"מכה קשה לתדמית של אסותא": המחדל החדש בהפריית עוברים

מתרבים סימני השאלה בפרשה החדשה שבה עולה חשד למחדל בתהליך הפריה חוץ גופית באסותא רמת החייל. אתמול (שני) התלוננה אישה שעברה טיפולי הפריה חוץ גופית בבית החולים, לאחר שחשדה כי בנה השני אינו מאותו תורם זרע שממנו נולד בנה הראשון.

בין היתר נבדק היכן אירעה התקלה: האם היא התרחשה במעבדה באסותא רמת החייל או בבנק זרע חיצוני, שאינו שייך לאסותא, וממנו נשלחו הדגימות לבית החולים לפני תחילת תהליך ההפריה. בנוסף עולה האפשרות שאחד משני ההריונות כלל לא נוצר מהדגימה שנרכשה עבור האם.

שאלה נוספת שנבדקת היא האם ייתכן דווקא שהילד הראשון, שכיום בן כשלוש, נולד מזרע שאינו של התורם שבחרה האם, ולא הילד השני, שנולד לפני כחודשיים.

אתמול התקבל במשרד הבריאות דיווח מאסותא רמת החייל, בעקבות בדיקה גנטית שבוצעה באופן פרטי במעבדה בחו"ל. מתוצאות הבדיקה עלה חשש כי אין התאמה גנטית בין שני ילדיה של האישה, שהרתה מתורם זרע מסוים.

האם אסותא אחראית למחדל?

תקלה מסוג זה עשויה להתרחש בבנק הזרע, שבו מאוחסנות הדגימות שרכשה האם, או ביחידה להפריה חוץ גופית באסותא רמת החייל. כעת נבדקת שרשרת התהליך כולה, בניסיון לאתר את מקור התקלה, אם אכן התרחשה.

לאחר חשיפת פרשת התינוקת סופיה והחלפת העוברים באסותא ראשון לציון, וכן לאחר מקרה נוסף באסותא רמת החייל שבו עלה חשד כי תינוק שנולד לא היה מזרעו של האב, שונו נהלי העבודה בבית החולים. בנוסף, צומצם היקף הפעילות ביחידה, שבה בוצעו בעבר כ-60% מטיפולי הפוריות בישראל.

באסותא הותקנה מערכת אלקטרונית שבאמצעותה מקודדות תרומות הביצית והזרע של ההורים. המערכת אמורה להתריע כאשר למשטח העבודה במעבדה מוכנסות דגימות שאינן שייכות להורים המיועדים. ככל הידוע, במקרה הנוכחי, הקשור לתינוק שנולד לפני כחודשיים, לא נרשמה התרעת בטיחות המעידה על חוסר התאמה בדגימות.

"זו שוב מכה קשה לתדמית של אסותא", אומר ד"ר פבל איציקסון, אמבריולוג בכיר ומומחה להתפתחות עוברים, ולשעבר מנהל מעבדת הפוריות בבית החולים אלישע בחיפה. איציקסון היה גם אחד ממי שנענשו בעקבות פרשת התינוקת סופיה באסותא ראשון לציון, בעת שהיה מנהל המעבדה במקום.

עם זאת, איציקסון מדגיש כי הבדיקה הגנטית שבוצעה בשלב זה אינה קבילה בבית המשפט. "עד שלא תיעשה בדיקה קבילה, לא ניתן יהיה לקבל תשובות", הוא אומר. לדבריו, לכל מבחנה ובה תרומת זרע יש מספר תורם וקידוד (LOG), המאפשרים להתחקות אחר המסלול שעשתה הדגימה בבית החולים ולנסות לאתר אם והיכן התרחשה טעות. "אני לא אומר שלא נעשתה טעות, אך הבדיקה כפי שהיא כרגע היא לא קבילה", אמר.

"יש למפות את שרשרת התהליך במלואה"

ד"ר עדי ניב-יגודה, משנה לדיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה, אומר כי הפרשה מעלה שאלות קשות בנוגע למנגנוני הבקרה והפיקוח בתהליכים רפואיים רגישים ומורכבים, שבהם כמעט שאין מקום לטעויות, בשל ההשלכות האפשריות על משפחות וילדים לאורך חייהם.

"למיטב הבנתי, בשלב זה עדיין לא ברור היכן ומתי בדיוק התרחשה הטעות - האם היא קשורה להריון הראשון או להריון וללידה הנוכחיים", אמר ניב-יגודה. לדבריו, יש חשיבות רבה לזיהוי נקודת הכשל, בין היתר כדי להבין אם האירוע התרחש לפני או אחרי הפקת הלקחים והטמעת מנגנוני הבקרה בעקבות פרשת התינוקת סופיה באסותא ראשון לציון".

"מאחר שמדובר בתהליך הכולל שלבים וגורמים רבים, ובהם גם בנק הזרע, יש למפות את שרשרת התהליך במלואה ולזהות היכן בדיוק אירע הכשל", הוסיף ניב-יגודה. עוד ציין כי "בפועל, כל אירוע כזה שנחשף ומתפרסם נוגע באחד הפחדים העמוקים ביותר של זוגות העוברים טיפולי פוריות - החשש שייוולד להם ילד שאינו קשור אליהם גנטית".

גם באגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) התייחסו לפרשה וקראו להמתין לבירור יסודי. יו"ר איל"ה, פרופ' גליה אורון, וחברי הוועד מסרו כי הם "ערים לפרסומים ולשיח התקשורתי בעקבות חשש שהעלתה מטופלת בנוגע לתרומת זרע שקיבלה בבית החולים אסותא רמת החייל".

"בשלב זה הנושא מצוי בבדיקה, ולכן יש להימנע מהסקת מסקנות בטרם יושלם בירור מקצועי, יסודי ומקיף", נמסר.

באיל"ה הדגישו כי "בטיחות המטופלים, זיהוי ודאי של דגימות ושמירה על תהליכי עבודה מבוקרים הם עקרונות יסוד בעבודתן של יחידות הפריון בישראל". עוד נמסר כי האגודה מצפה שהמקרה ייבדק באופן מקיף ואחראי על ידי אסותא, בתיאום עם משרד הבריאות, וכי בתום הבירור יפורסמו ממצאיו באופן ברור ושקוף.

מאסותא נמסר: "התקבלה פנייה ממטופלת, אשר העלתה ספק באשר למקור תרומת הזרע שאותו בחרה ושממנה נולד ילדה. עם קבלת הפנייה אסותא דיווחה מיד, כמקובל, למשרד הבריאות ופתחה בבדיקה מעמיקה של המקרה.

"בשלב מוקדם זה עוד לא ניתן להגיע למסקנות ונדרשות בדיקות נוספות. אסותא בקשר ישיר עם המטופלת ותנהל את תהליך הבדיקה בשקיפות ובתיאום מלא עם משרד הבריאות".