"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: כ-40% מהגברים הצעירים בישראל מעוניינים בשימור זרע

פרופ' בלה סביצקי, שבנה נפל ב-7 באוקטובר, הובילה את המחקר שחושף נכונות של צעירים רבים לבצע את ההליך בשלב מוקדם • החסם העיקרי מסתמן במחיר התהליך, כש-46% מצהירים שיבצעו אותו רק בסבסוד מלא • הפרופ' סביצקי מציעה להקים בנק לשימור זרע לחיילים, כדי למנוע את המרוץ נגד הזמן במקרה מוות

| עודכן:
0השמעה
חיילי צה"ל בדרום לבנון , דובר צה"ל
היוזמה בעקבות המחקר: הקמת בנק זרע לחיילים | צילום: דובר צה"ל

41.5% מהגברים הצעירים בישראל הביעו נכונות לשמר זרע בגיל צעיר, כך עולה ממחקר חדש של פרופ' בלה סביצקי, אפידמיולוגית וחוקרת בריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון. המחקר נולד מתוך סיפור אישי. בנה של פרופ' סביצקי, רס"ל יונתן סביצקי ז"ל, לוחם יחידת אגוז, נפל ב-7 באוקטובר 2023 בקרב בכיסופים, כשהשתתף בהצלת חיילים ואזרחים שנלכדו במוצב. קצירת הזרע שנעשתה לאחר נפילתו נעשתה באיחור, והזרע לא היה בר קיימא.

במחקר נבחנו עמדותיהם של 402 גברים יהודים ישראלים בני 18 עד 40 כלפי שימור זרע בגיל צעיר. 167 מהמשתתפים הביעו נכונות לכך. מתוכם, 96% ציינו את האפשרות להשתמש בזרע השמור אם תתפתחנה בעתיד בעיות פוריות, 95% ציינו מצב של מחלה או טיפול רפואי שעלול לפגוע בפוריות, ו-74% ראו בכך הזדמנות לבדוק את איכות הזרע כבר בגיל צעיר ולאתר בעיות מוקדם.

בנוסף, 59% מהתומכים ציינו את האפשרות שהזרע ישמש את הוריהם להבאת נכד במקרה של מותם, ו-78% ציינו את האפשרות שישמש את בת או בן הזוג להבאת ילד במקרה כזה. פרופ' סביצקי מתארת זאת כתפיסה של "ביטוח פוריות", שמירת האפשרות להורות במקרה של פגיעה בפוריות, ובמקביל שמירת אפשרות להמשכיות גנטית במקרה של מוות בלתי צפוי.

המחקר, שנערך בשיתוף ד"ר רחל שוורצור ופרופ' טליה אלדר-גבע, פורסם בכתב העת הבינלאומי Reproductive BioMedicine Online, והוקדש לזכרו של רס"ל יונתן סביצקי ז"ל.

זרעונים בהדמיית תלת ממד | צילום: iStockphoto

הצעה: לבחון שימור זרע לחיילים

בין הגברים שהביעו רצון לשמר זרע, כ-41% היו מוכנים לשלם את מלוא העלות, כ-13% היו מוכנים לעשות זאת בסבסוד חלקי, ו-46% אמרו שישמרו זרע רק אם ההליך יהיה ממומן במלואו.

לאור זאת, פרופ' סביצקי מציעה לעבור מגישה שמציעה שימור פוריות בעיקר בעקבות מחלה, לגישה יזומה יותר. בהקשר הישראלי היא מציעה לבחון הצעת שימור זרע במימון המדינה לחיילים במהלך שירותם, לצד תיעוד מראש של רצונם לגבי השימוש בו במקרה של מוות.

פרופ' סביצקי: "הסיפור של יונתן גרם לי להבין עד כמה חלון הזמן לאחר המוות קצר ועד כמה האפשרויות מוגבלות כשכבר מתרחש האסון. המחקר הזה מוביל לשאלה חשובה: למה לחכות לרגע שבו כבר מאוחר מדי? שימור זרע בגיל צעיר יכול קודם כול לשמור עבור הגבר עצמו את האפשרות להיות אב בעתיד. ואם חלילה יתרחש מוות בלתי צפוי, מדובר בזרע שנאסף מאדם חי, בריא וצעיר, כשפוריותו בשיאה, ונשמר מראש בתנאים מבוקרים, במקום להסתמך על קצירה דחופה לאחר המוות".

מבחנה של תרומת זרע (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

לפרופ' סביצקי יש גם חזון אישי: הקמת בנק לשימור זרע לחיילים על שם בנה, יונתן, שבו יוכלו חיילים לשמר זרע במהלך שירותם ללא תשלום. "הייתי רוצה שהדבר שלא התאפשר ליונתן יהפוך לאפשרות עבור חיילים אחרים, קודם כול כדי לשמור על הפוריות שלהם, ואם חלילה יקרה להם משהו, כדי שלא יהיה צורך להתחיל במרוץ נגד הזמן לאחר מותם".

מפרוץ מלחמת חרבות ברזל נקצר זרע מ-270 חללים, לבקשת הוריהם או בנות זוגם. מבחינה משפטית, לבת זוגו של חלל יש אפשרות להשתמש בזרע לצורך הפרייתה, בהנחה שזה היה רצון המנוח. להורים, לעומת זאת, אין זכות אוטומטית להשתמש בזרע בנם המנוח, והם נדרשים להוכיח בבית המשפט את רצונו בהמשכיות ובהבאת ילדים.

לאחר המלחמה התגברו נסיונות חקיקה בנושא, אך בשל מחלוקות הלכתיות, פוליטיות וחברתיות, טרם גובש חוק מוסדר וסופי. בין הרעיונות שעלו, האפשרות להחתים מתגייסים באופן דיגיטלי על תצהיר המאפשר שאיבת זרע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר