"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא ההצפות: הסכנה האמיתית של המסת הקרחונים

הקרח הנמס באנטארקטיקה משחרר "פצצת זמן רעילה" של כספית • המספרים מעוררי דאגה וההשלכות ההרסניות כבר ניכרות בשרשרת המזון • מעבר לבעלי החיים שנפגעים עולה השאלה: כיצד התופעה תשפיע על בני האדם?

0השמעה
קרחונים באנטארטיקה , AFP
קרחונים באנטארטיקה. צילום: AFP

מדענים מאוניברסיטת פקינג בבייג'ינג חושפים מציאות מטרידה ומאיימת. הקרח הנמס באנטארקטיקה משחרר "פצצת זמן רעילה" של כספית, שעלולה להחריב את אחת המערכות האקולוגיות הטהורות ביותר על פני כדור הארץ.

חמור מכך, כניסת הכספית לאוקיינוס סביב היבשת הקפואה עלולה להתפשט גם לאזורים נרחבים באוקיינוסים תוך העלאת כמות הכספית במי האוקיינוסים בשטחים נרחבים הרבה יותר.

המחקר מראה כי ההפשרה המהירה של היבשת משחררת כמויות מסוכנות של המתכת הכבדה שנלכדו בתוך הקרח במשך מאות שנים, מה שמוביל לעלייה חדה וחסרת תקדים בריכוזי הכספית הרעילה במשקעים המקיפים את קו החוף האנטארקטי.

אנטארקטיקה,צילום: משה שי

הנתונים מצביעים על כך שחלקים מהיבשת צוברים כיום כספית בקצב כפול מזה של מדפים יבשתיים אחרים בעולם, כאשר קצב ההצטברות זינק ב-160% מאז תחילת העידן התעשייתי כתוצאה משינויי אקלים מעשי ידי אדם.

התהליך המבעית מונע משילוב קטלני. מצד אחד, נסיגת הקרח חושפת מים פתוחים המאפשרים לצמחים זעירים (פיטופלנקטון) לשאוב יותר כספית מהאוויר. מהצד שני, ההמסה המואצת משליכה לאוקיינוס כמויות אדירות של כספית שהייתה אצורה בבטחה בתוך הקרח במשך אלפי שנים.

המספרים מעוררי דאגה

כמות הכספית המשתחררת במי ההמסה זינקה ב-550 אחוזים מאז תחילת התיעוש. ההשלכות ההרסניות כבר ניכרות בשרשרת המזון, כאשר מחקרים עדכניים מצאו כי 62% ממיני עופות הים באנטארקטיקה כבר נושאים בגופם רמות כספית שחורגות מהסף הבטוח לבריאות, ורבע מכלל המינים נמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להרעלה.

השפעות ההתחממות הגלובלית ממשיכות להכות באנטארטיקה (להמחשה),צילום: משה שי

המצב חמור במיוחד בחצי האי האנטארקטי, שם כמעט 90% מהקרחונים נמצאים בנסיגה מהירה, מה שהופך את האזור הקטן הזה למקור העיקרי לשחרור הרעלים הקטלניים הללו אל לב האוקיינוס.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר