מאות אלפי ישראלים מקבלים תרופות לטיפול בהשמנה בזריקות, והחל מהשבוע גם בכדורים. אצל רובם התרופות מביאות לירידה משמעותית במשקל ומשפרות את בריאותם, כולל ירידה ברמות הסוכר ולחץ הדם.
ואולם, חשוב לדעת כי לתרופות לטיפול בהשמנה, בזריקות ובכדורים, יש גם תופעות לוואי שמשותפות במידה רבה לכל התרופות. תופעות הלוואי שכיחות יותר בתחילת הטיפול ובתקופות של העלאת המינון, ורובן חולפות.
לדברי ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה ומנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל באסותא רמת החייל בתל אביב, בין תופעות הלוואי של התרופות ניתן למנות בחילות, ירידה בתיאבון וקושי לאכול כמות מספקת, עצירות ושלשולים, הקאות, כאבי בטן, נפיחות ואי נוחות בבטן, צרבות, רפלוקס או תחושה של מזון העולה לגרון.
עוד תופעות לוואי מוכרות הן כאבי ראש, עייפות או סחרחורות, שינוי בטעם ובהעדפות המזון.
לדברי ד"ר רזיאל, "ירידה מהירה במשקל מעלה כשלעצמה את הסיכון לאבני מרה, וגם במחקרי התרופות נצפתה עלייה מסוימת באבני מרה ובדלקת בכיס המרה. כאב חזק בצד הימני העליון של הבטן, חום, הקאות, צהבת או צואה בהירה מחייבים בדיקה. אבני מרה ללא תסמינים אינן מחייבות תמיד הפסקת טיפול וההחלטה נעשית לפי המצב הקליני".
עוד אומרת רזיאל כי "דלקת לבלב היא תופעה נדירה המופיעה באזהרות של תכשירים למניעת השמנה כשהקשר הסיבתי אינו תמיד חד-משמעי, משום שגם השמנה, סוכרת, אבני מרה וטריגליצרידים גבוהים מעלים את הסיכון. כאב חזק ומתמשך בבטן העליונה, לעיתים עם הקרנה לגב והקאות, מחייב הפסקה זמנית של הטיפול ופנייה דחופה לבדיקה. לאחר דלקת לבלב קודמת נדרשת הערכת סיכון אישית וזהירות מוגברת".
לדבריה, "התרופות אינן נחשבות רעילות ישירות לכליות, ובחלק מאוכלוסיות הסוכרת אף הודגמו יתרונות כלייתיים. הסיכון העיקרי הוא פגיעה כלייתית עקב איבוד נוזלים בזמן הקאות או שלשולים, ולכן חשוב במיוחד לעקוב אחר שתייה ותפקוד כליות אצל מבוגרים, אנשים עם מחלת כליות, כליה יחידה או טיפול במשתנים".
רזיאל מציינת עוד כי "ירידה מהירה מאוד ברמת הסוכר עלולה לגרום להחמרה זמנית של רטינופתיה סוכרתית קיימת - מחלת עיניים שפוגעת בכלי הדם של רשתית העין. במצבים אלה מומלץ מעקב עיניים מסודר. נקודות שחורות חדשות, הבזקי אור, ירידה פתאומית בראייה או אובדן חלק משדה הראייה מחייבים בדיקה דחופה. עוד עולה כי קיים גם סיכון מזערי לפגיעה באספקת הדם לעצב הראייה".
רזיאל מציינת כי "תיתכן עלייה קלה בדופק במנוחה וכי לרוב אין לכך משמעות קלינית, אך דופק מהיר מתמשך, כאב בחזה, עילפון או קוצר נשימה מצריכים בדיקה ויש לבחון גם התייבשות, אנמיה, הפרעת קצב, בעיה בבלוטת התריס או תרופות אחרות".
לדברי ד"ר רזיאל, התרופות עלולות לגרום גם לתגובות מקומיות ותגובות אלרגיות. עלולים להופיע אודם, גרד, רגישות או נפיחות באזור ההזרקה, כשברוב המקרים התגובה מקומית וחולפת. כדאי להחליף אזורי הזרקה ולהימנע מהזרקה חוזרת לאזור מגורה. יש לציין כי נפיחות בפנים או בלשון, קושי בנשימה, צפצופים או פריחה מפושטת עלולים להעיד על תגובה אלרגית משמעותית ומחייבים טיפול דחוף.
דיווחים נוספים מהעולם על שימוש בתרופות היו על נשירת שיער ושינויים בעור. לדברי ד"ר רזיאל, מדובר בתופעה המקושרת לירידה מהירה במשקל, להפחתה חדה בצריכת האנרגיה או לחסר תזונתי, ולא בנזק קבוע לזקיקי השיער. ברוב המקרים הנשירה נחלשת לאחר התייצבות המשקל ותיקון חסרים.
ד"ר רזיאל מציינת עוד: "בכל ירידה משמעותית במשקל אובדים לצד השומן גם חלק מן המסה הרזה. זו אינה רעילות ייחודית לתרופה, אך ירידה מהירה ללא תזונה ואימון מתאימים עלולה להוביל לאובדן שריר משמעותי, במיוחד בגיל מבוגר. ההגנה העיקרית היא צריכת חלבון מספקת, אימוני כוח פעמיים עד שלוש בשבוע, הימנעות מדיאטה קיצונית ומעקב אחר כוח, תפקוד והרכב גוף ולא רק אחר המשקל".
רזיאל מדגישה כי "התרופות המבוססות על הורמוני השובע חוללו שינוי עמוק בטיפול בהשמנה ובתחלואה המטבולית הנלווית לה והן עשויות להביא לירידה משמעותית ומתמשכת במשקל, לשפר את איזון הסוכר, לחץ הדם, השומנים בדם, הכבד השומני, דום הנשימה בשינה והיכולת הגופנית, ובחלק מהאוכלוסיות אף להפחית אירועים לבביים. לצד היתרונות הרבים קיימות תופעות לוואי שחשוב להכיר ולנהל אותן באופן נכון".
לדבריה, "מרבית תופעות הלוואי קלות עד בינוניות, מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול או לאחר עלייה במינון, ונחלשות עם הזמן. הטיפול הנכון אינו מרוץ אל המינון המרבי והמטרה היא למצוא לכל אדם את המינון הנמוך ביותר שמספק שובע, ירידה מתאימה במשקל ושיפור מטבולי, תוך שמירה על איכות החיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו