"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצלקות לא נעלמות: המחיר הנפשי של שלוש שנות מלחמה

נתוני כללית מצביעים על זינוק של 121.3% בפניות ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי • בקרב מפוני הדרום שיעור הפוסט־טראומה גבוה פי 6 מלפני המלחמה • בצפון נרשמה עלייה של כ־60% באבחון כולסטרול ושומנים בדם

0השמעה
בית בקיבוץ בארי שהושחת על ידי המחבלים , משה שי
בית בקיבוץ בארי שהושחת על ידי המחבלים | צילום: משה שי

המלחמה אינה מסתיימת ברגע שבו שוככים הדי הפיצוצים. היא מותירה חותם עמוק ומתמשך על בריאותם של מיליוני ישראלים.

במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר 2023, מפרסמת קופ"ח כללית תמונת מצב רחבת היקף, המבוססת על מעקב אחר כ־5 מיליון מבוטחים לאורך שנות הלחימה. הממצאים מצביעים על מחיר בריאותי כבד, בעיקר בתחומי בריאות הנפש, בקרב ילדים ובני נוער ובקרב מפוני הדרום והצפון.

המחבלים בשדרות ב-7 באוקטובר || השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בשנה השלישית למלחמה נרשם זינוק של 121.3% בפניות של ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי. בקרב מפוני הדרום שיעור אבחוני הפוסט־טראומה נותר גבוה פי 6 מזה שהיה לפני המלחמה. במקביל, בקרב מפוני הדרום חלה עלייה של 53.7% בשיעור הסובלים מלחץ דם לא מאוזן, ובקרב מפוני הצפון נרשמה עלייה של כ־60% באבחון כולסטרול גבוה ושומנים בדם.

כבר בשנה הראשונה למלחמה נרשמה בכלל האוכלוסייה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות, ושיעור אבחנות הפוסט־טראומה הוכפל. אצל ילדים ובני נוער נרשמה עלייה של 78.3% בפניות למיון פסיכיאטרי בשנה השנייה, שהעמיקה ל־121.3% בשנה השלישית. הפניות מרופאי ילדים לשירותי בריאות הנפש עלו ביותר מ־50%, ובקרב ילדי מפוני הדרום נרשם זינוק של 47.8% בניפוק תרופות לטיפול בהרטבת לילה. נוסף על כך, נרשמה עלייה של 25% בצריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז ברחבי הארץ.

"עומס מנטלי"

ד"ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, אומר כי הנתונים ממחישים שהמצוקה אינה נשארת בחדרי הטיפול, אלא משפיעה גם על הגוף והתפקוד היומיומי. לדבריו, העומס המנטלי מקשה על האוכלוסייה להתאושש גם בחלוף שלוש שנים.

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ויועץ חטיבת הקהילה בכללית | צילום: גלית לוינסקי

הפינוי הממושך של תושבי הדרום והצפון הותיר חותם גם במדדי הבריאות הפיזיים. אצל מפוני הדרום, שיעור הפוסט־טראומה שהיה גבוה פי 18 בשנה הראשונה, נותר גבוה פי 6 גם בשנה השלישית. במקביל, שיעור הסובלים מלחץ דם לא מאוזן זינק ב־53.7%, לעומת עלייה של 2.5% בכלל האוכלוסייה. בצפון נרשמה עלייה של כ־60% באבחון כולסטרול גבוה ושומנים בדם, לצד ירידה של 7.5% בביצוע בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים מפונות. בדרום נרשמה גם עלייה של 104% בשימוש בתרופות לגמילה מעישון.

לדברי ד"ר אביטל מרגלית, מנהלת מינהלת גליל במחוז צפון של כללית, החיים הממושכים במלונות הפינוי כללו ירידה בפעילות הגופנית, אכילה רגשית והיעדר שגרת עבודה, שפגעו באיזון המטבולי של חולים כרוניים. עם זאת, לדבריה, המעבר לרפואה מרחוק סייע לשמור על רצף טיפולי, והשימוש בשיחות טלפון ובייעוץ דיגיטלי זינק ב־50% באזורי הפינוי.

לצד הפגיעה, הנתונים מצביעים גם על יציבות במחלות לב וכלי דם: לא נרשמה עלייה באירועי לב חריפים או בשבץ מוחי בכלל האוכלוסייה. נוסף על כך, נרשמה ירידה של כ־5% בפניות לחדרי המיון הכלליים ו־10% באשפוזים הדחופים.

מנכ"ל כללית, פרופ' איתן וירטהיים, אומר כי הנתונים מציגים את האתגרים הבריאותיים שהמדינה תידרש להתמודד איתם בשנים הבאות. לדבריו, פגיעה כרונית שלא תטופל כיום עלולה להפוך למשבר בריאותי לאומי בעתיד. ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית, ד"ר גיל לביא, מוסיף כי מוקדי הפגיעה - בנפש, בילדים ובאוכלוסיות המפונים - מחייבים הקצאת משאבים ארוכת טווח, כדי שפצעי המלחמה לא יהפכו לנטל בריאותי כרוני על הדורות הבאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר