נתונים חדשים שהוצגו בכנס העולמי לסרטן הריאה (WCLC) בסיאול מציגים תוצאות מעודדות עבור חולים שאובחנו בשלב מוקדם של סרטן ריאות. כמעט 8 מתוך 10 חולים עם מוטציה בגן EGFR היו בחיים לאחר שמונה שנות מעקב. החולים עברו ניתוח להסרת הגידול ולאחריו קיבלו את התרופה טגריסו, טיפול ממוקד שפועל נגד המוטציה שמניעה את התפתחות הגידול.
ֿמדובר במעקב הארוך ביותר שפורסם עד כה במסגרת מחקר בינלאומי גדול שבחן טיפול מסוג זה בסרטן ריאה בשלב מוקדם. הנתונים מחזקים את ההבנה שגם לאחר שהגידול הוסר לחלוטין בניתוח, טיפול שמותאם למאפיינים הביולוגיים שלו עשוי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה ולהשפיע על סיכויי ההישרדות שנים קדימה.
הטיפול הפחית בכמעט מחצית את הסיכון למוות
הנתונים מגיעים ממחקר ADAURA שנחשב לאחד המחקרים המרכזיים בשנים האחרונות בתחום הטיפול בסרטן ריאה בשלב מוקדם. במחקר השתתפו 682 חולים עם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC) שהמחלה שלהם התגלתה בשלב מוקדם יחסית, שבו ניתן היה להסיר את הגידול בניתוח, ובגידול שלהם נמצאה מוטציה בגן EGFR – שינוי גנטי ששכיח יותר בקרב חולי סרטן ריאה שלא עישנו מעולם.
כל החולים עברו ניתוח להסרה מלאה של הגידול ולאחר מכן חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה במשך עד שלוש שנים את התרופה הממוקדת ״טגריסו״ (אוסימרטיניב), שפועלת נגד המוטציה, והקבוצה השנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו).
כעת, לאחר שמונה שנות מעקב, התוצאות מראות שהיתרון של הטיפול נשמר לאורך זמן. כמעט 8 מתוך 10 חולים שקיבלו טגריסו היו בחיים לאחר שמונה שנים, לעומת מעט יותר מ-6 מתוך 10 בקבוצת הביקורת. למעשה, הטיפול הפחית בכמעט מחצית את הסיכון למוות בהשוואה לתרופת הדמה.
המטרה: למנוע מהסרטן לחזור
המספרים האלה משמעותיים במיוחד משום שמדובר בחולים שהגידול שלהם כבר הוסר לחלוטין בניתוח ולכאורה, המחלה מאחוריהם. אלא שבסרטן ריאה, גם לאחר ניתוח מוצלח עלולים להישאר בגוף תאים סרטניים מיקרוסקופיים שלא ניתן לראות בבדיקות הדמיה, והם עלולים לגרום לחזרת המחלה חודשים או שנים מאוחר יותר. לכן, אחת השאלות הגדולות היא כיצד ניתן לצמצם את הסיכון לחזרה ולהגדיל את הסיכוי לריפוי ארוך טווח.
הנתונים החדשים מראים שהיתרון של הטיפול אינו מסתכם רק בדחיית חזרת המחלה, אלא מתבטא גם בהישרדות ארוכת טווח. החוקרים מציינים כי הפער בין הקבוצות נשמר גם שמונה שנים לאחר תחילת המעקב, זמן רב לאחר שרוב החולים כבר סיימו את שלוש שנות הטיפול. בקרב קבוצת החולים המרכזית במחקר נרשם פער של 16 נקודות אחוז בשיעור ההישרדות לאחר שמונה שנים – 74% בקרב מי שקיבלו טגריסו לעומת 58% בקרב מי שקיבלו תרופת דמה.
"אני רואה במרפאה מטופלות ומטופלים רבים שמביעים חשש טבעי ומוצדק לקראת סיום שלוש שנות הטיפול בטגריסו. הם חוששים להישאר ללא 'רשת ביטחון' שמא המחלה תחזור", אומרת ד״ר הדס גנץ סורוצקי, אונקולוגית בכירה במחלקת גידולי ריאות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. "הנתונים שפורסמו היום מראים שרוב מוחלט של המטופלים מבריאים מסרטן ריאה נתיח מסוג זה ושטיפול מניעתי של שלוש שנים בטגריסו מספק הגנה ארוכת טווח וזו בשורה משמעותית ומרגשת.
בכנס בסיאול הוצגו גם נתונים מחולים שטופלו מחוץ למסגרת של מחקר קליני, שמחזקים את החשיבות של השלמת תקופת הטיפול. במחקר אמריקני שבחן חולי סרטן ריאה מוקדם עם מוטציית EGFR נמצא כי אצל מי שהפסיקו את הטיפול בטגריסו לפני השלמת שלוש שנות הטיפול הסיכון לחזרת המחלה או למוות היה גבוה ביותר מפי שניים. הנתונים אינם מוכיחים כשלעצמם שההפסקה המוקדמת היא שגרמה להבדל, אך הם מחזקים את החשיבות של התמדה בטיפול ושל שיח בין הרופא למטופל כאשר מתעורר קושי להמשיך בו.
התרופה מעכבת גרורות במוח
טגריסו (אוסימרטיניב) היא תרופה ממוקדת ממשפחת מעכבי EGFR הניתנת בכדור פעם ביום. בניגוד לכימותרפיה, שפועלת באופן רחב יותר נגד תאים שמתחלקים במהירות, טגריסו מכוונת למנגנון מסוים שמניע את התפתחות הגידול. אצל חולים עם מוטציה בגן EGFR השינוי גורם לחלבון להיות פעיל יתר על המידה ולשלוח לתאים הסרטניים אותות שמעודדים אותם לגדול ולהתחלק.
התרופה חוסמת את הפעילות הזו ובכך מסייעת לעכב את התפתחות המחלה. יתרון נוסף שלה הוא היכולת לחדור למוח, מאחר שהמוח הוא אחד האתרים שאליהם סרטן ריאה עם מוטציית EGFR עלול להתפשט. בישראל טגריסו כלולה בסל הבריאות, בין היתר כטיפול משלים לאחר ניתוח לחולים המתאימים עם סרטן ריאה מוקדם ומוטציית EGFR.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו