הנידונה למוות קיבלה שתי זריקות קטלניות - ושרדה: הכשל שמסעיר את ארה"ב

הליך ההוצאה להורג של כריסטה גייל פייק, האישה היחידה שהייתה באגף הנידונים למוות בטנסי, הסתיים באחד הכשלים החריגים שנרשמו בשנים האחרונות בארה"ב: גם לאחר שהוזרקו לגופה שתי מנות של החומר הקטלני, היא נותרה בחיים ופונתה לבית חולים.

פייק, בת 50, הייתה אמורה להיות מוצאת להורג ב-30 בספטמבר באמצעות פנטוברביטל - תרופה ממשפחת הברביטורטים המשמשת בפרוטוקול ההוצאה להורג של טנסי. לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, שתי מנות של החומר ניתנו לה, אך ההליך לא הביא למותה. לאחר מכן היא הועברה לקבלת טיפול רפואי. בעקבות האירוע הודיע מושל טנסי ביל לי כי יתר ההוצאות להורג שתוכננו במדינה לשנת 2026 ייעצרו, וכי תיערך חקירה חיצונית של האירוע.

עורכי הדין התריעו מראש מפני הסיכון הרפואי

האירוע מקבל משמעות נוספת לאור מסמכים משפטיים שהוגשו עוד לפני ההוצאה להורג. לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט העליון של ארה"ב, פייק אובחנה עם טרומבוציטוזיס - מצב שבו מספר הטסיות בדם גבוה מהרגיל - על רקע הפרעה מיאלופרוליפרטיבית, קבוצה של מחלות שבהן מח העצם מייצר כמות חריגה של תאי דם.

עורכי דינה טענו כי מצבה הרפואי עלול להגדיל את הסיכון לסיבוכים במהלך ההוצאה להורג. הם הצביעו גם על כך שלפייק ורידים קטנים ובעייתיים, ולפי המסמכים אנשי צוות רפואי בבית הכלא נזקקו למחט "פרפר" דקה יחסית לצורך בדיקות דם שגרתיות.

חשוב להדגיש כי מדובר בטענה שהעלו עורכי הדין במסגרת ניסיונם למנוע את ההוצאה להורג, ולא בקביעה רפואית שהכשל בהליך אכן נגרם ממחלת הדם.

מהי טרומבוציטוזיס?

טסיות הדם ממלאות תפקיד מרכזי בתהליך הקרישה. לפי מאיו קליניק, מהמרכזים הרפואיים והמחקריים המובילים בארה"ב, טרומבוציטוזיס הוא מצב שבו הגוף מייצר מספר גבוה מדי של טסיות. במקרים מסוימים מדובר בתגובה למחלה אחרת, אך כאשר המקור הוא במחלת מח עצם, הסיכון להיווצרות קרישי דם ולעיתים גם לדימומים עשוי להיות גבוה יותר.

גם הפרעות מיאלופרוליפרטיביות נחשבות למצבים העלולים להגביר את הנטייה לקרישי דם. עם זאת, אין כיום מידע רפואי פומבי המאפשר לקבוע אם מצב זה היה קשור ישירות לכך שפייק שרדה את שתי מנות התרופה.

מה עושה פנטוברביטל לגוף?

פנטוברביטל הוא ברביטורט המדכא את פעילות מערכת העצבים המרכזית. במינונים רפואיים הוא שימש בין היתר להרגעה ולהרדמה, אך במינונים גבוהים מאוד הוא עלול לדכא בצורה עמוקה את הנשימה ואת פעילות מערכת העצבים.

על פי המידע הרשמי על התרופה במאגר "דיילימד" של הספרייה הלאומית לרפואה בארה"ב, מנת יתר חריפה עלולה לגרום לדיכוי נשימתי, ירידה בלחץ הדם, תרדמת, הפסקת נשימה וקריסה של מערכת הדם.

אחת הסוגיות שעלו גם בהליכים המשפטיים של פייק היא הסיכון לבצקת ריאות - הצטברות נוזלים בריאות העלולה לפגוע בחילוף החמצן.

מחקר שבחן דוחות נתיחה שלאחר המוות של 43 אסירים שהוצאו להורג באמצעות זריקה קטלנית מצא עדויות לבצקת ריאות ב-33 מהמקרים. בקרב 15 נבדקים שהוצאו להורג באמצעות פנטוברביטל בלבד נמצאה בצקת ב-10 מקרים. מדובר במחקר תצפיתי המבוסס על נתיחות שלאחר המוות, ולכן הוא אינו מוכיח שהתרופה לבדה הייתה הגורם לממצא.

הפרוטוקול לא כלל שלב שלישי

לפי הרשויות בטנסי, צוות ההוצאה להורג ביצע את כל השלבים שנקבעו בפרוטוקול של המדינה. הבעיה הייתה שהפרוטוקול קבע מתן של מנה נוספת אם הראשונה אינה מביאה למוות - אך לא כלל הוראות להמשך במקרה שגם המנה השנייה נכשלת.

הפער הזה הופיע למעשה כבר במסמכים המשפטיים שהגיש צוות ההגנה של פייק. עורכי הדין טענו כי הפרוטוקול אינו כולל הוראות לטיפול רפואי או להחייאה במקרה שהליך ההוצאה להורג נכשל, מעבר למתן מערכת הזרקה נוספת.

פייק הורשעה ברצח קולין סלמר בת ה-19 בשנת 1995, כשהייתה בת 18, ונידונה למוות ב-1996. בית המשפט העליון בארה"ב דחה ב-29 בספטמבר את בקשתה האחרונה לעכב את ביצוע גזר הדין.

כעת, לאחר שניסיון ההוצאה להורג הסתיים באשפוז במקום במותה, מוקד הדיון עבר מהשאלה האם גזר הדין יבוצע לשאלה רפואית ומשפטית אחרת לגמרי: כיצד שתי מנות של חומר שנועדו להיות קטלניות לא הביאו למוות - והאם מצבה הרפואי של פייק מילא בכך תפקיד.