משרד הבריאות הכריז: המלח בישראל עומד בפני שינוי היסטורי

משרד הבריאות מקדם מהלך למניעת מחסור ביוד באוכלוסייה בישראל, באמצעות העשרת מלח שולחן ביוד.

במסגרת התקנות החדשות, שיכנסו לתוקף תוך שנתיים, יועשר ביוד מלח שולחן הנמכר באריזות ביתיות, במחיר מפוקח, במטרה להבטיח אספקה סדירה של המינרל החיוני לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות הרגישות למחסור - נשים הרות, עוברים, תינוקות וילדים.

המהלך מגיע על רקע נתונים המצביעים על מחסור משמעותי ביוד בישראל. בסקר מ- 2016 בקרב יותר מ-1,000 ילדים בגיל בית הספר וכ-1,000 נשים הרות מכלל האזורים והמגזרים בישראל, נמצא כי כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות סבלו ממחסור ביוד. גם נתונים שנאספו במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בשנים 2020–2021 הצביעו על תמונה דומה, ללא שיפור משמעותי במצב היוד באוכלוסייה.

מספר ועדות מומחים המליצו לאורך השנים להעשיר מזונות בישראל, בהם העשרת מלח ביוד.
האחרונה בהם- ועדה מטעם משרד הבריאות ב-2019. למרות זאת, ולמרות התרעת מומחים כי מדובר ב"בעיה בריאותית משמעותית", אישור התקנות החדשות התעכב כמעט עשור.

מהו יוד?

יוד הוא יסוד כימי טבעי, בדומה לחמצן, מימן וברזל, הנמצא במוצרי מזון מסוימים באופן טבעי. היוד הוא חומר החיוני לבריאות נאותה בכל שלבי החיים. זהו מרכיב חיוני בייצור הורמון בלוטת התריס המשמש לגדילה, להתפתחות ולמטבוליזם. יוד חיוני לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס, במיוחד טרם ההריון ובמהלכו וכן לנשים מניקות לצורך התפתחות תקינה של מח העובר והיילוד.

באלו מזונות נמצא היוד באופן טבעי?
בביצים, באצות, במוצרי חלב ובדגי ים. תזונת בעלי החיים וכמות היוד באדמה, משפיעה על כמותו במזונות הללו.

מה תפקידו של היוד בגוף האדם?
כאשר יוד מגיע לזרם הדם, בלוטת התריס קולטת אותו בכמויות המתאימות לייצור הורמוני בלוטת התריס. אלה מופרשים לדם ומובלים לאזורים השונים בגוף. כל תא, כל רקמה או איבר, זקוק להורמונים אלה, המסייעים לגוף בניצול אנרגיה, בוויסות טמפרטורת הגוף ובפעילות תקינה של המוח, הלב, השרירים ואיברים אחרים.

מהן ההשלכות של חסר ביוד?

•  פגיעה קוגניטיבית ונוירולוגית: פגיעה זו משפיעה על יכולת הלמידה והפרודוקטיביות. מחסור ביוד הוא ביוד הוא ממעצורי הפיתוח הסוציו-אקונומי העיקריים.

• זפקת Goitre, הגדלה של בלוטת התריס: עדויות היסטוריות מדגימות את יעילות הוספת היוד למלח כבר לפני כמאה שנים: בשווייץ, לאחר שהוכנסה יודיזציה של מלח בשנת 1922, תפוצת הזפקת והחירשות-אילמות בקרב ילדי בית הספר ירדה באופן דרמטי.

• סיכון מוגבר ללידת עובר מת (Stillbirth) ולתמותת תינוקות, מומים מולדים.

• תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם).

מדוע נדרש להוסיף יוד למלח?
סקרים שנעשו בעולם ובישראל, מצביעים על שכיחות גבוהה של חסר ביוד בילדים ובנשים הרות. מידע זה מתקבל באמצעות סקרים (הערכות) המבוצעים על ידי חוקרים בתחום.
בישראל קיים חסר משמעותי ביוד: כ-60% מאוכלוסיית הילדים וכ-85% מאוכלוסיית הנשים בהריון. התוצאות הללו מלמדות כי קיים צורך בטיפול מונע חוסר יוד ברמת האוכלוסייה.

מדוע נבחר דווקא המלח כבסיס להוספה?
הבחירה במלח כנשא האידיאלי להוספה ולמניעת חסר ביוד, היא בעלת ניסיון מוצלח ברחבי העולם מזה שנים רבות, וזאת בשל יתרונות לוגיסטיים ובריאותיים משמעותיים:

1. צריכה אוניברסלית ויציבה: מלח הוא מצרך בסיסי הנצרך על ידי כלל האוכלוסייה, וצריכתו יציבה יחסית לאורך השנה.

2. כיסוי רחב ללא שינוי הרגלים: ההוספה מאפשרת לספק את היוד לחלקים גדולים של האוכלוסייה מבלי לדרוש שינויים מהותיים בהרגלי צריכת המזון.

3. עלות נמוכה: הוספת יוד למלח נחשבת לאחת ההתערבויות הבריאותיות הזולות והיעילות ביותר בעולם.

אלו סוגי מלח יועשרו בפועל? כמה יוד יוסף, ובאלו סוגי מלח?
הוספה תחול על מלח שולחן לשימוש ביתי, בעוד שמלחים מיוחדים או מלח גס לא ייכללו.
המלח שיועשר הוא מלח שולחן, המהווה פחות מ-15% מסך המלח היומי הנצרך בישראל. כמות היוד להוספה: 25-45 מ"ג יוד לק"ג מלח.. כמות זו תביא להוספה של כ - 0.045 מ"ג יוד לתזונה היומית, שמהווה 30% מה NRV (ערך הייחוס לצריכה מומלצת על אריזות המזון. המינון המומלץ הנו שמרני. עדכון המינון יהיה בהתאם לתהליכי הניטור.

האם יש סיכון לצריכת יתר של יוד?
לא צפויה חריגה מהגבול העליון (UL) גם באחוזוני צריכה גבוהים, בהתאם לתחשיבים שבוצעו.

האם היוד נשמר במלח לאורך זמן?
יוד עלול להיאבד בתנאי אחסון לא נאותים כמו לחות ואריזה לא מתאימה. מסיבה זו נקבעות בחקיקה דרישות לאריזה ובקרה על יציבות. לאחר רכישת המלח המועשר, יש להקפיד לשמור את המוצר באריזה אטומה ויבשה.

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "העשרת המלח ביוד זו התערבות מאד יעילה ומוכחת שניתן בעזרתה להגיע לכל בית בישראל. מלח הוא מצרך בסיסי. נצרך על ידי כלל האוכלוסיה והעלות שלו נמוכה. חשוב לציין שאנו לא ממליצים להגדיל את צריכת המלח. זה שאנו מוסיפים יוד למלח לא אומר שיש להגדיל את צריכת המלח".

אין שינוי בטעם המלח

התקנות החדשות מתמקדות במלח שולחן הנמכר לצריכה ביתית ולא במלח המשמש את תעשיית המזון. מלח השולחן מהווה כ-85% - 90% מרכישות המלח הביתיות בישראל. במשרד הבריאות מציינים כי אין שינוי בטעם של המלח המועשר ביוד והנושא נבדק גם במחקרים בעולם.

בהתאם לתקנות, רמת ההעשרה שנקבעה היא 30 מיליגרם יוד לכל קילוגרם מלח. במשרד הבריאות מעריכים כי רמה זו תוסיף לתזונה היומית כ-45 מיקרוגרם יוד, בהתאם לכמות המלח הנצרכת.
במשרד הבריאות מציינים שמדובר במינון שמרני שנקבע על בסיס הידע המדעי הקיים, ובכוונת המשרד לעקוב אחר מצב היוד באוכלוסייה ולבחון בעתיד אם יש צורך לעדכן את רמת ההעשרה. המינון נקבע כך שגם מי שרמת היוד בגופו גבוהה לא יגיע בעקבות צריכת המלח המועשר למינון היוד המקסימלי.

בעיית המחסור ביוד בישראל עלתה לראשונה לפני כשלושה עשורים וביתר שאת עם התגברות צריכה של מים מותפלים, שהמינרל הוצא מהם, לפני כשני עשורים. כבר ב-2018 המליץ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על העשרת מלח ביוד, בעקבות המלצת ועדת מומחים.

מדוע הצעד התעכב זמן כה רב? לדברי ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות "הסקרים החלו ב-2016 וב-2021 ראינו שיש חוסר. אחרי עבודה מקיפה בשלה העת להעשיר את היוד".

פרופ' סיגל סדצקי, ראשת חטיבת בריאות הציבור: "ישראל לא נחשבת לאזור אנדמי של חסר ביוד. זה נושא כמותי ולא דיכוטומי. אנחנו רוצים לשפר את המצב. ראינו בסקרים שלנו שאנו לא מגיעים לרמה האופטימית אבל בין זה לבין אזור אנדמי שבו יש תופעות בריאותיות של מחזוריש מרווח. תמיד אפשר לשאול למה לא התחלנו קודם, אבל אני מברכת על הצעד הזה כרגע והוא נועד לשיפור המצב התזונתי שלנו ולא על מנת לפתור בעיה קלינית שקיימת".