החורף עוד רחוק, אך השפעת הגיעה השנה מוקדם מהצפוי: 47 בני אדם - 37 קשישים ו-10 אנשי צוות - אובחנו בימים האחרונים עם שפעת בבית האבות "בית בלב" בכפר סבא. בעקבות התפרצות השפעת החריגה - שלושה מהקשישים נפטרו.
>>מלאי התרופות מספיק ל-16% מהציבור: ישראל אינה ערוכה לשפעת<<
עדות נוספת לכך שהשפעת כבר הגיעה בישראל ניתן למצוא בדו"ח ניטור שמפרסם המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, ממנו עולה כי בבתי החולים אושפזו בשבוע האמצעי של אוגוסט 10 מקרים חדשים של מטופלים עם שפעת. שבוע קודם לכן, אובחנו בבתי החולים עוד 5 מאושפזים חדשים עם שפעת.
הנתון המדאיג הוא שאין עדיין חיסונים בקופות החולים, ואלו צפויים להגיע רק לקראת סוף ספטמבר. סיבה נוספת ומעוררת דאגה היא כי ההתפרצות הנוכחית פוגעת באוכלוסיית הקשישים - אחת האוכלוסיות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים קשים, לאשפוזים ולתמותה מהמחלה. זאת, כשגם השנה הקופות כמעט ולא רכשו חיסון שפעת במינון גבוה שמומלץ לקשישים.
"סיכון לסיבוכים"
מקרי השפעת התגלו בעקבות בדיקות מעבדה שנכנסו בחורף שעבר לשימוש ברשת "בית בלב", בכל מקרה של הידבקות בווירוס נשימתי. "לפני שבוע קיבלתי טלפון מבית בלב בכפר סבא, על כך שיש 4 אנשים עם שפעת בסיעודי מורכב ועוד חשודים במחלקה סיעודית. ואנשי צוות שגם הם חולים", אמרה פרופ' גליה רהב, מבכירות המומחים למחלות זיהומיות בישראל, הרופאה הראשית של רשת "בית בלב" ולשעבר יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.
"תוך שבוע יש לנו התפרצות שפעת ראשונה בארץ, עם 47 חולים. ההתפרצות היא של שני זנים, כשבבניין אחד שבו סיעודי מורכב ושיקום יש התפרצות של שפעת A - ובאגף סיעודי ותשושים יש שפעת מסוג B. דאגנו לתת לחולים טיפול בתרופה תמיפלו שמקצרת את משך המחלה ומקטינה סיכון לסיבוכים ונתנו טיפול מניעתי בתרופה הזו למי שנחשף לחולים. באופן דומה להמלצה של המרכז האמריקני לבקרת מחלות".
לדברי פרופ' רהב "הביטוי של שפעת אצל קשישים הוא לא רק נזלת ושיעול. אחת הקשישות שחלו נפלה והיתה מבולבלת. החולה הראשון היה מטופל דיאליזה שסבל מחום וצמרמורות - וחשבנו בהתחלה שמדובר בזיהום. אחד הביטויים של שפעת בקשישים זה החמרה של מחלות הרקע שלהם וגם הרבה יותר אשפוזים ותמותה. יכול להיות שיש עוד מוסדות גריאטרים שיש בהם התפרצות עכשיו אבל אף אחד לא בודק".
לדבריה, המקור להתפרצות המוקדמת לא ברור. אחת ההשערות היתה שמקור התחלואה הוא עובד זר שחזר מחו"ל או בני משפחה של קשיש שהגיעו מחו"ל. אך העובדה שמדובר בתחלואה בשני זנים מעידה שיש יותר ממקור אחד. "אין לנו תשובה איך זה הגיע כל כך מוקדם. מדברים על שינויי אקלים. אני מזכירה שגם בשנה שעברה התחלואה הגיעה מוקדם יותר. ולכן לדעתי חשוב היה להביא חיסונים מוקדם יותר אבל בקופות החולים אין עדיין חיסונים".
בעיה רחבה יותר
פרופ' רהב מזהירה כי האירוע חושף בעיה רחבה יותר. לדבריה, דווקא האוכלוסייה המבוגרת, שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכי שפעת, אינה זוכה בישראל להנגשה מספקת של החיסונים המותאמים לגילה. "ההמלצה העיקרית שלי לקשישים להתחסן בחיסון 'פלוזון' במינון גבוה. זה עוד דבר שהוא שערורייתי.
"החיסון במינון גבוה ניתן לקשישים בכל מדינה מערבית בעולם יש עבודות שמראות שהוא יעיל יותר אצל קשישים כי מערכת החיסון שלהם ירודה. יעיל יותר ב-28%. יש עבודות חדשות שמראות שהחיסון בקשישים מונע תותה אשפוזים והידרדרות קרדיו וסקולריות ונשימתיות. יש את העבודות המרשימות האלה. בישראל זה לא מעניין אף אחד. הקופות בקושי רוכשות את זה. לא ייתכן שאף אחד לא לוקח אחריות ואנשים מתים".
לדבריה "בקופות טוענים שאין לזה ביקוש. אני רואה שהקופות קונות את זה בסוף החורף כשכולם מתחסנים. אני לבית בלב מנסה כבר שנתיים להביא את זה. הם קונים את זה בטיפין טיפין. אתה צריך להיות בעולם הבא כדי לקבל פלוזון".
בישראל חיים כיום יותר מ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה, אך לקראת עונת החיסונים הקרובה רכשו קופות החולים יחד 37,500 מנות בלבד של חיסון השפעת במינון גבוה המיועד לאוכלוסייה המבוגרת. המשמעות היא שגם אם כל המנות יינתנו לבני 65 ומעלה, הן יספיקו לאחוזים בודדים בלבד מאוכלוסייה זו. בשנים האחרונות פרסמנו מספר פעמים ב"היום" כי רכש החיסונים במינון גבוה הוא נמוך ומספיק רק לכאחוז וחצי מכלל הקשישים.
הנושא אף עלה לדיון בוועדת הבריאות בכנסת. פרופ' רהב סיפרה כי הכמות המצומצמת נובעת בין היתר משיקולים כלכליים. לטענתה, זו אינה בעיה חדשה: גם בעונות קודמות התקשו רופאים להשיג חיסונים במינון גבוה עבור כלל דיירי בתי אבות, למרות הסיכון המוגבר של אוכלוסייה זו ולמרות עונת השפעת הקשה שנרשמה בשנה שעברה.
ירידה של 30% בתחלואה
לפני מספר חודשים פורסם בכתב העת היוקרתי The Lancet ניתוח משולב של שני מחקרים אקראיים גדולים שנערכו בדנמרק ובספרד וכללו יחד 466,320 בני 65 ומעלה. החוקרים השוו בין חיסון שפעת במינון גבוה לבין חיסון במינון סטנדרטי. הממצאים הצביעו על ירידה יחסית של 31.9% באשפוזים בשל שפעת שאומתה במעבדה בקרב מקבלי החיסון במינון הגבוה. בנוסף נמצאה ירידה של 6.3% באשפוזים בשל מחלות לב ונשימה ושל 2.2% באשפוזים מכל סיבה.
הנתונים אינם מעידים שהחיסון הסטנדרטי אינו יעיל, אלא מחזקים את הטענה שבקרב בני 65 ומעלה, שמערכת החיסון שלהם עשויה להגיב פחות בעוצמה לחיסון, קיימת חשיבות לאפשר גישה גם לחיסונים שפותחו במיוחד עבורם.
לדברי פרופ' רהב, הבעיה אינה רק במספר המנות המצומצם, אלא גם באופן שבו הן מונגשות לציבור המבוגר. כל אחת מקופות החולים קובעת קריטריונים משלה לקבלת החיסון במינון הגבוה, ובהינתן היקף הרכש הנוכחי, רק חלק קטן מבני 65 ומעלה צפוי לקבל אותו. המשמעות היא שרוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל לא תקבל את החיסון המותאם לגילה, אף שמדובר באוכלוסייה שנמצאת בסיכון מוגבר לסיבוכים, לאשפוזים ולתמותה משפעת.
התחזית לחורף: שפעת מתונה יותר
עונת החורף שמסתיימת כעת בחצי הכדור הדרומי (אוסטרליה, ניו זילנד ועוד) עשויה לנבא את עוצמת השפעת גם אצלנו בחורף. העונה הנוכחית רשמה עשרות אלפי אשפוזים בבתי החולים, אך היתה מתונה יותר בהיקפי התחלואה והתמותה מאשר החורף שעבר. עם זאת, דווקא בימים אלו, בשלהי החורף באוסטרליה, נרשמת שוב עליה בתחלואה בשפעת.
נזכיר כי התחלואה בשפעת בישראל שברה שיאים בחורף שעבר, כאשר שיעור הפניות למרפאות בשל תחלואה נשימתית דמויית שפעת היה הגבוה בעשור האחרון. עם זאת, שיעור הפטירות (מכלל הסיבות) לא היה גבוה מהממוצע. בסך הכל נרשמו בחורף שעבר 189 מקרי פטירה של חולים (בהם 4 פעוטות וילדים), שאומתו לשפעת עד חודש שלפני פטירתם. הנתונים התקבלו מ-14 בתי חולים ומייצגים 60% ממערכת האשפוז. עיקר מקרי הפטירה היו בקרב מבוגרים בקבוצות הגיל 75-84 וכן 85 ומעלה.
כמו כן, אושפזו 4,562 חולים עם שפעת ב-14 בתי חולים, המשקפים כ-7500 אשפוזים בכלל מערכת הבריאות. שיעור המתחסנים היה בתחילת העונה נמוך יותר מבעונות קודמות, אך בסופה היה גבוה יותר מאשר בארבע השנים האחרונות ועמד על 19% - שהם 1.86 מיליון איש. הכיסוי החיסוני של בני 65 ומעלה הגיע ל-55% ואילו הכיסוי החיסוני של בני חצי שנה עד 6 עמד על 16%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו