אליוט ג'יין, בת שלוש וחצי בלבד, הגיעה לפני כחודש למרכז שניידר לרפואת ילדים כשהיא סובלת מחום, הקאות, שלשולים וכאבי בטן. בגיל הזה, מדובר בתסמינים שיכולים בקלות להיראות כמו עוד וירוס בטן שעובר בין ילדים. אלא שבמקרה של אליוט, מאחורי התסמינים התמימים לכאורה הסתתרה מחלה קשה בהרבה.
מצבה של הילדה היה ירוד, בטנה הייתה תפוחה ורגישה, ובבירור הרפואי התברר כי היא סובלת מדלקת תוספתן מורכבת. התוספתן כבר התנקב והזיהום התפשט לכל חלל הבטן. היא הובהלה לחדר הניתוח, שם התגלה עד כמה המצב היה חמור.
אליוט נותחה על ידי ד"ר יעל דרזניק, סגנית מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים, וד"ר טום לבקובסקי, כירורג במחלקה. עם כניסת הצוות לחלל הבטן נמצאה כמות גדולה מאוד של מוגלה, שהתפשטה למעשה לכל ארבעת רבעי הבטן. התוספתן היה מודלק ומנוקב.
הצוות ביצע כריתת תוספתן בגישה לפרוסקופית ושטיפות נרחבות של חלל הבטן. אלא שבמהלך הניתוח מצבה של אליוט הידרדר והיא פיתחה שוק ספטי, סיבוך קשה של זיהום, שבו תגובת הגוף לזיהום עלולה להביא לירידה משמעותית בלחץ הדם ולפגיעה בתפקוד מערכות חיוניות.
צוות ההרדמה נאלץ לטפל בה לאורך הניתוח, והיא נזקקה לעירוי מרכזי ולתרופות שנועדו לתמוך בלחץ הדם. בתום הניתוח הועברה אליוט ליחידה לטיפול נמרץ כשהיא מורדמת ומונשמת ובמצב קשה.
גם הימים שלאחר הניתוח היו מורכבים. בשל מצבה הריאתי הקשה היא נזקקה להנשמה במשך כמעט שבוע ולטיפול אינטנסיבי. בהדרגה, עם זאת, החלה ההתאוששות: אליוט נגמלה ממכשיר ההנשמה ומהתרופות שתמכו בלחץ הדם, ולאחר מכן הועברה מטיפול נמרץ למחלקה הכירורגית.
אבל הדרך הביתה עדיין הייתה ארוכה. בסך הכול היא אושפזה במשך כחודש, שבמהלכו קיבלה טיפול אנטיביוטי רחב טווח, עברה בירורים חוזרים בשל חום ממושך ונזקקה לניקוז של תפליט סביב הריאה. צוותים רבים בשניידר ליוו אותה לאורך האשפוז.
בהדרגה החום נעלם, מדדי הדלקת ירדו, התיאבון חזר - ואיתו גם החיוך. השבוע, לאחר כחודש בבית החולים, אליוט סוף סוף משתחררת לביתה.
"איך הגענו לטיפול נמרץ?"
עבור משפחתה של אליוט, המעבר המהיר ממחלה שנראתה בתחילה כמו וירוס בטן למצב מסכן חיים היה קשה לעיכול. אמה של אלי סיפרה: "שאלנו את עצמנו כל הזמן איך הגענו לשם. באנו בגלל וירוס, איך לעזאזל הגענו לטיפול נמרץ עם ילדה מורדמת ומונשמת?".
במרכז שניידר מטופלים מדי שנה כ-270 עד 300 ילדים עם דלקת תוספתן. כרבע עד שליש מהם מגיעים עם דלקת תוספתן מורכבת, שבה התוספתן כבר נמקי או מנוקב ותוכן מזוהם עלול להגיע לחלל הבטן. בחלק קטן יותר מהמקרים מתפתחת דלקת נרחבת של חלל הבטן, פריטוניטיס. המצב שאליו הגיעה אליוט, שבו הזיהום מוביל לשוק ספטי ולפגיעה ריאתית המחייבת הנשמה ממושכת, נחשב נדיר מאוד.
לדברי ד"ר דרזניק, אחד האתגרים המשמעותיים הוא לזהות את המחלה בשלב מוקדם, במיוחד אצל ילדים צעירים. דלקת תוספתן אצלם לא תמיד נראית כמו התמונה המוכרת של כאב בטן שמתחיל סביב הטבור ועובר לצד ימין.
"לא כל ילד עם חום ושלשולים צריך להגיע למיון, כמובן. אבל יש משהו חשוב יותר מרשימת התסמינים, והוא איך הילד נראה", היא אומרת. "ילד חיוור ואפתי, ילד שלא רוצה לקום מהמיטה, שמסרב ללכת או לזוז בגלל כאב, שמקיא שוב ושוב, שאינו מצליח לשתות, שהבטן שלו תפוחה או כואבת מאוד, או שפשוט נראה להורים שלו הרבה יותר חולה מ'עוד וירוס', הוא ילד שצריך להיבדק בדחיפות. מדובר במצב שעלול להיות מסכן חיים".
גם אמה של אלי מבקשת מהורים אחרים להקשיב לתחושת הבטן שלהם - תרתי משמע. "המסר שלי להורים אחרים: תהיו קשובים לתחושות הבטן שלכם. בסוף אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב", היא אומרת. "אלי בת שלוש וחצי, והתגובה החיסונית שלהם בגיל הזה מהירה ודרמטית מאוד. ולכן במקרה שלנו כל שעה הייתה קריטית".
והיום, אחרי שבועות של אשפוז וטיפול אינטנסיבי, המשפחה כבר מסתכלת קדימה. "אלי מרגישה הרבה יותר טוב. שרה, רוקדת. היא לוקחת תוסף ברזל ועדיין מתעייפת מהר", מספרת אמה. ויש גם הבטחות שמקיימים: "כמו שהובטח לה בבית החולים, היינו בהצגה של פיטר פן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו