התרופות מתעכבות, החברות מצטמצמות: המשבר שמאיים על ישראל

במאי 2025 הודיע הנשיא טראמפ על תוכנית להוזלת התרופות בארה"ב, כך שתרופות מרשם יתקרבו למחירן הנמוך במדינות מפותחות אחרות.

הטענה שדחפה אותו למהלך זה היתה שהאמריקנים משלמים מחיר גבוה על תרופות ומסבסדים למעשה מערכות בריאות במדינות אחרות. אלא שהורדת מחירי התרופות בארה"ב עלולה לייקר את התרופות בשוק הישראלי הקטן. וגרוע יותר - לגרום לכך שתרופות חדשות לא יושקו בארץ (וכבר נרשמו מקרים כאלו), מחשש שמחיר נמוך בישראל יגרור ירידת מחיר גם במדינות אחרות.

לצד זאת, חברות התרופות מעבירות את המחקר ואת מאמצי ההשקה לארה"ב - צעדים שגוררים עיכוב ברישום ובהגעה של תרופות חדשות לשוק קטן כמו ישראל. הצעד הבא שעלול לקרות הוא בריחה של חברות רב־לאומיות מישראל.

ואכן, לאחרונה פורסם כי חברת Merck הגרמנית סוגרת שני מרכזי פיתוח בישראל ומצמצמת עובדים. ל"ישראל היום" נודע שחברות תרופות נוספות וידועות צמצמו את מספר העובדים בישראל או צמצמו את משרת המנכ"ל והעבירו את הניהול לאירופה - כך שאם הצעד של טראמפ הוא קרחון בים של תעשיית התרופות, נראה שישראל נמצאת במסלול התנגשות.

"כל מדינה בוחרת אסטרטגיה כדי להתמודד עם המהלך של טראמפ. חלק מנסים להיות אקטיביים וחלק אומרים 'נחכה ונראה'", מתריע קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, ארגון המאגד 21 חברות תרופות רב־לאומיות. "נראה שרק בישראל נוקטים מדיניות של בת יענה. כבר שנה שאני מעדכן את משרד הבריאות שצריך להסתכל על התהליכים שקורים פה.

"חברות התרופות הרב־לאומיות הן הקטר שדוחף את הרפואה בכל מקום בעולם. הן דוחפות מחקר והשקעות בביוטק, ובלעדיהן לא תתקיים רפואה מיטבית", מסביר צורף, "החולים לא יקבלו את הטיפול הטוב ביותר, הרופאים לא יתמקצעו ולא יהיו בחזית המחקר. ואנחנו, כמדינה קטנה שהוכיחה בעבר את יכולותיה, מהקורונה ועד המלחמה, מחליטים כרגע לעצום את העיניים. מדינת ישראל נמצאת כרגע בסכנה לביטחון תרופתי. חברת תרופות שנאבד עכשיו לא תחזור".

השקעות בארה"ב ובסין

מנתוני משרד הבריאות עולה כי ב־2025 השקיעו חברות התרופות יותר ממיליארד שקל (1.055) במחקרים בישראל, שהיוו כ־65% מההשקעות במחקרים בארץ. הנתון המעודד הזה נמצא בסכנה. מנתונים שמציגים ב"פארמה ישראל" עולה כי תוך כמה עשורים עבר מרכז הכובד של המחקר הפרמצבטי מאירופה לארה"ב.

ב־1990 חברות תרופות אירופיות היו אחראיות לכמחצית (49%) מההשקעה העולמית במחקר ופיתוח, לעומת 33.3% בלבד של חברות אמריקניות. כיום התמונה התהפכה: חלקה של אירופה ירד לכ־29%, וחלקן של חברות אמריקניות עלה לכ־55% מהמחקר העולמי. ב־2025 ההשקעות כבר זזו לסין וארה"ב. ההתחייבויות המוצהרות של חברות תרופות להשקעה בארה"ב עמדו על 350 מיליארד דולר.

"עיכוב של ארבע שנים"

צורף מצביע על תופעה מדאיגה נוספת: עיכובים של שנים ארוכות מההשקה העולמית של תרופה ועד שהיא זמינה לחולים בישראל. בניתוח שנעשה לאורך עשור עולה כי משך הזמן עמד על 3 שנים, אך בניתוח מצומצם יותר שערכה "פארמה ישראל" ל־5 השנים האחרונות מדובר כבר על עיכוב של 4 שנים ממועד ההשקה העולמית ועד גישה למטופלים בישראל.

מחקר שעשו שלמה מנע וד"ר ברוך ויינרב הראה כיצד יותר מ־650 אלף מטופלים הושפעו מעיכוב באישור התרופה שלהם. בנוירולוגיה, תחום שהשפיע על 27 אלף מטופלים, תרופות אושרו בישראל באיחור של שמונה שנים מהזמן שבו נרשמו באירופה ותשע שנים אחרי ארה"ב. מחצית מהתרופות אושרו בישראל בהתוויה חלקית.

עיכוב זהה נרשם גם בתחום הקרדיולוגיה, כאשר רק חמישית מההתוויות (21%) אושרו בצורה מלאה. מדובר בתחום טיפול שהשפיע על 35,600 מטופלים. עיכוב באישור תרופות והתוויות חלקיות נרשם גם בתחום רפואת הריאות, שם מעגל ההשפעה הקיף כבר 57 אלף מטופלים שתרופותיהם התעכבו.

בתרופות לסוכרת ישראל נמצאת בעיכוב של שבע שנים אחרי ארה"ב ואירופה. גם בתרופות אונקולוגיות נרשם עיכוב של 3.1 שנים לעומת ארה"ב ו־2.4 שנים לעומת אירופה, שהשפיע על כ־3,600 מטופלים.

סל שלא התעדכן

עליית מחירי תרופות בעולם עלולה להפוך גם את תקציב התוספת לסל התרופות, שעומד כבר כחמש שנים על 650 מיליון שקלים, לבלתי רלוונטי.

"כאזרח וכמי ששירת את ישראל בשירות המדינה אני מוטרד", אומר צורף. "מערכת הבריאות דוחפת אותנו לרפואה פרטית ולביטוחים פרטיים, ולא נשענת על מערכת ציבורית חזקה. והרי הממשלה יכולה להגדיל את הסל מ־650 מיליון ל־850 מיליון שקלים.

"משרד הבריאות צריך להסתכל בראייה רחבה יותר מאשר מחיר התרופה ולראות מה אפשר לעשות כדי שנשמור על הנגשה מהירה וישירה של תרופות לחולים, ולא נפגע במה שבנינו פה במשך שנים".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד עוקב יחד עם מדינות אחרות בעולם באופן שוטף אחר ההתפתחויות בשוק התרופות העולמי, לרבות תוכנית התמחור האמריקנית (MFN) והשפעתה האפשרית על מנגנון ציטוט מחירי התרופות בישראל. במקביל, המשרד מקיים שיח רציף עם חברות התרופות וגורמי התעשייה, ופועל לשמירה על האטרקטיביות של השוק הישראלי".