מותו הפתאומי של הסנאטור הפרו-ישראלי הוותיק לינדזי גרהאם הותיר את ארצות הברית בהלם והנשיא טראמפ הורה על הורדת הדגל בבית הלבן לחצי התורן עד ליום שבת לאות אבל. הסנאטור נפטר שעות בודדות לאחר שחזר מביקור באוקראינה.
דוח ראשוני החוקר הרפואי הראשי בוושינגטון קבע כי סיבת המוות הפתאומית הייתה קרע באבי העורקים שהוביל לדום לב. פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), וראש החוג לקרדיולוגיה התערבותית באיגוד הקרדיולוגי בישראל, מסביר מהו למעשה "אבי העורקים". "המטרה של הלב שלנו זה לספק דם לכל הגוף", אומר פרופ' מנחה, "כאשר הלב פולט דם מחומצן המגיע מהריאות, הוא מעביר אותו אל כלי הדם הגדול ביותר בגוף האדם - אבי העורקים. משם, מסופק הדם ללב עצמו, לאחר מכן למוח ולבסוף לשאר איברי הגוף".
מנהל היחידה לקרדיולוגיה מבהיר כי כאשר מדברים על "קרע" באבי העורקים, אין מדובר בצינור שמתפוצץ, אלא בנזק פנימי: "מדובר פה בעצם על קרע בדפנות העורק. וכך, במקום שדם יזרום בתוך הצינור לכיוון האיברים, הוא זורם בדופן העורק". התהליך, אומר פרופ' מנחה, יוצר מעין "שק" שלוחץ על החלל שדרכו הדם אמור לזרום - ומקטין באופן משמעותי ומיידי את אספקת הדם והחמצן לאיברי הגוף.
טרשת, לחץ דם והסכנה החמורה שבעישון
הקרדיולוג מציין כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר לקרע באבי העורקים הוא יתר לחץ דם. לדבריו, הזרמת דם בלחץ גבוה מגבירה מאוד את הסיכוי לפגיעה בעורק. מעבר לכך, חלק ניכר מהמטופלים סובלים מגורמי סיכון לטרשת- הצטברות טבעית של כולסטרול בדפנות העורקים, אשר מאיצה את החלשת הדופן. לכן הוא מסביר, "מין וגיל (גברים מעל גיל 50), סוכרת והשמנת יתר מהווים גורמי סיכון נוספים אך קיימים גם מצבים מולדים וגנטיים אשר יכולים להביא לתופעה בגיל צעיר יותר וללא מחלות רקע".
במקביל ללחץ הדם, פרופ' מנחה מצביע על גורם סיכון משמעותי נוסף שמאיץ את התהליך: העישון. לדברי הפרופסור, "עישון קודם כל מחיש את הטרשת, וגם משפיע על דפנות העורקים באופן כללי". הקרדיולוג מסביר כי החומרים הרעילים המצויים בטבק משרים ומקדמים דלקת בדפנות העורקים, תוך שהם מקטינים את היכולת הטבעית של כלי הדם לתקן את עצמם. השילוב של העישון יחד עם יתר לחץ דם מחליש משמעותית את העורק ומקרב את סכנת הקרע.
לדבריו, ניתן להקטין את הסיכוי לאירוע הקטלני באמצעות איזון קפדני של גורמי הסיכון. הוא ממליץ למטופלים ובעיקר לגברים בשנות ה-60 וה-70 לחייהם, הסובלים מיתר לחץ דם או גורמי סיכון אחרים, לא להזניח, להיבדק ולטפל בעצמם, גם אם אינם חשים בכאבים ביומיום. זאת ועוד, בדיקות אקו או CT עשויה להקטין משמעותית את הסיכון, מכיוון שניתן באמצעותן לראות את ההתרחבות הראשונית של העורק אשר מקדימה את הקרע בחלק מהמטופלים. "אם רואיםאת התחלת תהליך הרחבת אבי העורקים - נגביר את עצימות הטיפול התרופתי ונקטין בכך את הסיכון לקרע", אומר הקרדיולוג.
"הנורה האדומה" שיכולה להציל חיים
בניגוד למחלות אחרות, פרופ' מנחה אומר כי תרחיש הקרע באבי העורקים אינו מלווה בסימנים מקדימים בימים או בשבועות שלפני ההתפרצות - אלא מדובר באירוע פתאומי, שקורה במהירות. עם זאת, ישנו תסמין שחובה להכיר, המעיד על תחילת האירוע - כאב עם תחושה של "קרע" ודקירה בחזה, המקרין גם לגב, בחלק העליון בין השכמות.
"כאשר מתחיל כאב חזה משמעותי, שמתואר שמרגיש כמו קרע, ועם הקרנה לגב, זה בעצם האות להזניק אמבולנס", מדגיש הקרדיולוג. ישנם גם תסמינים נוספים אפשריים כמו גם סחרחורת, זיעה קרה וירידה בתחושה בגפיים בשל היעדר החמצן - אבל כאב החזה שמקרין לגב העליון הוא הסימן המעיד העיקרי, וזאת בשל המבנה האנטומי של אבי העורקים.
"לאבי העורקים יש צורה כמו מקל סבא. לאחר יציאתו מהלב הוא מתעקל ופונה אחורה ובעצם מן הגובה של הלב יורד לכיוון הרגליים - ובדרך מספק דם לידיים, איברי הבטן ואז לרגליים. האזור של הכאב הוא אזור גבוה, ולכן הקרנה היא לאותם אזורים - מתחת לעורף בין השכמות", מסביר פרופ' מנחה. הוא מדגיש בשנית: "אם המטופל יספר את הסיפור הנכון - כאב בחזה שמוקרן לגב - הצוות הרפואי יחשוד מיד בקרע ויפנה אותו לבדיקת CT כדי לשלול קרע".
חלון הזמנים הקצר: כל דקה קובעת
מרגע שהאירוע מתרחש, חלון הזמן להצלת חיים הוא קצר ביותר. על פי הנתונים שמציג פרופ' מנחה מדובר על 50 אחוזי תמותה ב-48 שעות. אולם, הוא מציין כי תגובה מהירה המשלבת פינוי דחוף, זיהוי מיידי באמצעות בדיקת CT וניתוח לב פתוח - עשויה להוריד את שיעורי התמותה ל-20 אחוזים ולהעלות משמעותית את סיכויי ההישרדות.
ומה באשר לשיקום אחרי אירוע? הפרופ' מציין כי אם המטופל ניצל, ישנו תרחיש בו הוא ישוב לפעילות רגילה לחלוטין, ומנגד, ישנו תרחיש של "זכר לאירוע" שיישאר. "יש אנשים שנראה אצלם שארית נוירולוגית, כלומר הפרעה בהליכה, הפרעה בדיבור ועוד. סימנים אלו ואחרים מעידים למעשה פגיעה מסויימת בתפקוד האיבר שנפגע מחוסר אספקת חמצן", מסכם הקרדיולוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו