מחקר רחב היקף של מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות (KSM), מצא כי בכל מצב של מלחמה או מבצע צבאי חלה עלייה בשימוש ראשון של נוגדי חרדה. כאשר העליה הגדולה מכל- פי שלושה ויותר, היתה לאחר השבת השחורה, ב-7 באוקטובר.
הלומי קרב לחברי הכנסת מתחננים בפניכם, תצילו פה נפשות// שלום שטיין
המחקר, אחד הגדולים שנערכו בישראל בתחום זה פורסם לאחרונה בכתב העת Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology. במסגרתו נבדקו נתוני אמת לאורך 19 שנים (2006–2024) ונבחן הקשר בין אירועי לחימה בישראל לבין התחלת טיפול קצר-טווח בתרופות נוגדות חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים. החוקרים השוו בין תקופות של יציבות ביטחונית לבין השבוע בו החלה מתקפת ה-7 באוקטובר והשבועיים שלאחריה.
המחקר ניתח נתונים המתייחסים ליותר מ- 1.142 מיליון מבוטחי מכבי בני 21 ומעלה. המעקב נמשך לאורך 19 השנים האחרונות במהלך שורה של מלחמות ומבצעים צבאיים: לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ומלחמת "חרבות ברזל" ותקופות של רגיעה ובחן קשר בינם לבין הסיכון להתחלת טיפול תרופתי בחרדה באוכלוסייה הכללית.
כל אירועי הלחימה שנבדקו, נקשרו לעלייה בסיכון לרכישה ראשונה של תרופות נוגדות חרדה.
אך העלייה שנרשמה בשבועות שלאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה לאורך כל תקופת המחקר.
הממצאים מצביעים על כך שבשבועות הראשונים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה של 317% בסיכון להתחיל טיפול בתרופות נוגדות חרדה, לעומת תקופות של יציבות ביטחונית. לשם השוואה, בשבועות הראשונים של מלחמת לבנון השנייה נרשמה עלייה של44%, ובחלונות הזמן שנבדקו סביב המבצעים הצבאיים נרשמה עלייה של 28%.
בנוסף, לאורך תקופת המחקר נמצא כי הסיכון להתחלת טיפול תרופתי עלה עם הגיל. הסיכון להתחיל טיפול היה גבוה ב-26% בקרב בני 25-39, ב-68% בקרב בני 40-59 וב-102% בקרב בני 60 ומעלה, זאת בהשוואה לצעירים בני 21-24.
ההשוואה בין קבוצות הגיל מבוססת על יחסי סיכונים מותאמים ולא בשיעורי הרכישה המוחלטים בכל קבוצת גיל. הניתוח הותאם למשתנים ובהם מין, אזור מגורים, מצב חברתי־כלכלי, שימוש קודם בתרופות פסיכיאטריות ותקופת הלחימה. בניגוד לאירועי לחימה קודמים, לא נמצא כי אזור המגורים השפיע באופן מובהק על דפוסי התחלת הטיפול לאחר 7 באוקטובר, ממצא המצביע על השפעה ארצית רחבה של האירועים.
עוד עולה מהממצאים כי במהלך תקופת המחקר נרשמו יותר מ-173 אלף רכישות ראשונות של תרופות נוגדות חרדה לטווח קצר. בניתוח הנתונים נצפתה קפיצה חריגה במספר הרכישות בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר. המחקר מצא עלייה גם בחידוש הטיפול בקרב מי שלא רכשו תרופות אלה במשך שנה לפחות.
המחקר מצביע על קשר משמעותי בין אירועי לחימה ברמה הלאומית לבין שינויים בדפוסי הטיפול התרופתי, המשמשים סמן לתגובות חריפות של מתח או חרדה, ועל החשיבות של ניטור נתונים בזמן אמת לצורך היערכות מערכת הבריאות בתקופות חירום.
"המחקר ממחיש את הערך הייחודי של נתוני אמת בקנה מידה לאומי ואת יכולתם לספק תמונת מצב אמינה על השפעתם של אירועים לאומיים על בריאות הציבור", אומרת סמנכ"לית המחקר והחדשנות במכבי שירותי בריאות, ד"ר מיכל צוכמן כץ.
"באמצעות ניתוח הנתונים והמידע ניתן לזהות במהירות שינויים בדפוסי צריכת שירותי הבריאות, להפיק תובנות בעלות משמעות קלינית וציבורית ולסייע למקבלי ההחלטות בהיערכות למצבי חירום. נמשיך להשקיע במחקר ובחדשנות כדי להפוך נתונים רפואיים לכלי שמקדם מדיניות בריאות טובה יותר עבור כלל אזרחי ישראל".
ד"ר סיון גזית מצוות החוקרים: "המחקר מרחיב את נקודת המבט המקובלת על בריאות הנפש, הנבחנת לעיתים קרובות ברמת הפרט, ומדגים את חשיבותן של חשיפות סביבתיות וחברתיות לבריאות. ניתוח של 19 שנות נתונים אפשר לנו להראות כי אירועי לחימה לאומיים קשורים לשינויים מובהקים ומהירים בדפוסי הטיפול התרופתי, המשמשים סמן לתגובות חריפות של מתח או חרדה. עוצמת הקשר שנצפתה לאחר 7 באוקטובר, והעובדה שההשפעה לא הוגבלה לאזור מגורים מסוים או לקבוצת גיל מסוימת, מעניקות תוקף כמותי למציאות הקשה שחווינו בשטח. ממצאים אלה מדגישים את הצורך לשלב נתונים על חשיפות סביבתיות וחברתיות בתכנון, בניטור ובהיערכות של מערכות הבריאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו