41.5% מהגברים הצעירים בישראל הביעו נכונות לשמר זרע בגיל צעיר, כך עולה ממחקר חדש של פרופ' בלה סביצקי, אפידמיולוגית וחוקרת בריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון. המחקר נולד מתוך סיפור אישי. בנה של פרופ' סביצקי, רס"ל יונתן סביצקי ז"ל, לוחם יחידת אגוז, נפל ב-7 באוקטובר 2023 בקרב בכיסופים, כשהשתתף בהצלת חיילים ואזרחים שנלכדו במוצב. קצירת הזרע שנעשתה לאחר נפילתו נעשתה באיחור, והזרע לא היה בר קיימא.
במחקר נבחנו עמדותיהם של 402 גברים יהודים ישראלים בני 18 עד 40 כלפי שימור זרע בגיל צעיר. 167 מהמשתתפים הביעו נכונות לכך. מתוכם, 96% ציינו את האפשרות להשתמש בזרע השמור אם תתפתחנה בעתיד בעיות פוריות, 95% ציינו מצב של מחלה או טיפול רפואי שעלול לפגוע בפוריות, ו-74% ראו בכך הזדמנות לבדוק את איכות הזרע כבר בגיל צעיר ולאתר בעיות מוקדם.
בנוסף, 59% מהתומכים ציינו את האפשרות שהזרע ישמש את הוריהם להבאת נכד במקרה של מותם, ו-78% ציינו את האפשרות שישמש את בת או בן הזוג להבאת ילד במקרה כזה. פרופ' סביצקי מתארת זאת כתפיסה של "ביטוח פוריות", שמירת האפשרות להורות במקרה של פגיעה בפוריות, ובמקביל שמירת אפשרות להמשכיות גנטית במקרה של מוות בלתי צפוי.
המחקר, שנערך בשיתוף ד"ר רחל שוורצור ופרופ' טליה אלדר-גבע, פורסם בכתב העת הבינלאומי Reproductive BioMedicine Online, והוקדש לזכרו של רס"ל יונתן סביצקי ז"ל.
הצעה: לבחון שימור זרע לחיילים
בין הגברים שהביעו רצון לשמר זרע, כ-41% היו מוכנים לשלם את מלוא העלות, כ-13% היו מוכנים לעשות זאת בסבסוד חלקי, ו-46% אמרו שישמרו זרע רק אם ההליך יהיה ממומן במלואו.
לאור זאת, פרופ' סביצקי מציעה לעבור מגישה שמציעה שימור פוריות בעיקר בעקבות מחלה, לגישה יזומה יותר. בהקשר הישראלי היא מציעה לבחון הצעת שימור זרע במימון המדינה לחיילים במהלך שירותם, לצד תיעוד מראש של רצונם לגבי השימוש בו במקרה של מוות.
פרופ' סביצקי: "הסיפור של יונתן גרם לי להבין עד כמה חלון הזמן לאחר המוות קצר ועד כמה האפשרויות מוגבלות כשכבר מתרחש האסון. המחקר הזה מוביל לשאלה חשובה: למה לחכות לרגע שבו כבר מאוחר מדי? שימור זרע בגיל צעיר יכול קודם כול לשמור עבור הגבר עצמו את האפשרות להיות אב בעתיד. ואם חלילה יתרחש מוות בלתי צפוי, מדובר בזרע שנאסף מאדם חי, בריא וצעיר, כשפוריותו בשיאה, ונשמר מראש בתנאים מבוקרים, במקום להסתמך על קצירה דחופה לאחר המוות".
לפרופ' סביצקי יש גם חזון אישי: הקמת בנק לשימור זרע לחיילים על שם בנה, יונתן, שבו יוכלו חיילים לשמר זרע במהלך שירותם ללא תשלום. "הייתי רוצה שהדבר שלא התאפשר ליונתן יהפוך לאפשרות עבור חיילים אחרים, קודם כול כדי לשמור על הפוריות שלהם, ואם חלילה יקרה להם משהו, כדי שלא יהיה צורך להתחיל במרוץ נגד הזמן לאחר מותם".
מפרוץ מלחמת חרבות ברזל נשמרו למעלה מ-170 מנות זרע של חיילים, לבקשת הוריהם או בנות זוגם. מבחינה משפטית, לבת זוגו של חלל יש אפשרות להשתמש בזרע לצורך הפרייתה, בהנחה שזה היה רצון המנוח. להורים, לעומת זאת, אין זכות אוטומטית להשתמש בזרע בנם המנוח, והם נדרשים להוכיח בבית המשפט את רצונו בהמשכיות ובהבאת ילדים.
לאחר המלחמה התגברו נסיונות חקיקה בנושא, אך בשל מחלוקות הלכתיות, פוליטיות וחברתיות, טרם גובש חוק מוסדר וסופי. בין הרעיונות שעלו, האפשרות להחתים מתגייסים באופן דיגיטלי על תצהיר המאפשר שאיבת זרע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
