"רשלנות שחרצה את גורלו": התריעו על הידרדרות - ערן נותר במצב של צמח

לפי תביעה שהגישה משפחתו נגד משרד הבריאות, לאחר ניתוח בוולפסון הופיעו אצל ערן בן ה-49 סימנים לזיהום ולהידרדרות במצבו, אך לטענתה חלפו שעות עד שנלקח לניתוח חירום • מאז הוא מונשם, ללא תקשורת עם סביבתו ועם נזק מוחי בלתי הפיך • וולפסון: "כתב התביעה טרם התקבל ונגיב עליו כמקובל בבית המשפט" • כתבה שנייה בסדרה "מי שומר עלינו בבתי החולים?"

חולה בבית חולים (אילוסטרציה) , GettyImages
חולה בבית חולים (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

"התפתח זיהום בגופו של ערן, ראינו שמשהו לא תקין, שמחייב טיפול דחוף, צעקנו, בכינו, התחננו, ביקשנו שהצוות הרפואי במחלקה יקשיבו לנו, אך זעקותינו לא הועילו... שעות רבות חלפו עד שהרופא התורן הגיע לערן, אבל כל מערכות הגוף אצלו כבר קרסו והוא נשאר מונשם ובמצב של צמח", כך מתארת יעל, אחותו של ערן, את הלילה הגורלי במחלקה הכירורגית בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון, המשרת את תושבי חולון, בת ים, יפו ודרום תל אביב.

כתבה שנייה בסדרה "מי שומר עלינו בבתי החולים?".  >> לכתבה הראשונה בסדרה >>

פרשת הטיפול בערן ביולי 2024 מתגלה עכשיו בתביעת הרשלנות הרפואית שהגישה לפני כשבוע המשפחה נגד משרד הבריאות, הבעלים והאחראי על בית החולים וולפסון. התביעה הוגשה לבית משפט מחוזי מרכז בלוד על ידי אמו של ערן, באמצעות עורכי הדין דורי כספי ויהונתן הרוש ממשרד עורכי דין כספי סרור ושות'.

בית החולים וולפסון (ארכיון) | צילום: יהושע יוסף

התביעה נגד וולפסון חושפת מחדש את אחת הבעיות הקשות והכרוניות בעבודת הרופאים והאחיות בבתי החולים בארץ: במקרים רבים מופקד הטיפול בחולים על רופאים מתמחים וצוות האחיות, שאמורים לעדכן, להתייעץ ולהזעיק את הרופאים הבכירים והמנוסים כשמצבם של החולים מחמיר. אולם במקרים רבים מדי זה לא קורה - בגלל נורמות עבודה גרועות שהתבססו במחלקות, קושי של מתמחים לפנות לרופא הבכיר, ורופאים בכירים שלא תמיד מאפשרים לפנות אליהם.

לדברי רופאים כירורגים בכירים בבתי החולים, כשלים אלה בולטים וקשים במיוחד במחלקות הכירורגיות, כשמסתבך מצבם של מטופלים אחרי ניתוחים וניסיון הרופאים המתמחים אינו מספיק. במקרים כאלה, קריטי לחיי החולה שהרופאים הבכירים המנוסים - כולל אלה שביצעו את הניתוח עצמו - יהיו מעורבים בטיפול, יגיעו בעצמם לחולה ובמקרים המתאימים יבצעו ניתוחים חוזרים דחופים. הבעיה חמורה במיוחד בשעות הערב והלילה ובסופי השבוע, אז מופקדים על הטיפול הרפואי רק רופאים מתמחים במשמרות ארוכות, בעוד הרופאים הבכירים נמצאים בכוננות בביתם.

"הצוות לא דיווח"

ערן, בן 49, היה על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, התגורר עם בת זוגו ועבד כאב בית בבניין מגוריו. על פי התביעה, בדצמבר 2023 אושפז ערן בבית חולים קפלן ברחובות, אובחן אצלו תסביך של לולאת מעי גס, ועבר ניתוח כריתה של המעי הגס. הוא שוחרר לביתו כשלדופן בטנו מחוברת שקית סטומה המאפשרת פינוי פסולת המעי.

השקית שחוברה לבטנו של ערן נועדה להיות זמנית בלבד, ניתן היה לנתקה בהליך כירורגי נוסף. בני המשפחה חיפשו רופא בכיר ומנוסה לביצוע הפעולה ובחרו בבית חולים וולפסון, שם אמור היה לבצע את הניתוח פרופ' מרדכי שמעונוב, מנהל מחלקה כירורגית א'. ב-11 ביולי 2024 עבר ערן את הניתוח בוולפסון והועבר להמשך אשפוז במחלקה הכירורגית. למחרת בערב ציינה האחות כי ערן בהכרה מלאה, יציב המודינמית ונשימתית.

מחלקה כירורגית (אילוסטרציה) | צילום: צילום: יהושע יוסף

אלא ששלוש שעות מאוחר יותר חלה הידרדרות במצבו. "למרות העלייה הפתאומית בדופק ובחום, הצוות לא העלה חשד, כמתבקש, כי קיימת בעיה כלשהי, ולא דיווח על החריגה בדופק ועל עליית החום לרופא בכיר." החל מאותה נקודה, פנו בני משפחתו של ערן מספר פעמים לצוות הרפואי והתריעו על החמרה במצבו - אולם לשווא.

על פי חוות הדעת של כירורג בכיר התומכת בתביעה: "החל משעות הערב המאוחרות של ה-12 ביולי, ובהמשך בשעות הבוקר המוקדמות של 13 ביולי, נעשו שגיאות בלתי סבירות וגורליות, שחרצו את גורלו של ערן. באותו שלב כל נורות האזהרה כבר היו חייבות להידלק וכל פעמוני האזעקה לצלצל. באותו שלב חייב היה הצוות הרפואי לקחת את ערן לחדר ניתוח כדי לאתר את מקור הדלף. למצער, הרופאים היו חייבים לבצע בדיקת CT דחופה כדי לאבחן את מקור הדליפה ולטפל בהתאם לממצאים. לדאבון הלב ולמרבה הפליאה, דבר לא נעשה".

על פי התביעה, ערן נלקח לניתוח באיחור רב מאוד. בתחילת הניתוח איבד את הכרתו והוחלו פעולות החייאה. בניתוח עצמו התגלתה דליפה חמורה, ומצבו נותר קשה ביותר. הוא נזקק להתערבויות ניתוחיות נוספות, חובר למכונת לב-ריאה ולמכשיר דיאליזה למשך מספר שבועות. הכרתו לא שבה אליו, והוא נותר מונשם ללא תקשורת עם הסביבה. הבדיקות הראו נזק מוחי קשה ובלתי הפיך.

"רשלנות קשה"

בחוות הדעת התומכת בתביעה קבע הכירורג הבכיר: "אין עוררין על כך כי מדובר ברשלנות קשה מצד הצוות הרפואי, שהביאה לכך שערן הפך מאדם פעיל ומתפקד לאדם במצב וגטטיבי (צמח) בלתי הפיך, סיעודי לחלוטין, מרותק למיטה וללא תקשורת. מדובר בהתנהלות רשלנית, תמוהה ובלתי ניתנת להבנה של הצוות הרפואי, שהתעלם מהסימנים החד-משמעיים של דלף במעי".

יעל, אחותו של ערן, אומרת: "כבר שנתיים שאני סוחבת את אחי בתוך קלסר עב כרס ומתרוצצת אצל כל פרופסור שיציע לי את הניצוץ הכי קטן של תקווה. ארזו לי את אחי היחיד והיקר לי מכל ושלחו אותנו למוסד סיעודי למות לאט ובשקט.

"שעות רבות חלפו עד שרופא הגיע לערן, ואז הרופא אמר לי: 'כשאת צודקת - את צודקת.' ערן נלקח לניתוח חירום, מעט מדי ומאוחר מדי. רק אחר כך התברר לנו שעבר פעולות החייאה על שולחן הניתוחים, וכל המערכות בגוף פשוט קרסו. עולמנו חרב עלינו מאותו רגע ארור".

"מזה שנתיים שערן לא מתקשר עם הסביבה ומוגדר במצב וגטטיבי - צמח. הוא פותח את עיניו היפות והטובות, מסתכל עלינו בשקט ושותה את האהבה שלנו בעיניו. אמי ואני סועדות את ערן במשך כל היום וממשיכות לחפש כל יום עוד מנת אמונה, שאהבה גדולה ממזערת ייסורים וכאבים קשים".

עו"ד יונתן הרוש | צילום: רוית תורקיה

עורכי הדין דורי כספי ויהונתן הרוש, המייצגים את המשפחה, אומרים: "מטופל לאחר ניתוח מציג סימני זיהום מובהקים על פני שעות, מצבו הולך ומתדרדר, משפחתו רואה, זועקת לקבלת עזרה - אך לשווא. הכתובת שעל הקיר בהקה, אך הצוות הרפואי כשל להבין, וערן המשיך להתדרדר עד שנלקח - באיחור קריטי - לניתוח חירום, שלאחריו נותר עם פגיעה מוחית אנושה, במצב של צמח, לצמיתות. למערכת רפואית מותר לטעות, אך כאן התעלה הכשל המתמשך כדי רשלנות בוטה, ועל כן אנו מביאים את העניין לפתחו של בית המשפט".

מבית החולים וולפסון נמסר בתגובה כי "כתב התביעה טרם התקבל ונגיב עליו כמקובל בבית המשפט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר