"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדירוג לסל 2027 נחשף: התרופות והטיפולים החשובים ביותר לחולי הסרטן

האיגוד האונקולוגי דירג 40 תרופות והתוויות לקראת דיוני ועדת הסל • בראש הרשימה: טיפולים לסרטן שלפוחית השתן, השד ומערכת העיכול • הרופאים מזהירים מפער הולך וגדל מול מדינות בעולם ובין בעלי ביטוח פרטי לחולים התלויים ברפואה הציבורית: "מרימים דגל אדום"

| עודכן:
0השמעה
סל התרופות 2027 (אילוסטרציה) , Getty Images/iStockphoto
סל התרופות 2027 (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images/iStockphoto

"אנחנו מרימים דגל אדום. בישראל נפתח פער כאשר חולי סרטן אינם מקבלים את הטיפול הסטנדרטי המיטבי", כך מתריעה פרופ' רוית גבע, יו"ר האיגוד האונקולוגי, על רקע פרסום דירוג התרופות החשובות ביותר לחולי סרטן לקראת דיוני ועדת סל התרופות לשנת 2027.

היום (שלישי) הגישו רופאי ורופאות האיגוד האונקולוגי רשימה של 40 תרופות והתוויות חדשות, שאותן דירגו לפי חשיבותן הקלינית. הרשימה הוגשה לקראת תחילת עבודתה של ועדת סל התרופות, שתידרש להכריע אילו מהטיפולים החדשים ייכללו במימון הציבורי ויינתנו לחולים ללא תשלום.

הרשימה הוגשה לקראת תחילת עבודתה של ועדת סל התרופות | צילום: GettyImages

באיגוד מתריעים כי הפער בין הטיפולים החדשניים הקיימים כיום לבין אלה הזמינים במסגרת סל הבריאות הולך ומתרחב - ובפועל יוצר הבדלים בין חולי סרטן בעלי ביטוח פרטי לבין מי שתלויים במערכת הציבורית בלבד.

"היום אנחנו עדים לפערים בין חולים שיש להם ביטוח פרטי לחסרי ביטוח. בלי טיפול קשה למטופלים להבריא ולחיות", אמרה פרופ' גבע. לדבריה, לפער יש גם השלכות על מעמדה של ישראל בתחום המחקר: "המאבק להביא מחקרים קליניים למדינת ישראל הוא תמידי ויומיומי, והוא נהיה קשה יותר ויותר, גם לאור מצב המדינה".

פרופ' רוית גבע |

אחת הדוגמאות שמציגים באיגוד היא הטיפול בסרטן הקיבה. לדבריהם, טיפולים אימונותרפיים שנחשבים כבר שנים לסטנדרט במדינות רבות בעולם עדיין אינם ממומנים בישראל עבור חלק מהחולים. לטענת האונקולוגים, הפער אינו משפיע רק על אפשרויות הטיפול ותוחלת החיים, אלא גם על היכולת של מרכזים רפואיים בישראל להתחרות על מחקרים קליניים בתרופות חדשות.

"בעבר היו הרבה מחקרים. היום אנחנו בתחרות גלובלית קשה, יש פחות וזה לרעת המטופלים שלנו", אמרה גבע. "צריך להגדיל את סל התרופות ולא לשחוק אותו, ולא רק עבור חולי הסרטן. צריך לחזור להשקיע במערכת הבריאות ובסל הבריאות".

רק חלק מהתרופות צפויות להיכנס לסל

40 התרופות וההתוויות שהוגשו השנה דורגו בידי מומחי האיגוד לפי חשיבותן הקלינית, אולם בשנים האחרונות נכנסו לסל מדי שנה רק כ-10-12 טיפולים לחולי סרטן. המשמעות היא שגם השנה חלק ניכר מהטיפולים שהאונקולוגים מגדירים חשובים עלול להישאר מחוץ למימון הציבורי.

באיגוד מדגישים כי גם טיפולים שהגיעו למקומות נמוכים יותר בדירוג נחשבים משמעותיים. "20 ההתוויות הראשונות ברשימה הן כולן טיפולים בעלי ערך רפואי משמעותי ואנו סבורים שחשוב להכליל את כולן בסל", כתבו פרופ' גבע ופרופ' עידו וולף, יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, החתומים על הדירוג יחד עם עמיתיהם.

לדבריהם, "עצם הצורך לדרג ביניהן אינו אומר שהטיפולים המדורגים נמוך אינם חשובים או יעילים; הוא נובע מהכורח לקבוע סדר עדיפויות בין אפשרויות טובות מאוד כאשר המשאבים מוגבלים".

השניים הוסיפו: "מאחורי כל שורה ברשימה נמצאים חולים שעבורם הטיפול עשוי להיות משמעותי מאוד ולעיתים לשנות את מהלך מחלתם. ליבנו עם החולים שטיפול יעיל עבורם עלול להישאר מחוץ לסל רק בשל מגבלת התקציב. אנו מקווים כי יימצאו המשאבים שיאפשרו להרחיב ככל האפשר את מספר ההתוויות שייכללו בסל השנה".

החשש: הפער בין בעלי ביטוח פרטי לשאר החולים יגדל

גם השנה צפוי תקציב התוספת לסל התרופות לעמוד על 650 מיליון שקל. בשנה שעברה הוקצו לתרופות בתחום הסרטן 239 מיליון שקל, כ-36% מתקציב התוספת לסל. בדרך כלל תופס תחום האונקולוגיה, ללא סרטני דם, כ-30%-40% מהתקציב.

אלא שקצב הפיתוח של טיפולים אונקולוגיים חדשים מהיר, ובאיגוד טוענים כי התקציב הקיים אינו מאפשר להכניס לסל את כלל התרופות בעלות התועלת המשמעותית. החשש הוא שהפער בין הרפואה הציבורית לבין האפשרויות הזמינות באמצעות ביטוחים פרטיים ימשיך להתרחב.

"בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוח מואץ של תרופות חדשות לטיפול במחלות ממאירות, אשר מביא עמו שיפור משמעותי בתוחלת החיים ובאיכות החיים של חולי הסרטן", כתבו גבע וולף למשרד הבריאות. לדבריהם, לצד ריבוי התרופות המוגשות לסל, הולכים וגדלים "הפערים בין הכיסוי הקיים בסל לבין האפשרויות המוצעות למטופלים במסגרת ביטוחים פרטיים".

השניים הזהירו מפני ההשלכות: "אנו מביעים דאגה עמוקה מהעמקת הפערים בטיפול הניתן לחולי הסרטן ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, ומהפערים הנגזרים מכך בפרוגנוזה של מטופלים אלו".

כך נקבע הדירוג

את דירוג התרופות ביצעו מומחים בתחומי הסרטן השונים, תוך שקלול התועלת הצפויה לחולים, עוצמת הראיות המדעיות, האפשרות לריפוי או למניעת הישנות המחלה, גודל השיפור שמציג הטיפול, החלופות הקיימות והיקף הצורך הרפואי שאינו מקבל כיום מענה.

בראש הרשימה נמצאים בעיקר טיפולים הניתנים בשלבים מוקדמים של המחלה, שבהם קיימת אפשרות לריפוי או להפחתת הסיכון לחזרת הסרטן.

ועדת סל התרופות לשנת 2026 | צילום: יהושע יוסף

לצדם דורגו במקומות גבוהים גם טיפולים לחולים במחלה מתקדמת או גרורתית, שאינם מיועדים לריפוי אלא להארכת חיים. באיגוד מסבירים כי חלקם קיבלו עדיפות גבוהה משום שהם כבר נחשבים לסטנדרט טיפולי במדינות רבות בעולם, בעוד שבישראל הם עדיין אינם זמינים לחולים במסגרת המימון הציבורי.

ברקע הדברים, מינוי חברי ועדת סל התרופות מתעכב גם השנה. הוועדה אמורה להשלים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה עד סוף דצמבר 2026, כדי שהטיפולים שייבחרו יהיו זמינים לחולים מתחילת 2027. בשנים האחרונות התעכבה עבודת הוועדה במספר חודשים.

סרטן נותר גורם המוות המוביל בישראל, ובמקביל נרשמת בשנים האחרונות עלייה בשכיחותם של סוגי סרטן מסוימים גם בקרב אוכלוסיות צעירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר