"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יום ההפטיטיס הבינלאומי

האיום השקט על הכבד: כל מה שחשוב לדעת על צהבת נגיפית מהסוגים B ו־C

שנים - בלי כאב וללא עייפות • ללא טיפול הדלקת הכרונית עלולה להוביל בהדרגה לשחמת, ואף לסרטן הכבד • החדשות הטובות: ניתן למנוע ולהתרפא בלי תופעות לוואי

0השמעה
בדיקת דם אחת יכולה למנוע סבל מיותר ואולי אף להציל חיים , GettyImages
בדיקת דם אחת יכולה למנוע סבל מיותר ואולי אף להציל חיים. צילום: GettyImages

כשאנחנו חושבים על בריאות, בדרך כלל הלב, הריאות או רמות הסוכר בדם תופסים את מרכז הבמה. אבל יש איבר אחד, שקט ומתוחכם, שמבצע מדי יום יותר מ־500 תפקידים חיוניים בגופנו בלי שנרגיש: הכבד. לקראת יום ההפטיטיס (דלקת כבד) העולמי, זה הזמן להפנות אליו את הזרקור, ובעיקר לשני וירוסים נפוצים שעלולים לסכן אותו בלי שנדע: הפטיטיס B והפטיטיס C.

האתגר הגדול ביותר במחלות כבד נגיפיות הוא היעדר התסמינים. הווירוסים הללו יכולים לקנן בגוף במשך שנים רבות, ולעיתים אף עשרות שנים - בלי לגרום לכאב, לעייפות חריגה או לצהבת. עם זאת, ללא אבחון וטיפול הדלקת הכרונית עלולה להוביל בהדרגה להצטלקות הכבד (שחמת), ואף לסרטן הכבד. החדשות הטובות הן שכיום, יותר מאי־פעם, עומדים לרשותנו כלים יעילים למניעה, לאבחון ולטיפול.

הכבד לא תמיד יודע לזעוק לעזרה, אבל אנחנו יכולים להקשיב בזמן. השתלה, אילוסטרציה,צילום: ללא

הפטיטיס B (צהבת נגיפית מסוג B): המניעה היא המפתח. נגיף זה עובר בעיקר במגע עם דם נגוע, ביחסי מין לא מוגנים או מאם לתינוק בזמן הלידה. אף שמדובר במחלה כרונית שלרוב אינה ניתנת לריפוי מלא, קיימות כיום תרופות נוגדות נגיף יעילות מאוד המדכאות את שכפול הווירוס ומונעות את נזקי המחלה. במקביל, ברחבי העולם נערכים מחקרים רבים הבוחנים מולקולות חדשות שמטרתן להביא לריפוי הווירוס ולסילוקו, והצפי הוא שבעתיד הלא רחוק יימצא טיפול שכזה. החל משנת 1992 כל תינוק שנולד בישראל מחוסן באופן שגרתי נגד הפטיטיס B עוד בחדר הלידה. החיסון בטוח ויעיל מאוד, והוא אחת הסיבות המרכזיות לירידה הדרמטית בשיעורי ההדבקה החדשים בארץ. מחקרים ברחבי העולם הראו כי החיסון הוא דרך יעילה להפחתת מקרי הדבקה חדשים, וכן להפחתת סיבוכים ארוכי טווח הקשורים לנשאות של הווירוס.

הפטיטיס C (צהבת נגיפית מסוג C): מהפכה רפואית של ממש. בעבר נחשבה הפטיטיס C למחלה קשה, עם טיפולים ממושכים שגרמו לתופעות לוואי משמעותיות. כיום התמונה שונה לחלוטין. הנגיף עובר בעיקר במגע ישיר של דם בדם, למשל בעירויי דם שניתנו לפני שנת 1992, בפירסינג או בקעקועים שבוצעו בתנאים לא סטריליים, וכן בשימוש במחטים מזוהמות. המהפכה הטיפולית היא שכיום קיימות תרופות פומיות חדישות, הנלקחות במשך שבועות ספורים בלבד וגורמות למעט מאוד תופעות לוואי. השורה התחתונה: תרופות אלו מביאות לריפוי מלא ביותר מ־95% מהמקרים ומוגדרות כאחת ההצלחות הגדולות של הרפואה המודרנית.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הפטיטיס C כנגיף שניתן להכחידו, ומדינות רבות משתתפות במאמץ העולמי למיגורו. גם ישראל שותפה לחזון זה: משרד הבריאות מוביל תוכנית לאומית לאיתור ולטיפול, ומאז שנת 2021 קיימת המלצה לסקור בשלב ראשון אוכלוסיות בסיכון, ובהמשך להרחיב את הסקר לכלל האוכלוסייה, באמצעות בדיקת דם פשוטה וחד־פעמית לאיתור נוגדני הפטיטיס C. הבדיקה זמינה, פשוטה, כלולה בסל הבריאות ואינה כרוכה בתשלום. כל מי שנמצא חיובי זכאי לטיפול נגד הווירוס במסגרת סל הבריאות.

לסיכום, הכבד לא תמיד יודע לזעוק לעזרה, אבל אנחנו יכולים להקשיב בזמן. בדיקת דם אחת, החלטה אחת, יכולה למנוע סבל מיותר ואולי להציל חיים.

הכותב הוא מומחה למחלות כבד, לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות פנימיות, מתנדב בארגון "למענכם" בראשותו של חתן אות הנשיא הרב יוסי ערבליך

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר