על רקע המחסור החריף בפסיכיאטרים: מסלול חדש להכשרת מומחים

בעיצומו של משבר בריאות הנפש והמחסור החריף בפסיכיאטרים בישראל, נפתח מסלול חדש שעשוי להגדיל את מספר המומחים בתחום: רופאי משפחה שכבר השלימו את התמחותם יוכלו לבצע התמחות נוספת בפסיכיאטריה במסלול מקוצר של שלוש שנים, במקום ארבע וחצי. המסלול אושר לאחרונה על ידי משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית, ונבנה בשיתוף איגוד רופאי המשפחה ואיגוד הפסיכיאטריה בישראל.

החידוש אינו מסתכם בתוספת כוח אדם לתחום הפסיכיאטריה, אלא עשוי גם להרחיב את בסיס הידע של רופאי המשפחה, שיוכלו לטפל במקרים מורכבים יותר ולאזן טיפול תרופתי. באיגודים מעריכים כי המהלך עשוי גם לסייע בהפחתת הסטיגמה סביב תחום בריאות הנפש, שעלולה להרתיע מטופלים מפנייה לעזרה.

באיגוד רופאי המשפחה מדגישים כי המטרה היא לייצר פסיכיאטרים לכל דבר, שיביאו איתם לתחום גם את הידע, הניסיון והראייה ההוליסטית שרכשו ברפואת המשפחה.

הצורך במהלך מתחדד לנוכח המצוקה הקשה במערכת בריאות הנפש. ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהלת מחלקה במרכז לבריאות הנפש באר יעקב-נס ציונה, אומרת כי המחסור בפסיכיאטרים אינו חדש, אך המלחמה החריפה אותו משמעותית. לדבריה, ככל שהמלחמה נמשכה והצטברו משברים נוספים, יותר ויותר ישראלים החלו לפנות לקבלת עזרה נפשית - בעוד שכוח האדם במערכת נותר מוגבל.

"מדובר במחסור של מאות פסיכיאטרים באופן מיידי", אומרת קופצ'יק. מנתונים שפורסמו ב-2024 יש בישראל כ-953 פסיכיאטרים בשירות הציבורי, ואם ישראל מבקשת להתקרב לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD, ההערכה היא שנדרשים עוד כ-1,000 פסיכיאטרים.

המחסור מורגש היטב גם בקרב המטופלים. "במקומות שונים מטופלים ממתינים בין חצי שנה לשנה לקבלת תור לפסיכיאטר", אומרת קופצ'יק. בנוסף, קיימים פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה, כאשר חלק גדול מהפסיכיאטרים מרוכז באזור המרכז והנגישות לטיפול אינה שווה בכל הארץ.

"בסוף, כשהמערכת מתקשה - אנחנו שם"

מי שמכירים את המצוקה מקרוב הם רופאי המשפחה. הם נמצאים בקו הראשון של מערכת הבריאות ופוגשים מדי יום מטופלים עם חרדה, דיכאון, הפרעות שינה ומשברים נפשיים. במסגרת ההתמחות ברפואת משפחה קיימת הכשרה בבריאות הנפש, אך היא מותאמת לרפואה ראשונית ואינה מהווה תחליף להתמחות בפסיכיאטריה.

ד"ר יעל לבני גילרמן, יו"ר איגוד רופאי המשפחה, מספרת כי לא פעם רופא המשפחה נותר ללא מענה כאשר מצבו של המטופל הופך מורכב. "בסוף, כשהמערכת מתקשה בנקודת קצה - אנחנו שם", היא אומרת. "אם יש לי מטופל בדיכאון עמוק והתחלתי לו טיפול תרופתי ראשוני ואני מרגישה שהוא צריך יותר מזה ומערך קצת יותר תומך - אין לי את הכלים, ולא תמיד יש לי את הידע. ואין לי לאן להפנות".

לדבריה, במרפאות נתקלים גם במטופלים מורכבים יותר שזקוקים למענה של מומחה בפסיכיאטריה, למשל חולים עם הפרעה דו-קוטבית שאינה מאוזנת, הפרעות פסיכוטיות ותחלואה כפולה - דיכאון או חרדה לצד שימוש בחומרים ממכרים. במקרים כאלה, לא תמיד ניתן לספק את המענה, בין היתר בשל העומס וזמני ההמתנה הארוכים למומחים.

המסלול החדש נבנה מתוך ההבנה שרופאי המשפחה כבר מגיעים עם בסיס משמעותי של ידע וניסיון בתחום בריאות הנפש. במהלך ההתמחות הם נחשפים לפסיכיאטריה, מטפלים במקרים של חרדה והפרעות מצב רוח, מזהים תחלואה כפולה ושימוש בחומרים ומתמודדים עם הקשר שבין הפרעות שינה, מצב גופני ומצב נפשי. לכן, לאחר ההתמחות ברפואת המשפחה, ניתן לקצר את מסלול הפסיכיאטריה לשלוש שנים.

באיגוד הפסיכיאטריה רואים ברופאי המשפחה תוספת משמעותית למקצוע. קופצ'יק מסבירה כי רופא המשפחה הוא פעמים רבות "השער הקדמי" של מערכת הבריאות - האדם הראשון שהמטופל פוגש, לעיתים לאורך שנים. היכרות זו יכולה לאפשר זיהוי מוקדם של מצוקה נפשית וגם להפחית את הסטיגמה הכרוכה בפנייה לטיפול פסיכיאטרי.

עם זאת, באיגודים מדגישים כי המטרה אינה להחליף פסיכיאטרים ברופאי משפחה. להפך: הכוונה היא ליצור מדרג טיפולי שבו רופאים בעלי שתי ההתמחויות יוכלו לתת מענה מתקדם בקהילה, לזהות הידרדרות בשלב מוקדם ולהפנות לפסיכיאטרים את המקרים המורכבים יותר. כך, מקווים במערכת, ניתן יהיה גם להקל על העומס על הפסיכיאטרים וגם להעניק למטופלים מענה קרוב וזמין יותר.

"לייצר רופאי משפחה שיודעים יותר פסיכיאטריה - זו לא המטרה", מדגישה לבני גילרמן. "המטרה היא פסיכיאטרים שיעבדו בפסיכיאטריה ויהיה להם עוד כובע" - הניסיון והחשיבה של רפואת המשפחה. לדבריה, ניתן יהיה לשלב את שתי ההתמחויות גם בעבודה בחלקיות משרה, וכך להוסיף פסיכיאטרים למערך מבלי לוותר על היתרון שמביא איתו מקצוע רפואת המשפחה.

בשלב זה מוקדם לדעת כמה רופאי משפחה יבחרו במסלול החדש. אך בשני האיגודים רואים בו נדבך נוסף בהתמודדות עם אחד המשברים החריפים במערכת הבריאות.

"אי אפשר להסתמך על פתרון אחד בלבד", אומרת קופצ'יק. "לצד הגדלת מספר הפסיכיאטרים והרחבת התקנים, אנחנו חייבים לחזק את הרפואה בקהילה, להעניק לרופאי המשפחה כלים נוספים וליצור שיתופי פעולה בין המקצועות".