בכל שנה, זמן קצר לאחר שהילדים חוזרים למסגרת החינוך, מתרחשת תופעת ה"חזרה ללימודים" - הילדים נפגשים ומדביקים אחד את השני במחלות העונה, אך מה קורה אם מדובר במחלה מדבקת וקשה? זה בדיוק המצב אותו במשרד הבריאות ובמשרד החינוך מבקשים למנוע - ולכן בנו לפני שנים רבות תכנית חיסונים מותאמת לפי גיל, הכלולה בסל הבריאות.
כבכל שנה, סוגיית החיסונים מעלה שאלות, ובהן שאלת החשיבות שלהם, במיוחד בשל תופעות של הורים המסרבים לחסן את ילדיהם. פרופ׳ מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז רפואי שיבא, יו״ר חיפ"ק וחברת ועד איגוד לרפואת ילדים מסבירה: "חלקם הם מנות דחף, שמטרתן לחזק מחדש את ההגנה שנוצרה בעקבות החיסונים שניתנו בגיל הרך, וחלקם חיסונים נוספים המתאימים לגיל בית הספר.
התוכנית מאפשרת להגיע באופן שוויוני למספר גדול של ילדים, להשלים סדרות חיסון ולתת מנות דחף במועד שבו ההגנה מתחילה לדעוך. התוכנית מגינה על התלמידים עצמם, אך גם על תינוקות, נשים הרות, בני משפחה עם דיכוי חיסוני ואנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות".
כאמור, החיסונים ומנות הדחף (מנה חיזוק כעבור מספר שנים) לא ניתנים סתם, ומטרתם למנוע התפרצות של מחלות חמורות. פרופ' שטיין מציינת כדוגמה את מחלת החצבת, שהיא מדבקת מאוד ועלולה לגרום לסיבוכים קשים כמו דלקת ריאות, דלקת מוח ואף מוות.
כמו כן, בכיתות ב', ג' ו-ד' שולב חיסון השפעת. פרופ' שטיין מסבירה כי שפעת עלולה להוביל לאשפוז ולסיבוכים, וכי ילדים הם מקור מרכזי להעברתה: "החיסון מפחית את הסיכון לחלות ומקטין את הסיכון להעביר את המחלה לבני משפחה בסיכון".
לסוגיית החיסונים כמובן ישנן עוד שאלות הנוספות כמו הנהלים המקובלים, מה עושים אם הילד נעדר ביום החיסונים שנקבע, זכויות ההורים באשר למתן החיסון ועוד. ד״ר דיתי מכנס מעין, רופאת ילדים, מומחית באלרגיה ואימונולוגיה, רכזת רפואת ילדים מחוז דן-פ״ת של כללית וחברת ועד איגוד רפואת ילדים מסבירה את התהליך: "החיסונים בבתי הספר מבוצעים על ידי אחיות מוסמכות במסגרת שירותי בריאות התלמיד, הפועלים מטעם משרד הבריאות. לפני מתן החיסון נבדקת זכאות התלמיד, ומתועד מצבו בהתאם לנהלים".
מה עושים אם התלמיד נעדר מיום החיסון?
"אם תלמיד נעדר ביום החיסון, או אם ההורים החליטו בשלב מאוחר יותר לחסן לאחר שסירבו בתחילה, ניתן ברוב המקרים להשלים את החיסון באמצעות שירותי בריאות התלמיד במועד השלמה ייעודי - "מועד ב", לרוב בעיר המגורים של התלמיד".
האם בית הספר מחויב לקבל אישור אקטיבי בכתב מההורה לפני מתן החיסון, או שאי-התנגדות נחשבת כהסכמה?
"בישראל נהוג כי לפני מתן חיסון במסגרת בית הספר נשלח להורים מידע מפורט וטופס הסכמה. בהתאם לנהלי משרד הבריאות. החיסון ניתן רק לאחר קבלת הסכמה כנדרש על פי הנהלים התקפים. מטרת התהליך היא לאפשר להורים לקבל מידע על החיסון, ולקבל החלטה מושכלת".
אם הורה בוחר שלא לחסן, האם יש למערכת סמכות למנוע מהתלמיד להיכנס לכיתה או להשתתף בפעילויות בבית הספר?
"בישראל אין מניעה שגרתית מתלמיד לא מחוסן להגיע לבית הספר רק בשל בחירת הוריו שלא לחסנו. הזכות לחינוך נשמרת גם כאשר ההורים בוחרים שלא לבצע חיסון - אך החלטה כזו עלולה לסכן את הילד, וגם להעמיד אוכלוסיות נוספות בסיכון".
מה קורה כשהורים פרודים או גרושים חלוקים בדעתם - הורה אחד מעוניין לחסן והשני מתנגד בתוקף? למי שייכת המילה האחרונה?
"כאשר שני ההורים הם אפוטרופסים של הילד, ההחלטות הרפואיות אמורות להתקבל בהסכמה משותפת. אם אחד ההורים מתנגד לחיסון, לא ניתן לחסן את הילד. ההורים לעיתים פונים לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעה בנושא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
