עוד מצבו מאפשר זאת; 17% יעדיפו דירה מותאמת יותר, ורק 7% מעדיפים לעבור לדיור מוגן.
על פי הסקר, הרצון להישאר בבית מתחזק עם הגיל: מ־36% בקרב בני 18-24 ועד 80% בקרב בני 65 ומעלה. השיקולים המרכזיים בבחירת מקום מגורים בגיל הזקנה הם עצמאות ופרטיות (34%) וקרבה למשפחה (26%).
עוד עולה כי רוב הציבור סבור שצעירים בישראל מודעים במידה מועטה, או כלל אינם מודעים, להשלכות הכלכליות של הזדקנות האוכלוסייה.
לדברי סימה חזן, סמנכ"לית מכון המחקר דיאלוג, "ממצאי הסקר מצביעים על פער מטריד וקשה בכך שבעוד שהציבור מודע היטב לאתגרים האישיים הכרוכים בהזדקנות, הוא אינו מאמין שהמדינה נערכת כראוי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה.
"העובדה שכמעט 80% מהציבור דורשים מהמפלגות להציג תוכנית בנושא מעידה כי הזקנה אינה נתפסת עוד כסוגיה אישית בלבד, אלא כאתגר לאומי המחייב היערכות ומדיניות ארוכת טווח. הציבור מבקש לשמור בזקנתו על עצמאות, ביטחון כלכלי ומגורים בסביבה מוכרת, אך מטיל ספק בהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה".
נחי כץ, מנכ"ל קדם, אמר בעקבות ממצאי הסקר: "הגיע הזמן שהמערכת הפוליטית תפסיק להיזכר באזרחים הוותיקים רק ביום הבחירות. כולם מדברים על העתיד של ישראל, אבל מתעלמים מאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים ביותר שלה: הזדקנות האוכלוסייה. זו לא סוגיה שנוגעת רק למבוגרים, אלא לכל משפחה בישראל, להורים שלנו, לנו ולילדים שלנו".
לדבריו, "כבר היום אנחנו מתמודדים עם משבר סיעודי, מחסור בכוח אדם והיעדר פתרונות מספקים, והמציאות הזו רק תלך ותחריף. בזמן שמדינות בעולם כבר פועלות לפי תוכניות לאומיות סדורות, ישראל נמצאת מאחור, ואדם מבוגר ומשפחתו נאלצים ליפול בין הכיסאות בין עשרות יחידות ממשלתיות.
"אי אפשר להמשיך באמצעות פתרונות נקודתיים וכיבוי שריפות. אנחנו מצפים מהמפלגות שמתמודדות בבחירות להתייחס לאתגר הזה בתוכניות שלהן, להציג פתרונות מעשיים ולהתחייב לקדם מדיניות שתאפשר לכל אדם בישראל להזדקן בכבוד ובאיכות חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו