מיהו הדוקטור הישראלי שגייס לבדו כמעט 50 מיליון שקלים?

למרות המלחמה ומצבה של ישראל בזירה הבינלאומית, השקעות חברות התרופות במחקרים לא פחתו. יותר ממיליארד שקלים הושקעו במחקרים רפואיים בישראל בשנת 2025, כך עולה מדוח הוועדה העליונה להתקשרויות במשרד הבריאות. בסך הכול אושרו התקשרויות למחקרים בהיקף של כ-1.055 מיליארד שקלים, המשקפות את היקף המחקר הקליני בישראל ואת מעמדה כאחד מיעדי המחקר המובילים עבור חברות תרופות בינלאומיות.

מדובר בעלייה לעומת השנים הקודמות. ב־2024 הושקעו במחקרים בבתי החולים בישראל 918 מיליון שקלים וב-2023 חלה ירידה גלובלית בהשקעה במחקר קליני, שהשפיעה גם על ישראל (ושלא רק נבעה מהמלחמה) - אז הושקעו 683 מיליון שקלים בסך הכול. בשנת 2022 סך ההשקעה במחקר קליני בישראל עמד על 818 מיליון שקלים.

היכן עושים הכי הרבה מחקרים? המרכז הרפואי רבין (בילינסון) הוביל את ישראל בהיקף התקשרויות המחקר עם חברות מסחריות בשנת 2025, עם מחקרים בהיקף כולל של כ־161.6 מיליון שקלים. במקום השני דורג המרכז הרפואי שיבא עם כ־160.1 מיליון שקלים, ואחריו איכילוב עם כ־140.7 מיליון שקלים ורמב"ם עם כ־119.6 מיליון שקלים. את החמישייה הראשונה סוגר המרכז הרפואי שערי צדק, שבו אושרו מחקרים בהיקף של כ־115 מיליון שקלים.

בהמשך הרשימה נמצאים המרכז הרפואי מאיר עם כ־96.3 מיליון שקלים, בית החולים שניידר עם כ־59.5 מיליון שקלים וסורוקה עם כ־33.2 מיליון שקלים. אחריהם דורגו קפלן (29.5 מיליון שקלים), העמק (28.5 מיליון שקלים) וכרמל (25.7 מיליון שקלים).

ברשימת החוקרים שקיבלו את המימון הגבוה ביותר בלטו מספר חוקרים מובילים מבתי החולים הגדולים בישראל, בהם ד"ר איתן סודרי מבילינסון, שקיבל תקציבי מחקר בהיקף של כ-13.9 מיליון שקלים, לצד חוקרים נוספים משיבא, איכילוב, סורוקה ובני ציון שגייסו מיליוני שקלים למחקרים קליניים בתחומי הרפואה השונים.

בראש רשימת החוקרים המגייסים ניצב ד"ר אסף לברטובסקי מהמרכז הרפואי שיבא, שמחקריו זכו למימון בהיקף של כ־49.1 מיליון שקלים. מדובר בסכום שמהווה כמעט שליש מתקציב המחקר של שיבא. לברטובסקי הוא אחראי יחידת מחקרים קליניים במכון גסטרו ומרפאת ושט בשיבא. הסכומים שגייס גבוהים גם לעומת הבאים אחריו ברשימה.

מספר שתיים ברשימת הרופאים שגייסו הכי הרבה כסף למחקר הוא ד"ר עבד אגבריה, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים בני ציון, עם 38.990 מיליון שקלים. אחריו ד"ר רני רוזן משירותי בריאות כללית (17.666 מיליון שקלים). במקום הרביעי ברשימה ד"ר ויקטוריה וישיניבסקה, רופאה בכירה במכון העיניים בשיבא (14.585 מיליון שקלים), ובחמישי ד"ר שפיק חורי, קרדיולוג בכיר מאיכילוב (14.255 מיליון שקלים).

רופאים נוספים שביצעו מחקרים בהיקף של מעל 10 מיליון שקלים הם ד"ר איתן סודרי, מנהל היחידה לאף וסינוסים מבילינסון (13.9 מיליון שקלים), ד"ר רוית גבע, מנהלת המכון לאונקולוגיה באיכילוב (12.3 מיליון שקלים), ד"ר נתאי שמעון, מנהל מרפאת טרשת נפוצה מהמרכז הרפואי שמיר אסף הרופא (11.75 מיליון שקלים), ד"ר מרדכי שמעונוב מוולפסון (11.44 מיליון שקלים) וד"ר יעל רפאלי מסורוקה (11.302 מיליון שקלים). גם ד"ר תמר בלר משיבא חצתה את רף 10 מיליון השקלים עם מימון של כ־10.2 מיליון שקלים למחקרים בשנת 2025.

בראש רשימת חברות התרופות שהשקיעו בישראל במחקרים נמצאת חברת MSD שהשקיעה במחקרים בישראל סכום של 150.126מיליון, אחריה חברת אבווי שהשקיעה 121.580 מיליון ש"ח, אחריהן פייזר (88.279 מיליון ש"ח), חברת אלי לילי (61.966 מיליון), ג'ונסון אנד ג'ונסון (59.387), אסטרהזניקה (40.735 מיליון ש"ח) וחברת סאנופי שהשקיעה במחקרים בישראל סכום של 35.484 מיליון ש"ח.

ד״ר אליעד בן דיין, מנכ״ל MSD ישראל אמר לאור הממצאים: ״אנחנו גאים לעמוד גם השנה בראש רשימת החברות התומכות במחקרים קליניים בישראל. מזה שנים מטופלות ומטופלים ישראלים הם מהראשונים בעולם לקבל את הטיפולים שלנו.
הישגים אלה הם תוצאה של שיתופי פעולה עמוקים ומתמשכים עם מערכת הבריאות בישראל: המרכזים הרפואיים, החוקרים המובילים, משרד הבריאות ושותפים רבים נוספים הפועלים יחד לקידום החדשנות הרפואית.
על אף השנים הקשות שעוברות על מדינת ישראל, MSD מצליחה להביא טיפולים חדשניים לחולים בישראל".

קובי צורף, מנכ״ל פארמה ישראל: ״למרות כמעט שלוש שנים של מלחמה, אנחנו רואים שהיקף ההשקעות של חברות התרופות הרב לאומיות בישראל עולה באופן משמעותי. זו תולדה של עבודה מאומצת ומשותפת של חברות התרופות עם משרד הבריאות ומערכת הבריאות, שהצליחו לשמר את מעמדה המוביל של מערכת הבריאות בישראל ולחזק את הביטחון ברציפות הפעילות של המחקרים הקליניים בזמן המלחמה. זה לא מובן מאליו. מדינות רואות בחדשנות רפואית נכס אסטרטגי, ואנחנו רואים זאת בצעדים שמוביל טראמפ. המאבק על תרופות חדשניות הוא מאבק כלכלי, טכנולוגי וגאו-פוליטי. מדינות מתחרות על השקעות, על מרכזי מחקר, על מפעלי ייצור, על חוקרים ועל מחקרים קליניים.

"אנחנו רואים את זה בארצות הברית, אנחנו רואים את זה באירופה, ואנחנו רואים את זה ביתר שאת בסין, שמשקיעה משאבים עצומים כדי להפוך למעצמת חדשנות ביו-פרמצבטית עולמית. במציאות הזאת, אף מדינה אינה יכולה להניח שהחדשנות תגיע אליה באופן אוטומטי. גם לא ישראל. לישראל יש נכסים יוצאי דופן, אבל בעולם שבו מדינות מתחרות באופן אקטיבי על חדשנות, יתרונות העבר אינם מבטיחים את העתיד".

"אנחנו חייבים להמשיך למשוך השקעות, להמשיך למשוך מחקרים קליניים ולהמשיך להבטיח שחולים בישראל יקבלו גישה מוקדמת לטכנולוגיות פורצות דרך. מדובר באינטרס לאומי, וכל השותפים במערכת הבריאות צריכים לשתף פעולה. ראינו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה ומצליחים, גם בתקופת הקורונה, כשהיינו המדינה הראשונה לפתוח את הכלכלה ולצאת מהסגרים, וגם במשך 3 שנות המלחמה. אנחנו רואים שכשהממשלה, מערכת הבריאות והתעשייה פועלים יחד, אפשר להתמודד גם עם האתגרים המורכבים ביותר".