"אין פעולות שניתן לעשות על מנת למזער את הסיכון. למצוא אמבה במים זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. זה אירוע נדיר", כך אומרת פרופ' סיגל סדצקי, ראשת חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות בהתייחסות ראשונה לנושא האמבה "אוכלת המוח" נגלריה פאולרי שנמצאה בכנרת וגרמה לדלקת מח קשה בילד בן 9.
לדבריה "אנחנו לא יכולים להכליר את הכינרת. היא אגם גדול ולא בריכה קטנה. אין לנו אפשרות לטפל בכינרת מהבחינה הזו". עוד ציינה שלא ניתן לזהות את האמבה בבדיקות לדיגום מים ולא מתוכננות בדיקות כאלה בכינרת " זו אמבה שנמצאת בריכוז מאד נמוך- אין לנו סיבה לבדוק אם יש אמבה בכינרת אנו יודעים שהיא ישנה".
את ההחלטה לדחות את צליחת הכינרת לחודש נובמבר הסבירה בכך שעד אז צפויה טמפרטורת המים לרדת לרמה שלא מאפשרת חיים לאמבה. וכן בשוני שבין המלצות נקודתיות לרוחצים לבין האפשרות לפתרון יעיל לדחות את צליחת הכינרת- אירוע שבו משתתפים אלפי שחיינים.
"אנו יודעים שהאמבה משגשגת ככל שהטמפרטורה עולה. על פי הספרות המדעית בנושא וסקר ממקומות אחרים בעולם אנחנו יודעים שהסיכון פוחת באופן משמעותי מטמפרטורת מים של 24 מעלות צלזיוס ומטה. בחנו את טמפרטורת המים לפי חודשים בשנים קודמות. המלצתנו שהחל מאמצע חודש נובמבר נגיע לטמפרטורות הרצויות. יחד עם זאת ההמלצה שלנו לראות אם זה אכן המצב סביב צליחת הכינרת".
עד מתי יהיו תקפות ההמלצות להימנע מצלילה בכינרת ולהכנס עם אטם אף? לדברי פרופ' סדצקי "האמבה נמצאת בכינרת ונכון לידע שלנו תמשיך להימצא בכינרת. התנאים האקולוגיים של הכינרת רלבנטיים לנושא הזה. אנו צריכים לחשוב איך אנו משמרים את האגם הזה ומשפרים את התכונות שלו והמצב שלו. אין לנו תשובה חד משמעית לשאלה מתי יוסרו ההמלצות בעניין צלילה ושחייה בכינרת.
אני לא צופת עתידות אנו עוקבים אחרי מה שנעשה ואחרי הידע מהעולם. אנו ממליצים למי שמחליט לרחוץ על אמצעי זהירות. הם לא נוחים אך אלו האמצעים שנוהגים גם בעולם. ההדבקה קורית דרך האף. מהאף היא עוברת למח. כשאנו נזהרים מהשפרצת מים לאף זוהי הדרך להימנע מהדבקה".
עוד אומרת פרופ' סדצקי כי שגשוג האמבה כעת קשור לשינויי אקלים. עם זאת ציינה שהסיכון להדבקה הוא אחד לכמה מיליונים של רוחצים.