מעל רבע מיליון ישראלים השתמשו במחצית הראשונה של 2026 בזריקות ההרזיה וויגובי ומונג'רו. כך עולה מנתונים שאנו מפרסמים לראשונה. בקופות החולים מדווחים על עלייה בשיעור משתנה בהיקף המשתמשים בין 2025 ל-2026 - מ-23% במכבי ועד 110% במאוחדת.
בסך הכל, בקופות החולים יש עד כה 282 אלף משתמשים בזריקות, כאשר שיא השימוש הוא בקרב בני 45 עד 55, ונשים משתמשות בזריקות יותר מגברים.
אם נדמה לכם שרבים סביבכם משתמשים בזריקות ההרזיה, אתם לא טועים. אלו המספרים: בכללית ישנם כ-100 אלף משתמשים בזריקות הרזיה - וויגובי, מונג'רו וסקסנדה; במכבי, שהייתה הראשונה שהכניסה לביטוחים המשלימים את זריקות ההרזיה, ישנם כ-123 אלף משתמשים - 68 אלף בוויגובי ו-55 אלף במונג'רו. במאוחדת מספר המשתמשים בזריקות ההרזיה עמד על 39 אלף, ובלאומית - 20 אלף משתמשים בוויגובי, מונג'רו וסקסנדה.
עוד כ-120 אלף משתמשים בתרופות לסוכרת
בדיקת "היום" כללה רק את השימוש בזריקות ההרזיה, ולא את השימוש באוזמפיק - הזהה לוויגובי - ובכדור ריבלסוס, המיועדים לסוכרת וגורמים גם הם להפחתת משקל. בהערכה שמרנית, המבוססת על נתוני אחת הקופות, מדובר בעוד לפחות כ-120 אלף משתמשים גם בתרופות אלו.
נזכיר כי זריקות ההרזיה אינן נמצאות בסל הבריאות, למעט זריקת וויגובי שנכנסה לסל התרופות עבור בני 12 עד 18.
הזריקות נמכרות בהנחה של 50% בביטוחים המשלימים של קופות החולים - ביטוחים שיש ליותר מ-70% מתושבי ישראל. מחירי וויגובי נעים בין 270 ש"ח ל-600 ש"ח, ומונג'רו בין כ-450 ש"ח ל-900 ש"ח, בהתאם למינון.
נשים משתמשות יותר, השיא בגילי 45-55
בניתוח נתונים שנעשה במאוחדת נמצא כי נשים משתמשות בזריקות הרזיה בשיעור גבוה כמעט פי שניים מגברים. קבוצת הגיל שבה השימוש בזריקות ההרזיה הוא הנפוץ ביותר היא בני 45-55. בשנים 2025-2026 חלה במאוחדת עלייה של 113% במספר המשתמשים בזריקות ההרזיה.
עוד נמצא כי חלה עלייה של 112% בקרב בני נוער בגילי 12-18 שהשתמשו בזריקות הרזיה. זאת בעקבות כניסת WEGOVY לסל בשנת 2026, שהשפיעה על הצריכה בגילים אלו והובילה לעלייה משמעותית.
מכבי הייתה קופת החולים הראשונה שהכניסה לסל הקופה בשנת 2025 את שתי הזריקות לטיפול בהשמנה - וויגובי ומונג'רו. בשנת 2025 עשו שימוש בזריקות מעט יותר מ-100 אלף חברי מכבי, ובחציון הראשון של 2026 עשו שימוש בזריקות כ-123 אלף חברי הקופה - עלייה של 23%.
בוויגובי השתמשו בחציון הראשון של השנה הנוכחית כ-68 אלף חברי מכבי - עלייה של 5% לעומת מספר המשתמשים בשנה החולפת. במונג'רו השתמשו בחציון הראשון של השנה הנוכחית כ-55 אלף חברי מכבי - עלייה של 54% לעומת מספר המשתמשים בשנה החולפת.
בארה"ב השימוש בזריקות ההרזיה הגיע לכ-10% מהאוכלוסייה. בישראל השיעורים אינם גבוהים באותה מידה ועומדים על כ-3%, אך במרפאות מדווחים על ביקוש והתעניינות.
ד"ר דוד דביר, מנהל מרפאת סוכרת והשמנה במאוחדת, מספר כי "מאוחדת הקימה כבר לפני 3 שנים מרפאות לטיפול בעודף משקל. מההתחלה השתמשנו בתרופות האלה. השינוי מתרחש בעיקר במרפאות של רופאי המשפחה. יש מודעות גוברת של הרופאים וגם של המטופלים. עצם זה שרואים שכנים ובני משפחה שמשתמשים, זה גורם לאנשים לרצות להשתמש".
"המטרה היא שיפור הבריאות הכוללת"
לדבריו, העובדה שעיקר המשתמשים הם בגילי הביניים, 45 עד 55, קשורה לכך שהזריקות מטפלות גם במחלות נוספות: "התפיסה היא שהזריקות מטפלות במשקל, אך היעד הוא טיפול בסוכר, בכבד שומני וגם בהשמנה, וזה הגיל שמתחילות להופיע התופעות האלה, שמתחילים לפתח לחץ דם וכבד שומני והתחלה של עלייה ברמת הסוכר. מטרת הזריקה היא שיפור הבריאות הכוללת ולא רק הרזיה".
לגבי דפוסי השימוש בקרב נשים וגברים, מציין ד"ר דביר כי "המודעות הבריאותית של נשים היא הרבה יותר גדולה בכל הדברים. הן פונות יותר לטיפול רפואי מאשר גברים. אנו יודעים שיש תת-אבחון ותת-טיפול בתרופות למניעת השמנה בקרב גברים, וצריך למקד את הטיפול בגברים עם סיכון למחלות לב בגילי 55-65".
מנתונים בעולם עולה כי שיעורי הנשירה מהטיפול בזריקות מגיעים ל-40 עד 50% בשל תופעות הלוואי. לצד זאת, לאנשים רבים יש קושי עם הקביעה שמדובר בטיפול "לכל החיים" ושמי שמתחיל בו לא יוכל להפסיק.
"לא טיפול להורדה זריזה במשקל"
ד"ר דביר מדגיש כי אין להתייחס לזריקות כאל טיפול קצר מועד. "התרופות האלה הן לא טיפול לצורך הורדה זריזה במשקל, אלא טיפול לטווח ארוך במחלה כרונית. אנחנו עושים שינוי תפיסה מול המטופלים. כמו שאני לא נותן לבן אדם טיפול ביתר לחץ דם לחודש-חודשיים, כך אני נותן טיפול בזריקות לטווח ארוך".
לדבריו, התרופות אמנם יעילות, אך האתגר המרכזי הוא שימור הירידה במשקל לאורך זמן. "התרופות עובדות מצוין. הן בהחלט עושות שינוי משמעותי, אבל ההסתכלות כרגע היא לטווח ארוך - איך אנחנו משמרים את הירידה הזו".
הוא מציין כי מעטפת טיפול לא מספקת, היעדר תיאום ציפיות, תופעות הלוואי והמחיר עלולים להביא להפסקת הטיפול. "הוצאה של 270 ועד כמעט 1,000 שקלים בחודש בביטוחים המשלימים היא עדיין עלות יקרה. זו הוצאה משמעותית שגורמת לאנשים להפסיק טיפול".
"כלי יעיל בתוך תוכנית טיפול"
לדברי ד"ר דביר, ההתמדה אצל חולי סוכרת, למשל, שרגילים ליטול טיפול קבוע, גבוהה יותר מסיבה זו.
"לנו כרופאים חשוב ללוות את המטופלים, לעשות תיאום ציפיות ולתת מענה לתופעות הלוואי. זה כלי יעיל בתוך תוכנית טיפול", הוא אומר. "המדד שלנו כמערכת הוא לא כמה התחילו, אלא כמה התמידו. נצטרך לעקוב ולראות גם כמה סוכרת מנענו וכמה לחץ דם הצלחנו לאזן. ההסתכלות עוברת לא רק מהתחלת טיפול, אלא לאיך משמרים ומונעים תופעות לוואי".
באשר למשך הטיפול, ד"ר דביר מדגיש כי לדבריו אין מדובר בהכרח בטיפול "לכל החיים", אלא בטיפול ארוך טווח. "מחקרים ראשונים של חברות התרופות מראים תופעה של ריבאונד - עלייה במשקל בהפסקת טיפול. היום יש מחקר שהראה שאפשר להוריד במינון ועדיין לשמר את רוב הירידה".
לדבריו, ההחלטה אם להפחית מינון צריכה להתקבל כחלק מתוכנית טיפול מסודרת. "אנחנו, יחד עם המטופלים, בתוכנית טיפול והקניית הרגלים, רואים אם אפשר בהגעה ליעד להפחית במינון ואם המטופל לא קופץ בחזרה במשקל. אם מפסיקים ללא תוכנית מסודרת, יש סיכוי שתעלה בחזרה. ומעבר לזה, את היתרונות המטבוליים אתה תאבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו