לידה עד גיל שנתיים: ללא מסכים כלל; עד גיל 5: שעה ביום; בגילי 6–9: פחות משעתיים – אלה ההמלצות החדשות של משרד הבריאות, שמבקש לשנות את הרגלי השימוש של ילדים ובני נוער בישראל. במשרד מזהירים מהשלכות על השינה, ההתפתחות, הלמידה והבריאות הנפשית, וממליצים להרחיק מסכים מחדרי השינה ולהמתין עם החיבור לרשתות החברתיות עד גיל 15.
משרד הבריאות יוצא בהמלצות חדשות מלוות בקמפיין לצמצום השימוש במסכים וברשתות החברתיות בקרב ילדים ובני נוער, ומפרסם שורה של המלצות להורים שמטרתם להוביל לשינוי התנהגותי ארוך טווח. ההמלצות גובשו לאחר סקירת ספרות מדעית, בחינת המלצות של ארגוני בריאות ברחבי העולם והתייעצות עם איגוד רופאי הילדים בישראל.
במשרד מדגישים כי אין מדובר בקריאה להימנע מטכנולוגיה, אלא בניסיון להחזיר את השליטה על השימוש בה להורים ולייצר איזון בין היתרונות של העולם הדיגיטלי לבין הסיכונים האפשריים לבריאות הילדים. בנוסף תוקם ועדה ציבורית בין משרדית שתוכל להמליץ על צעדים משלימים להמלצות, חקיקה והגבלות רגולטוריות שונות - למשל הגבלת גיל השימוש ברשתות חברתיות לגיל 15-16 כפי שמתרחש במדינות כמו אוסטרליה, צרפת ובריטניה, הגבלות על השימוש באלגוריתמים ובטירגוט ילדים בני נוער שעושות החברות ועוד.
הצורך במהלך מתחדד לנוכח היקף השימוש במסכים בקרב ילדים ובני נוער בישראל. על פי נתוני מחקר HBSC לשנת 2025, שנערך בישראל על ידי משרד הבריאות ומשרד החינוך בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, 28.7% מהתלמידים בכיתות ז'–י"ב מבלים שש שעות ומעלה מול מסכים מחוץ לשעות הלימודים. השיעור גבוה במיוחד בקרב בנות: 32.7%, לעומת 24.6% בקרב בנים. בקרב בנות צעירות בכיתות ז'–ט' מגיע השיעור ל-35.5%–42%.
ישראל מובילה בכמות המכורים
נתון נוסף שמדאיג את מערכת הבריאות הוא שיעור בני הנוער המוגדרים כבעלי שימוש ממכר במדיה חברתית. לפי המחקר, 16.3% מהתלמידים בישראל מוגדרים כ"מכורים" למדיה חברתית אלקטרונית, שיעור שמציב את ישראל בין המדינות המובילות בתופעה מבין 60 המדינות המשתתפות במחקר. במשרד מציינים כי מדובר בעלייה חדה מאז מגפת הקורונה, שבמהלכה גבר משמעותית השימוש במסכים בעקבות למידה מרחוק, תקשורת דיגיטלית ובידור ביתי.
הנתונים אינם עוסקים רק במספר השעות. המחקר מגדיר שימוש בעייתי באמצעות שורה של סימנים, בהם עיסוק יתר ברשתות החברתיות, קושי להפחית את השימוש, תחושת אי-נוחות כאשר אין גישה לרשת ופגיעה בפעילויות ובקשרים החברתיים. ככל שמספר התסמינים גבוה יותר, עולה הסבירות שהשימוש ברשתות משפיע לרעה על הבריאות, הרווחה הנפשית והתפקוד היומיומי.
גם ההורים עצמם מאותתים כי מדובר באחת הסוגיות הבריאותיות שמטרידות אותם במיוחד. במסגרת שיתוף ציבור שערך משרד הבריאות ב-2025 בקרב כ-750 הורים לילדים עד גיל 18, ציינו, 55% מההורים כי מסכים ורשתות חברתיות הם הנושא המרכזי שבו הם זקוקים למידע אמין בכל הנוגע לבריאות ילדיהם. הנושא בלט במיוחד בקרב הורים לילדים בגילי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים.
לא רק "בזבוז זמן": מה המסכים עושים לבריאות?
לפי משרד הבריאות, הבעיה אינה בהכרח עצם השימוש במסך אלא המידה שבה הוא בא על חשבון פעילויות חיוניות אחרות – שינה, פעילות גופנית, קשרים חברתיים, למידה וזמן משפחתי.
בגיל הרך, שבו המוח, השפה והכישורים החברתיים נמצאים בהתפתחות מואצת, חשיפה למסכים עלולה לפגוע בהתפתחות השפתית, בקשב ובריכוז ובאינטראקציה עם הסביבה. במשרד מדגישים כי גם מסך שפועל "ברקע" עלול לפגוע באיכות הקשב ובאינטראקציה הישירה של הילד עם סביבתו.
אחת ההשפעות המרכזיות שנקשרו לשימוש במסכים היא הפגיעה בשינה. שימוש במסכים, ובעיקר בשעות הערב והלילה, עלול לדחות את שעת ההירדמות, לקצר את משך השינה ולפגוע באיכותה. פגיעה בשינה עלולה להתבטא בעייפות, קשיי ריכוז, פגיעה בוויסות הרגשי ובאיכות החיים. שימוש ממושך במסכים נקשר גם לירידה בפעילות הגופנית, להרגלי אכילה פחות בריאים ולעלייה בסיכון לעודף משקל.
גם בגיל בית הספר עלולה החשיפה הממושכת בשעות הפנאי עלולה לפגוע ביכולת הריכוז, בהבנת הנקרא, בזיכרון ובהישגים הלימודיים – במיוחד כאשר זמן המסך בא על חשבון שינה, פעילות גופנית, מפגש חברתי או זמן למידה.
ואולם, אחד החששות המרכזיים של מערכת הבריאות נוגע לבריאות הנפש. שימוש מופרז במסכים וברשתות חברתיות נקשר לעלייה בתסמיני חרדה ודיכאון, לפגיעה בדימוי העצמי, להשוואה חברתית מוגברת ולתחושת בדידות. בגיל ההתבגרות מצטרף לכך ה-FOMO – הפחד מהחמצה – שמגביר את הלחץ להיות מחוברים וזמינים כל הזמן, גם בשעות הלילה.
במשרד הבריאות מציינים גם את הקשר האפשרי בין רשתות חברתיות לבין דימוי הגוף, עלייה בתסמיני הפרעות אכילה וירידה בתחושת השייכות החברתית. מחקר אוסטרלי שנמשך עשור, בין 2012 ל-2022, מצא כי בני 12–18 שהשתמשו ברשתות חברתיות לפחות שעתיים ביום היו בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון ולרווחה נפשית ירודה בשנה שלאחר מכן, בהשוואה לבני גילם שהשתמשו ברשתות פחות משעה ביום. ההשפעה הייתה בולטת במיוחד בקרב בני 12–13 ובקרב בנות בגילים אלה.
ומה ממליץ משרד הבריאות להורים?
במשרד הבריאות מדגישים כי "מטרת ההמלצות אינה להגביל את השימוש לחלוטין או להימנע ממנו, אלא לקדם שימוש מושכל, מאוזן ומותאם גיל".
ההמלצות החדשות משתנות בהתאם לגיל: מגיל לידה ועד שנתיים ממליץ משרד הבריאות להימנע לחלוטין מחשיפה למסכים, כולל מסכים הפועלים ברקע. חריג אפשרי הוא שימוש מוגדר וקצוב, בנוכחות מבוגר, למשל שיחת וידאו עם בן משפחה.
בגילי שנתיים עד חמש ההמלצה היא להגביל את זמן המסך לשעה אחת ביום, תוך בחירת תוכן איכותי, מותאם גיל וליווי של הורה או מבוגר אחראי. במשרד ממליצים שלא להשתמש במסך כדי להרגיע מצוקה או כפרס או עונש, ולהימנע ממסכים במשך שעתיים לפני השינה.
בגילי 6–9 ההמלצה היא לפחות משעתיים ביום בשעות הפנאי, תוך עידוד פעילות גופנית, קשרים חברתיים ותחביבים שאינם כוללים מסכים. בגילי 10–12 ההמלצה היא עד שלוש שעות ביום בשעות הפנאי, לצד גבולות ברורים לגבי זמני השימוש והתכנים.
ומה לגבי הטלפון הראשון? משרד הבריאות ממליץ לשקול טלפון נייד ראשון שאינו חכם בגילי 9–11, בהתאם לצורך, ליכולת של הילד לעמוד בכללים ולמוכנותו. רכישת סמארטפון מומלצת רק מגיל 13, וגם אז ללא גישה לרשתות חברתיות. את האפליקציות הנחוצות ממליץ המשרד להוריד יחד עם ההורים. החיבור לרשתות החברתיות עצמן, לפי ההמלצה, צריך להמתין עד גיל 15, וגם אז בהתאם למוכנות הילד, בליווי הורי, עם כללים ובקרות דיגיטליות.
בגילי 13–18 המשרד אינו מציב מספר שעות קשיח בלבד, אלא מדגיש את איכות התוכן ואת השאלה מה בא על חשבון זמן המסך. חשיפה של יותר מארבע שעות ביום בשעות הפנאי נקשרה לתסמינים בריאותיים שונים, ולכן ההמלצה היא להציב גבולות, לכבות התראות בלילה ולעודד פעילות גופנית, שהייה בטבע ומפגשים פנים אל פנים.
ד"ר שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות מציינת לגבי ההמלצה להימנעות מוחלטת ממסכים מלידה ועד דיל שנתיים: "גיל הינקות הוא שלב קריטי בהתפתחות המוח, השפה, הקוגניציה וכישורים חברתיים, בעצם אנחנו ממליצים להימנע לחלוטין ממסכים במידת האפשר, ובמקום זה להתמקד בפיתוח של הקשר הבין-אישי והקשר עם ההורים.
"אנחנו מבינים מתוך המחקרים שהחשיפה למסכים יכולה לפגוע בהתפתחות השפה, הקשב, הריכוז, השינה, כאשר הפרעות בשינה גורמות גם קשיי ריכוז וגם בפגיעה בוויסות רגשי ובכלל איכות החיים. אנחנו גם מבינים שהרשתות החברתיות, כשיש הגזמה וגם המסכים בעצם פוגעים בזה שניקח חלק בפעילויות בריאותיות אחרות כגון פעילות גופנית, וגם יש מחקרים שמראים על אכילה פחות בריאה, ככל שיש יותר זמן מסך. אנחנו גם רואים את ההשפעות על הקשב ללמידה והישגים לימודיים".
כלים מעשיים להורים: ליצור זמן ללא מסך
במשרד הבריאות גיבוש גם כלים מעשיים להורים, כדי להחזיר להם את המסוגלות והשליטה בשימוש במסכים:
- קביעת זמנים מוגדרים ללא מסכים וללא רשתות חברתיות – הגדירו בבית זמנים קבועים ללא מסכים: בארוחות, לפני השינה ובזמן משפחתי, והימנעו ממסכים בחדר השינה.
- עידוד פעילויות חלופיות – עודדו פעילות "מחוץ למסך", כמו פעילות גופנית קבועה, תחביבים, זמן בטבע ומפגשים חברתיים.
- התנהלות מושכלת ומותאמת לגיל ולילד – בחרו תכנים מותאמי גיל ולוו את הצפייה מתוך עניין אמיתי, שיח פתוח והכוונה שלכם.
- מודל לחיקוי - שימוש מאוזן של ההורים במסכים מסייע לילדים לפתח הרגלי שימוש בריאים. הרחיקו מסכים במהלך הארוחות וזמן משפחתי, והקדישו זמן ייעודי לפעילויות ללא מסכים, כולל פעילות גופנית וקשר חברתי.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות: "יש לנו כהורים מסוגלות לקחת אחריות על זמן המסך של הילדים שלנו, על איפה הילדים שלנו גולשים, ואנחנו צריכים לנהל את האירוע הזה ביחד ועבור הילדים שלנו. בניגוד להרבה דברים אחרים בהורות שבהם אנחנו קיבלנו מורשת מדורות קודמים, במקרה הזה אין לנו מה לרשת ומשרד הבריאות נותן להורים כלים, איך נכון לפעול".
במקביל להמלצות, משרד הבריאות ומשרד החינוך מקדמים תוכנית משותפת לחינוך לשימוש מושכל במסכים ולאוריינות דיגיטלית. כמו כן צפויה לקום ועדה ייעודית שתבחן מדיניות, רגולציה והגנה על ילדים ובני נוער, לצד תוכניות להגברת המודעות ולהקניית הרגלי שימוש בריאים.
"המסכים והרשתות החברתיות משנים כל דבר שאנחנו עושים, הם משפיעים על כל דבר בחיים שלנו. על כמה פעילות גופנית אנחנו עושים, כמה אנחנו אוכלים, על השינה שלנו, על ההתפתחות הקוגניטיבית שלנו ועל הבריאות הנפשית שלנו", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "המטרה שלנו היא לומר לציבור שיש פה עניין בריאותי. לא רק עניין התנהגותי או חינוכי. ואנחנו רוצים שתכירו כהורים את העניין הבריאותי הזה ותהיו מודעים אליו".
עוד הסביר כי אין כוונה להמליץ שלא להשתמש לחלוטין במסכים: ".מצד אחד אנו רוצים לתת המלצות פשוטות וישימות, ומצד שני אנחנו לא אומרים 'אל תעשו בכלל' כמו שאנו אומרים על עישון. אנו לא חושבים שזה נכון וגם אנחנו לא חושבים שאפשרי לומר לא להשתמש כלל במסכים וברשתות חברתיות. זה חלק מהחיים. צריך לייצר איזון נכון ולחיות נכון בסביבה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו