מספר זהות - ופרטים נחשפו: מחדל האבטחה בקופת החולים הגדולה במדינה

עם מספר זהות בלבד: במשך תקופה ממושכת, כל מי שהחזיק במספר זהות של מבוטח בקופת החולים "כללית" היה יכול להתקשר למוקד השירות של הקופה, ולקבל מידע מסווג של מטופלים על תורים רפואיים עתידיים. מתי נקבע התור, אצל איזה רופא, באיזו מרפאה - ואף פרטים רגישים נוספים. זאת, גם אם כלל לא היה המטופל עצמו.

פרצת האבטחה במערכת "כללית" נחשפה במסגרת בקשה לתובענה ייצוגית שהגישה מבוטחת הקופה, נ' ד', באמצעות עורכי הדין אווה שטיינמץ וסאלח דיואני המתמחה בתובענות ייצוגיות. אלא שגם לאחר שההליך הוגש והכשל בשמירה על פרטיות הובא לידיעת קופת החולים, מנגנון הזיהוי לא שונה במשך יותר מ-4 שנים. רק לאחר מאבק משפטי שעבר דרך בית הדין לעבודה, בית המשפט המחוזי ולבסוף בערכאת ערעור בבית המשפט העליון - כללית תיקנה את המנגנון.

דרך ממושכת ומתישה

הדרך לתיקון פרצת האבטחה בקופת החולים הגדולה במדינה הייתה ממושכת ומתישה.
תחילה הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, אך זו נמחקה, לאחר שהתעוררה מחלוקת בשאלה איזו ערכאה מוסמכת לדון בו. עורכי הדין הגישו את התביעה מחדש, הפעם לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אך שם היא נדחתה על הסף, והמבוטחת חויבה בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.

התבועת נ.ד ועורכי דינה לא ויתרו וערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון. הפרצה שנחשפה במהלך הדיון הדאיגה עמוקות את ראש ההרכב, השופט עופר גרוסקופף, כך לפחות ניתן להתרשם מפרוטוקול הדיון.

במהלך הדיון שאל השופט גרוסקופף מה יקרה, למשל, אם אדם כלשהו מחזיק במספר תעודת הזהות של הזמר המפורסם עומר אדם ויודע שהוא מבוטח בכללית? האם אותו אדם יוכל להתקשר למוקד ולברר מתי נקבע לזמר תור רפואי, אצל איזה רופא ובאיזו מרפאה? מתשובת עורכת הדין של קופת החולים עלה כי לפחות ביחס לחלק מהתורים ניתן יהיה לקבל מידע מסוג זה.

השופט גרוסקופף הבהיר בדיון כי אין צורך להקים מנגנון אבטחה בלתי חדיר, אך נדרש אמצעי זיהוי סביר שימנע מאדם המחזיק במספר זהות של מישהו אחר לקבל עליו מידע אישי. לדבריו, אין צורך להיות "חתן פרס נובל בפיזיקה" כדי להוסיף שכבת זיהוי נוספת, כפי שנעשה בקופות אחרות.

פתח לבעיות גדולות

לטענת עורכי הדין שייצגו את נ.ד, מספר תעודת זהות לבדו אינו יכול לשמש מפתח לקבלת מידע רפואי ואישי. גם אם המידע שנמסר עוסק רק בתורים, הוא עשוי ללמד על סוג הבעיה שממנה סובל מבוטח, על הטיפול שהוא מקבל, על מיקומו העתידי ועל שגרת חייו.

עורכי הדין של כללית טענו מנגד כי מדובר במידע מוגבל וטכני בעיקרו, וכי יש לשמור על שירות טלפוני פשוט ונגיש גם עבור מבוטחים המתקשים להשתמש באתר או ביישומון. בין היתר הצביעו באי כוח הקופה על מבוטחים מבוגרים ועל משתמשי טלפונים כשרים, שאימות מורכב יותר עלול להקשות עליהם לקבל שירות.

לאחר התנגדות עיקשת של קופת החולים לחסום את פרצת האבטחה החמורה לאורך שנים ארוכות, בעקבות התכנסות הדיון בערעור בפני בית המשפט העליון, הודיעה הקופה כי שינתה את מנגנון הזיהוי במוקד וחסמה את כשל האבטחה.

בשיטה החדשה, השירותים האוטומטיים של הקופה יינתנו רק כאשר השיחה מתבצעת ממספר טלפון נייד המזוהה במערכות הקופה ומקושר לתעודת הזהות של המבוטח. כאשר אין התאמה בין מספר הטלפון לבין מספר הזהות שהוקש, המוקד לא ימסור את המידע.

לאחר שהשינויים נבחנו ונמצאו מספקים, ולאור המלצת בית המשפט העליון הודיעו נ"ד ובאי כוחה כי אין הם רואים עוד צורך בהמשך ניהול הבקשה לתובענה ייצוגית, אך ביקשו גמול הולם והחזר כלל ההוצאות שהושתו עליהם לאורך שנות ההליך.

הגנה על המבוטחים

בפסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט גרוסקופף, קבע בית המשפט העליון כי הבקשה העלתה בעיה ממשית בתחום ההגנה על פרטיותם של מבוטחי כללית, וכי ההליך הביא תועלת לציבור המבוטחים. השופטים ציינו כי בעקבות הגשת התביעה, תיקנה קופת החולים את הכשל באמצעות שינוי טכנולוגי, וכן הוסיפה הבהרות הנוגעות לאופן מתן השירות ולשמירה על פרטיות מבוטחיה- כ-5 מיליון במספר.

בית המשפט קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ואת חיוב ההוצאות בסך 25 אלף שקלים שהוטל על המערערת. העליון הורה למחוק את הבקשה וחייב את כללית חויבה לשלם למבוטחת נ"ד 25 אלף שקלים ואגרת בי משפט, ולעורכי דינה שכר טרחה בסך 100 אלף שקלים.

בית המשפט הדגיש בפסק דינו כי הסוגייה נוגעת לפגיעה אפשרית בפרטיותם של מספר רב של מבוטחים, וכי יש לה חשיבות מיוחדת מאחר שמדובר במידע רפואי ואישי. עוד הובהר כי מחיקת ההליך אינה מונעת ממבוטחים הסבורים כי נגרם להם נזק אישי להגיש תביעה עצמאית.

מכללית נמסר: ההליך הסתיים בדרך של הסתלקות ומחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לאחר שבית המשפט הנכבד השתכנע שהפעולות שבוצעו על ידי כללית נתנו מענה לטענות התובעים בדבר פגיעה אפשרית בפרטיות, וכי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך. בית המשפט דחה את בקשת התובעים לעניין פסיקת גמול ושכ"ט, ופסק לטובתם סכומים נמוכים באופן משמעותי מאלו שביקשו.