לא ההצפות: הסכנה האמיתית של המסת הקרחונים

מדענים מאוניברסיטת פקינג בבייג'ינג חושפים מציאות מטרידה ומאיימת. הקרח הנמס באנטארקטיקה משחרר "פצצת זמן רעילה" של כספית, שעלולה להחריב את אחת המערכות האקולוגיות הטהורות ביותר על פני כדור הארץ.

חמור מכך, כניסת הכספית לאוקיינוס סביב היבשת הקפואה עלולה להתפשט גם לאזורים נרחבים באוקיינוסים תוך העלאת כמות הכספית במי האוקיינוסים בשטחים נרחבים הרבה יותר.

המחקר מראה כי ההפשרה המהירה של היבשת משחררת כמויות מסוכנות של המתכת הכבדה שנלכדו בתוך הקרח במשך מאות שנים, מה שמוביל לעלייה חדה וחסרת תקדים בריכוזי הכספית הרעילה במשקעים המקיפים את קו החוף האנטארקטי.

הנתונים מצביעים על כך שחלקים מהיבשת צוברים כיום כספית בקצב כפול מזה של מדפים יבשתיים אחרים בעולם, כאשר קצב ההצטברות זינק ב-160% מאז תחילת העידן התעשייתי כתוצאה משינויי אקלים מעשי ידי אדם.

התהליך המבעית מונע משילוב קטלני. מצד אחד, נסיגת הקרח חושפת מים פתוחים המאפשרים לצמחים זעירים (פיטופלנקטון) לשאוב יותר כספית מהאוויר. מהצד שני, ההמסה המואצת משליכה לאוקיינוס כמויות אדירות של כספית שהייתה אצורה בבטחה בתוך הקרח במשך אלפי שנים.

המספרים מעוררי דאגה

כמות הכספית המשתחררת במי ההמסה זינקה ב-550 אחוזים מאז תחילת התיעוש. ההשלכות ההרסניות כבר ניכרות בשרשרת המזון, כאשר מחקרים עדכניים מצאו כי 62% ממיני עופות הים באנטארקטיקה כבר נושאים בגופם רמות כספית שחורגות מהסף הבטוח לבריאות, ורבע מכלל המינים נמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להרעלה.

המצב חמור במיוחד בחצי האי האנטארקטי, שם כמעט 90% מהקרחונים נמצאים בנסיגה מהירה, מה שהופך את האזור הקטן הזה למקור העיקרי לשחרור הרעלים הקטלניים הללו אל לב האוקיינוס.