"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סקר: רק 27% מנפגעי פעולות איבה חזרו להיקף עבודתם מלפני 7.10
שני שלישים מהנפגעים מעידים כי לא קיבלו ליווי רציף ועקבי מטעם המדינה, ויותר משליש מהם דיווחו כי בן משפחה מדרגה ראשונה נאלץ לצמצם את היקף עבודתו בשל מצבם
אתר ההנצחה לנרצחי הנובה . צילום: משה שי

סקר: רק 27% מנפגעי פעולות איבה חזרו להיקף עבודתם מלפני 7.10

שני שלישים מהנפגעים מעידים כי לא קיבלו ליווי רציף ועקבי מטעם המדינה, ויותר משליש מהם דיווחו כי בן משפחה מדרגה ראשונה נאלץ לצמצם את היקף עבודתו בשל מצבם

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

סקר שערכה עמותת 121 שמובילה את שותפות "אור באופק", המטה לקידום מענים לנפגעי פעולות איבה בקרב 145 נפגעי פעולות איבה מצא כי 35% מהנפגעים עדיין אינם עובדים כלל, רק כ-34% מהנפגעים חזרו להיקף עבודה חלקי בלבד (בהשוואה להיקף עבודתם הקודם) וכ-27% הצליחו לחזור להיקף עבודתם הקודם.

ליאור%2C אביו של עידן הרמתי ז"ל שנרצח במסיבת הנובה%2C מדליק נר לזכרו ברעים

שני שלישים מהנפגעים מעידים כי לא קיבלו ליווי רציף ועקבי מטעם המדינה. יותר משליש מהנפגעים (35.2%) דיווחו כי בן משפחה מדרגה ראשונה נאלץ לצמצם את היקף עבודתו בשל מצבם. כמעט שניים מכל שלושה נפגעים (61.83%) מדווחים כי מצבם הכלכלי הורע מאז הפגיעה, גם לאחר קבלת קצבאות ותגמולים.

ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "רוב רובן של הוועדות הרפואיות כיום הן אנטי־שיקומיות. הן מתמקדות בשאלה עד כמה אדם פגוע, במקום לשאול מה הוא צריך כדי לחזור לתפקוד. הגיע הזמן לעבור מתפיסה של קצבאות לתפיסה של שיקום, ולהתאים לכל נפגע מסלול שיקום אישי שיסייע לו לחזור לחיים ולעבודה".

ענבר יחזקאלי בלילוס, מפלגת ישר: "הטרור השתנה וגם החוק חייב להשתנות. יש אנשים שנפגעו נפשית באופן קשה למרות שלא היו בזירת האירוע, אלא נחשפו בזמן אמת לאירועים באמצעות הטלפון או סרטונים. אם נגרם נזק מוכח, המדינה חייבת להרחיב את ההכרה גם אליהם במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".

"לא סיוע כלכלי, לא ליווי ולא טיפולים"

ליאת עילם, מנכ"לית עמותת 121: "המלחמה יצרה מציאות חדשה שמדינת ישראל עדיין לא נתנה לה מענה מספק. הגיע הזמן לשנות את תפיסת השיקום של נפגעי פעולות האיבה - לעבור ממודל שמתמקד בהוכחת נכות למודל שמעמיד במרכז את השיקום והחזרה לתפקוד, להרחיב את ההכרה גם למי שנפגעו נפשית בעקבות המלחמה מבלי שנכחו פיזית בזירת האירוע, ולהעניק מעטפת הולמת לבני המשפחה ולאחים השכולים".

טיפול רווחה. "המלחמה יצרה מציאות חדשה שמדינת ישראל עדיין לא נתנה לה מענה מספק", צילום: אורן בן חקון

רוני כץ, אמו של ארד כץ, שורד הטבח בנובה: "בני ארד חזר מהנובה במצב נפשי קשה ומאז אני מטפלת בו סביב השעון. נאלצתי להפסיק לעבוד ואיבדתי את מקור הפרנסה שלי, אבל מהמדינה לא קיבלתי מענה - לא סיוע כלכלי, לא ליווי ולא טיפולים שיכלו לעזור לי להתמודד. בני המשפחה שנושאים בנטל הטיפול חייבים לקבל הכרה ותמיכה אמיתית".

רון שגב, שורד הטבח בנובה: "הייתי איש מכירות שעבד 12 שעות ביום. מאז ה־7 באוקטובר אני כבר לא מסוגל לתפקד כמו פעם. בעבר קיבלתי מעמותה טיפולי דיקור סיני, ששיפרו משמעותית את השינה שלי, אבל כשהעמותה הפסיקה לספק את הטיפולים חזרו גם קשיי השינה והריכוז. כיום אני מוכר עם נכות זמנית עד סוף 2026, ובגלל זה חלק ממעני השיקום שאני זקוק להם אינם זמינים עבורי. רק ב־2027 תתקבל ההחלטה על הנכות הקבועה, ובינתיים שנה שלמה הולכת לאיבוד בלי שאני באמת מתקדם בשיקום. במקום מערכת שמתמקדת באחוזי נכות, אני צריך מסלול שיקום אישי שייקבע מה אני צריך כדי לחזור לתפקוד ולחיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...