מתי שכחה היא דבר נורמלי - ומתי מומלץ לראות רופא?

הרגעים הקטנים כמו איבוד המפתחות, אובדן רצף המחשבה, שכחת שם של מכר או הסיבה שעליתם במדרגות עשויים לעורר לא מעט חרדה, במיוחד כיום, כשעולה המודעות למחלת האלצהיימר ולצורות אחרות של דמנציה. ד"ר נתניאל צ'ין, מנהל רפואי במרכז לחקר מחלת האלצהיימר בארה"ב, מסביר בראיון ל"וושינגטון פוסט" על התסמינים, הגורמים התלויים והבלתי תלויים של התופעה - ואיך ניתן "לשמור על המוח" מגיל צעיר?

החדשות המרגיעות הן שלקצרים בזיכרון יש הסברים פשוטים ומפתיעים. לפני שמניחים את הגרוע מכל, מומחים מציינים כי כדאי לבחון מספר סיבות שכיחות, וכאלה שלעיתים קרובות ניתן לטפל בהן.

תלוי גיל

חשיבה איטית יותר וקושי בשליפת מידע הם פשוט חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. "אני נוטה לומר למטופלים שלי בשנות ה-60 וה-70 לחייהם ששלא באשמתם, המוח שלהם פשוט לא פועל באותה רמה שבה פעל בעבר", מסביר ד"ר נתניאל צ'ין, גריאטר ומנהל רפואי במרכז לחקר מחלת האלצהיימר בוויסקונסין ל"וושינגטון פוסט".

"אם התסמינים הללו קלים, מתרחשים לעיתים רחוקות ואתם עדיין מתפקדים היטב באופן כללי - יש סיכוי טוב שמה שאתם חווים אינו משהו פתולוגי". לדברי ד"ר צ'ין, אם אתם עדיין מנהלים את הכספים שלכם, שומרים על תורים ומנווטים בדרכים מוכרות, שכחה מקרית שמציקה רק מעט מעוררת הרבה פחות דאגה בהשוואה לבעיות זיכרון שמפריעות לתפקוד היומיומי.

פשוט מוסחי דעת?

לעיתים קרובות, מה שאנו מכנים "בעיית זיכרון" אינו קשור לזיכרון כלל, אלא מדובר בבעיית קשב וריכוז. החיים המודרניים מפלגים באופן קבוע את הפוקוס שלנו בין עבודה, משפחה, טיפול בקרובים ורשימת מטלות בלתי נגמרת. הוסיפו לכך התראות והודעות בלתי פוסקות מהטלפונים החכמים, ותקבלו מתכון שמקשה על המוח לעבד ולשמור מידע ביעילות.

זה קורה משום שזיכרונות חייבים לעבור תהליך של "השתלבות" (קידוד) לפני שניתן לשלוף אותם, מסבירה ד"ר נינה ואסאן, פרופסור קליני עוזרת לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד ומייסדת מעבדת "Brainstorm" לחדשנות בבריאות הנפש.

כשאתם מוסחי דעת, "הזיכרון פשוט מעולם לא נכתב במוח", היא מסבירה. "ואז אתם הולכים לחפש משהו שמעולם לא נשמר כראוי, ומגיעים למסקנה שהזיכרון שלכם פגום".

בין שינה לקויה לזיכרון

גורם משמעותי נוסף שיש לקחת בחשבון הוא איכות השינה. בזמן השינה, המוח מגבש זיכרונות לטווח קצר וממיר אותם לזיכרונות לטווח ארוך. מחקרים מראים שאפילו לילה יחיד של פחות משש שעות שינה עלול לפגוע ביכולת יצירת הזיכרונות.

אנשים בשנות ה-60 וה-70 לחייהם נוטים לסבול משינה קטועה יותר ומתעוררים יותר במהלך הלילה, אומר בראיין ג'יי באלין, פרופסור למדעי המוח ונוירופתולוגיה ומנהל המרכז להפרעות הזדקנות כרוניות במכללה לרפואה אוסטאופתית בפילדלפיה. עם זאת, ישנן סיבות רבות גם עבור מבוגרים צעירים יותר, במיוחד אלו עם ילדים ועבודות תובעניות, לסבול משינה לקויה.

מחקרים מצביעים על כך שמחסור כרוני בשינה והפרעות שינה כגון נדודי שינה (אינסומניה) או דום נשימה בשינה שלא טופל, עלולים להפריע לתהליך ביסוס הזיכרון ולהקשות על למידה, ריכוז וזכירת מידע.

שינויים הורמונליים

שינויים הורמונליים במהלך תקופת טרום גיל המעבר (פרימנופאוזה) וגיל המעבר עצמו הם דוגמה בולטת. ההיפוקמפוס והקורטקס הפרה פרונטלי, אזורים במוח המעורבים בזיכרון ובתפקודים ניהוליים, מכילים מספר רב של מקבלים (רצפטורים) לאסטרוגן. ככל שרמות האסטרוגן יורדות, נשים מדווחות לעיתים קרובות על חשיבה איטית יותר וקושי בשליפת מילים.

גיל המעבר יכול להשפיע גם על מצב הרוח, משתנה שמשפיע ישירות על היעילות שבה המוח מעבד ושולף מידע, מסביר טד הואי, סגן מנהל המרכז לחקר אלצהיימר באוניברסיטת בראון.

מצבים רפואיים נוספים שעלולים להפריע לזיכרון כוללים הפרעת קשב וריכוז (ADHD), דיכאון, ירידה בשמיעה שלא טופלה, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ומחסור בוויטמין B12. גם תופעות לוואי של תרופות מסוימות יכולות לשחק תפקיד.

מתי לפנות לרופא?

איך יודעים מתי השכחה חצתה את הגבול והפכה למשהו רציני יותר? ד"ר צ'ין מציין כי הוא מחפש שלושה סימנים מרכזיים:

1. האם התופעה מתרחשת באופן קבוע? לא פעם ב... אלא פעמים רבות ביום.

2. האם היא נמשכת למרות פתרונות ועזרים שאימצתם? אם למשל התחלתם לשים את המפתחות בקערה קבועה ליד הדלת, ואתם עדיין מאבדים אותם באופן סדרתי - זו סיבה לדאגה.

3. האם היא גורמת למצוקה משמעותית או מפריעה לתפקוד היומיומי?

בנוסף, המומחים שמים לב למה בדיוק אתם שוכחים. יש הבדל בין אובדן רצף המחשבה באמצע שיחה לבין שכחה מוחלטת לכך שהשיחה בכלל התקיימה - תרחיש חמור בהרבה.

גם אם אתם מרגישים רגועים יותר, ד"ר הואי מעודד אנשים לשתף את הרופא בכל חשש, במיוחד כשהשכחה מלווה בשינויים פתאומיים או קיצוניים בראייה, בשינה, בתפקוד הניהולי, או בהופעת מחלה נפשית חדשה (כמו אבחנה ראשונה של דיכאון). "מחלות ניווניות של המוח יכולות להתבטא בתסמינים נוספים מלבד פגיעה בזיכרון", מזהיר הואי.

רופא יכול לבצע בדיקות כדי להבדיל בין בעיות הזדקנות נורמליות לבין דמנציה, או קטגוריית ביניים הנקראת ירידה קוגניטיבית קלה (MCI). מצב זה מתאר אדם הסובל מבעיות קוגניטיביות אך עדיין מסוגל לתפקד ביום יום. MCI מושפע מגורמים רבים, החל מבלוטת התריס ועד דום נשימה בשינה. חלק מהאנשים עם MCI יפתחו דמנציה, אך חלקם לא. "זהו שלב מצוין לזיהוי ולטיפול, והזדמנות ענקית להתערבויות באורח החיים", מדגיש ד"ר צ'ין.

שינויים באורח חיים

מחקרים מראים שאפילו שינויים מתונים בסגנון החיים, כמו פעילות גופנית סדירה, תזונה ים תיכונית מותאמת למוח (דיאטת MIND), ניטור מדדים בריאותיים, אתגרים מחשבתיים ומעורבות חברתית יכולים לשפר את בריאות המוח.

טיפול בבעיות שינה ובקשיים נפשיים עשוי לעזור דרמטית. "דיכאון שלא טופל יכול להיראות בדיוק כמו דמנציה", מציינת ד"ר ואסאן. "ואם אתם זקוקים למכשירי שמיעה, אנא הרכיבו אותם". מחקר אחד הראה כי מכשירי שמיעה הפחיתו את הסיכון לירידה קוגניטיבית בקרוב ל-50% בקרב מבוגרים בסיכון גבוה.

ד"ר צ'ין מציע גם לפעול להפחתת מתחים ולעסוק בפעילויות מאתגרות מבחינה מנטלית כדי "לחזק את הרשתות המוחיות". אין צורך ללמוד שפה חדשה או לנגן על כלי נגינה, הוא אומר: "אפשר לפתור תשבצים, משחקי מילים או לשחק קלפים עם חברים".

בנוסף, ד"ר הואי מציין כי ישנן כיום תרופות חדשות לאלצהיימר שמראות מבטיחות, אך המטופלים זכאים להן רק בשלבים המוקדמים ביותר של המחלה. לעיתים קרובות מדי, הוא פוגש מטופלים כשהם כבר מפספסים תורים ולא מוצאים את הדרך לביתם - ובשלב זה כבר מאוחר מדי עבור התרופות הללו.