כשאנחנו חושבים על בריאות, בדרך כלל הלב, הריאות או רמות הסוכר בדם תופסים את מרכז הבמה. אבל יש איבר אחד, שקט ומתוחכם, שמבצע מדי יום יותר מ־500 תפקידים חיוניים בגופנו בלי שנרגיש: הכבד. לקראת יום ההפטיטיס (דלקת כבד) העולמי, זה הזמן להפנות אליו את הזרקור, ובעיקר לשני וירוסים נפוצים שעלולים לסכן אותו בלי שנדע: הפטיטיס B והפטיטיס C.
האתגר הגדול ביותר במחלות כבד נגיפיות הוא היעדר התסמינים. הווירוסים הללו יכולים לקנן בגוף במשך שנים רבות, ולעיתים אף עשרות שנים - בלי לגרום לכאב, לעייפות חריגה או לצהבת. עם זאת, ללא אבחון וטיפול הדלקת הכרונית עלולה להוביל בהדרגה להצטלקות הכבד (שחמת), ואף לסרטן הכבד. החדשות הטובות הן שכיום, יותר מאי־פעם, עומדים לרשותנו כלים יעילים למניעה, לאבחון ולטיפול.
הפטיטיס B (צהבת נגיפית מסוג B): המניעה היא המפתח. נגיף זה עובר בעיקר במגע עם דם נגוע, ביחסי מין לא מוגנים או מאם לתינוק בזמן הלידה. אף שמדובר במחלה כרונית שלרוב אינה ניתנת לריפוי מלא, קיימות כיום תרופות נוגדות נגיף יעילות מאוד המדכאות את שכפול הווירוס ומונעות את נזקי המחלה. במקביל, ברחבי העולם נערכים מחקרים רבים הבוחנים מולקולות חדשות שמטרתן להביא לריפוי הווירוס ולסילוקו, והצפי הוא שבעתיד הלא רחוק יימצא טיפול שכזה. החל משנת 1992 כל תינוק שנולד בישראל מחוסן באופן שגרתי נגד הפטיטיס B עוד בחדר הלידה. החיסון בטוח ויעיל מאוד, והוא אחת הסיבות המרכזיות לירידה הדרמטית בשיעורי ההדבקה החדשים בארץ. מחקרים ברחבי העולם הראו כי החיסון הוא דרך יעילה להפחתת מקרי הדבקה חדשים, וכן להפחתת סיבוכים ארוכי טווח הקשורים לנשאות של הווירוס.
הפטיטיס C (צהבת נגיפית מסוג C): מהפכה רפואית של ממש. בעבר נחשבה הפטיטיס C למחלה קשה, עם טיפולים ממושכים שגרמו לתופעות לוואי משמעותיות. כיום התמונה שונה לחלוטין. הנגיף עובר בעיקר במגע ישיר של דם בדם, למשל בעירויי דם שניתנו לפני שנת 1992, בפירסינג או בקעקועים שבוצעו בתנאים לא סטריליים, וכן בשימוש במחטים מזוהמות. המהפכה הטיפולית היא שכיום קיימות תרופות פומיות חדישות, הנלקחות במשך שבועות ספורים בלבד וגורמות למעט מאוד תופעות לוואי. השורה התחתונה: תרופות אלו מביאות לריפוי מלא ביותר מ־95% מהמקרים ומוגדרות כאחת ההצלחות הגדולות של הרפואה המודרנית.
ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הפטיטיס C כנגיף שניתן להכחידו, ומדינות רבות משתתפות במאמץ העולמי למיגורו. גם ישראל שותפה לחזון זה: משרד הבריאות מוביל תוכנית לאומית לאיתור ולטיפול, ומאז שנת 2021 קיימת המלצה לסקור בשלב ראשון אוכלוסיות בסיכון, ובהמשך להרחיב את הסקר לכלל האוכלוסייה, באמצעות בדיקת דם פשוטה וחד־פעמית לאיתור נוגדני הפטיטיס C. הבדיקה זמינה, פשוטה, כלולה בסל הבריאות ואינה כרוכה בתשלום. כל מי שנמצא חיובי זכאי לטיפול נגד הווירוס במסגרת סל הבריאות.
לסיכום, הכבד לא תמיד יודע לזעוק לעזרה, אבל אנחנו יכולים להקשיב בזמן. בדיקת דם אחת, החלטה אחת, יכולה למנוע סבל מיותר ואולי להציל חיים.
הכותב הוא מומחה למחלות כבד, לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות פנימיות, מתנדב בארגון "למענכם" בראשותו של חתן אות הנשיא הרב יוסי ערבליך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)