עיקרי הדברים
- דוח המבקר חושף מחסור חמור בכוח אדם וכשלים במערך השיקום מאז פרוץ המלחמה
- העומס במחלקות השיקום, בעיקר בשיבא, הוביל לירידה בהיקף הטיפולים לפצועים
- אלפי בקשות להכרה כנכי צה"ל מתעכבות, ורבים מהפצועים אינם מכירים את זכויותיהם
- המבקר קורא למשרדי הבריאות והביטחון לתקן את הליקויים ולהיערך טוב יותר לשעת חירום
בשל פציעתו של חגי אנגלמן, בנו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כחודש לאחר תחילת המלחמה, המבקר נמנע מלעסוק בדוח, ומי שהוביל את הביקורת היה מנכ"ל משרד המבקר, תא"ל (מיל') ישי וקנין. לפי הדוח, מאז 7 באוקטובר נפצעו במלחמה כמעט 20 אלף חיילים ואנשי כוחות הביטחון, לצד כ-1,600 אזרחים. כ-1,660 מהפצועים נזקקו לאשפוז במחלקות השיקום ברחבי הארץ.
המבקר מדגיש כי צוותי השיקום בבתי החולים פעלו במסירות יוצאת דופן, וכי גם אגף השיקום במשרד הביטחון ביצע התאמות מהירות שאפשרו לפצועים לקבל טיפול רפואי ונפשי ומקדמות כספיות כבר בתחילת המלחמה. עם זאת, הוא קובע כי הצלחתם של אנשי המקצוע אינה יכולה לטשטש את הליקויים המבניים שנחשפו.
אחת הקביעות המרכזיות בדוח היא שמערכת השיקום נכנסה למלחמה כשהיא כבר סובלת ממחסור חמור באנשי מקצוע.
ערב המלחמה חסרו במערכת הציבורית
- כ-1,950 פיזיותרפיסטים
- יותר מ-2,100 קלינאי תקשורת
- כ-2,570 מרפאים בעיסוק
- כ-200 רופאי שיקום ומאות פסיכולוגים שיקומיים
בנוסף, תקני כוח האדם בבתי החולים לא עודכנו מאז שנת 2003, למרות הגידול באוכלוסייה ובהיקף הצרכים השיקומיים.
למרות המחסור, עם פרוץ המלחמה הרחיבה מערכת הבריאות את מערך השיקום והוסיפה כ-320 מיטות אשפוז חדשות כדי להתמודד עם היקף הפצועים.
מרבית הפצועים אושפו ב-3 בתי חולים
עוד עולה מהדוח כי כ-72% מפצועי המלחמה אושפזו בשלושה בתי חולים בלבד במרכז הארץ, כאשר כמעט מחציתם (47%) עברו שיקום בבית החולים שיבא. הריכוז החריג יצר עומס משמעותי, והמבקר מצא שככל שמספר הפצועים בשיבא עלה, כך ירד מספר הטיפולים היומי שקיבל כל מטופל. בשיא העומס, בינואר 2024, קיבל כל פצוע פחות מ-2.2 טיפולים ביום - כמעט טיפול אחד פחות מהסטנדרט המקובל של שלושה טיפולים ביום.
גם מיקום השיקום עורר ביקורת. רבים מהפצועים בחרו להשתקם בשיבא, אף שהתגוררו במרחק של יותר משעת נסיעה, בין היתר משום שלא קיבלו מידע מסודר על חלופות קרובות יותר לביתם.
אופן מסירת המידע לפצועים
המבקר מותח ביקורת גם על אופן מסירת המידע לפצועים. לפי הדוח, לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון לא היו נהלים המחייבים למסור לפצועים מידע מלא על כלל אפשרויות השיקום העומדות לרשותם. בקבוצות המיקוד שערך משרד מבקר המדינה סיפרו פצועים כי ההחלטה היכן להשתקם התבססה לא פעם על המלצות של חברים ולא על מידע מקצועי ומסודר. אחד המשתתפים אף אמר כי "כל הזכויות שקיבלנו היו ממה ששמענו מחברים".
כדי להגדיל במהירות את מספר מיטות השיקום, הסב בית החולים שיבא שתי מחלקות פנימיות-גריאטריות למחלקות שיקום עבור פצועי המלחמה. לפי המבקר, המהלך בוצע ללא אישור משרד הבריאות כנדרש והוביל לצמצום מספר מיטות האשפוז שיועדו לקשישים, כך שחלק מהמטופלים המבוגרים אושפזו במחלקות פנימיות שאינן מותאמות לצורכיהם.
כשל במעקב בזמן אמת
ביקורת חריפה נוספת מופנית כלפי משרד הבריאות. לפי הדוח, במשך חודשים ארוכים לא הייתה למשרד מערכת ממוחשבת שאפשרה לעקוב בזמן אמת אחר התפוסה במחלקות השיקום, זמני ההמתנה או מספר הטיפולים שכל מטופל מקבל. במקום זאת, נתוני התפוסה נאספו באמצעות שיחות טלפון ורוכזו בקובצי אקסל, מבלי שנשמר תיעוד היסטורי.
בנוסף, למשרד לא היה מידע על זמני ההמתנה למחלקות השיקום או למסגרות שיקום היום, והוא גם לא גיבש תוכנית אופרטיבית לניהול מערך השיקום במקרה של אירוע רב-נפגעים, למרות אחריותו על המערכת הלאומית.
בתחילת המלחמה אימץ אגף השיקום במשרד הביטחון מדיניות של "שיקום תחילה", שבמסגרתה הפצועים קיבלו טיפול, ליווי ומקדמות כספיות, בעוד הוועדות הרפואיות לקביעת אחוזי הנכות נדחו לשלב מאוחר יותר. המבקר מציין כי למדיניות זו היו יתרונות משמעותיים, אך גם מחיר: נכון למאי 2025 המתינו כ-7,000 בקשות להכרה כנכי צה"ל להכרעה, מתוכן כ-2,200 היו בטיפול יותר משנה - פי שלושה מפרק הזמן המרבי שקבע האגף עצמו. לדבריו, העיכובים יוצרים חוסר ודאות בקרב הפצועים ומעכבים את קבלת ההטבות התלויות בקביעת דרגת הנכות.
גם לאחר הקמת חטיבת קשרי הלקוחות באגף השיקום, רבים מהפצועים עדיין אינם מכירים את זכויותיהם. מסקר שערך האגף עצמו עלה כי כ-80% מהפצועים הגדירו את היכרותם עם זכויותיהם כבינונית או נמוכה. עוד נמצא כי 87 נכי צה"ל הזכאים לרכב שכור ו-162 הזכאים להחזר הוצאות שכר דירה אינם מקבלים את ההטבות, למרות שהוכרו כזכאים על ידי הרופאים המרחביים. בקבוצות המיקוד תיארו פצועים את חוסר הוודאות סביב הוועדות הרפואיות כ"אויב הכי גדול".
עוד מצא המבקר כי אלפי פצועים נאלצו להמתין זמן רב לקבלת החזרי הוצאות ותשלומים שונים, ובמקביל התעכבו גם תשלומים לספקים - דבר שעלול להשפיע על איכות השירות הניתן לנכים. בנוסף, פרויקט המחשוב המרכזי של אגף השיקום, שנועד לייעל את הליכי ההכרה והוועדות הרפואיות, התעכב ביותר משנה ועדיין לא הושלם.
בסיכום הדוח קורא המבקר למשרד הבריאות לגבש תוכנית לאומית לניהול מערך השיקום בשעת חירום, לעדכן את תקני כוח האדם ולהקים מערכות מידע שיאפשרו קבלת החלטות בזמן אמת. במקביל הוא ממליץ למשרד הביטחון להאיץ את הטיפול בבקשות להכרה, לשפר את הנגשת המידע על זכויות הפצועים ולהשלים את פרויקט המחשוב באגף השיקום.
תגובות לדוח המבקר
מנכ"ל משרד מבקר המדינה, תא"ל (מיל') ישי וקנין, אמר כי "הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה, וכעת זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם". לדבריו, "הדוח חושף שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקומם. התחושה של פצועים רבים היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן". לצד זאת, הוא הביע הערכה לצוותי השיקום בבתי החולים ולאגף השיקום במשרד הביטחון, אך הדגיש כי "המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה".
התייחסות משרד הבריאות: "המלחמה והיקף הפצועים שנפצעו בה הציבה בפני מערך השיקום אתגר לאומי חסר תקדים, שבה נדרשה מערכת הבריאות לתת מענה למספר רב של חיילים שנפצעו מלחמה, לצד המשך מתן שירותי שיקום לכלל אזרחי מדינת ישראל. למרות התנאים המורכבים בזמינות כוח האדם והתשתיות בתחום, הצליחה מערכת הבריאות להרחיב בתוך זמן קצר את היקף הפעילות, לקלוט אלפי מטופלים ולהבטיח רצף טיפולי, תוך התאמת המענים לצרכים המשתנים".
עוד הוסיפו: "מערכת הבריאות היא מערכת לומדת המבקרת את פעולתה גם בשגרה. כבר במהלך החודשים הראשונים למלחמה, הוביל משרד הבריאות תהליכי למידה מערכתיים שבחנו לעומק את התמודדות המערכת במגוון תחומים מרכזיים. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך. תהליכים אלה נועדו לזהות פערים, לגבש המלצות ולכוון את המשך פיתוחו וחיזוקו של מערך השיקום הלאומי, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים".
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "מיד עם היוודע ממדי מתקפת ה-7 באוקטובר והערכת היקף ואופי הפציעות הצפויות, זיהה המרכז הרפואי שיבא כי מדינת ישראל תידרש בתוך זמן קצר לתוספת משמעותית של תשתיות שיקום. בהתאם לכך נערך שיבא באופן מיידי והרחיב את מערך השיקום כדי להבטיח מענה מיטבי לפצועי המלחמה. לאורך כל התקופה סיפק המרכז הרפואי שיבא לפצועי המלחמה טיפול שיקומי מהמתקדמים בעולם, תוך התאמת מעטפת טיפול רב־תחומית אישית לכל פצוע ופצועה, חיילים ואזרחים כאחד".
עוד הוסיף: "היכולת להרחיב בתוך ימים ספורים את תשתיות השיקום של ישראל, ובד בבד להמשיך לשמש עוגן רפואי לאומי, תרמה תרומה משמעותית לחוסנה של מדינת ישראל וליכולתה להעניק לפצועיה את הסיכוי הטוב ביותר לחזור לחיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו