פרשת מחיות התינוקות "פרינוק" ממשיכה לעורר שאלות קשות, הן במישור הבריאותי והן במישור המשפטי. עד כה נמצאו חמש צנצנות מחית מזוהמות בתרופות מסוג קלונזפאם ולורזפאם - שתיים אותרו על מדפי רשת "זול ובגדול" בירושלים ושלוש נוספות נמסרו על ידי משפחות שילדיהן אושפזו לאחר צריכת המוצר.
מדובר בבנזודיאזפינים, קבוצת תרופות פסיכואקטיביות המשמשות לטיפול בחרדה ובהפרעות שינה. בעקבות החשיפה הגיעו חמישה ילדים לחדרי מיון בשני גלים נפרדים של אשפוזים.
עדכון המשטרה בחקירת ההרעלה במזון התינוקות // צילום: דוברות המשטרה
לפי פרסומים, המשטרה עדכנה את משרד הבריאות בנוגע לצנצנת החשודה כבר כחודש לפני שהפרשה נחשפה לציבור. במשטרה טענו כי משרד הבריאות החליט לשלוח את תכולת הצנצנת לבדיקה רק לאחר שהגל השני של הילדים הגיע למיון.
עם זאת, יש לציין כי הצנצנת שימשה כראיה במסגרת חקירה פלילית והייתה בידי המשטרה, שהובילה את החקירה מהרגע הראשון. במקרה הראשון נחקרו ההורים, והמשטרה התייעצה עם משרד הבריאות לגבי אפשרויות הבדיקה. בשלב זה טרם עלה חשד כי מקור הפגיעה הוא במזון עצמו, שכן אירוע בודד אינו מאפיין בדרך כלל תחלואה שמקורה במזון.
במקביל, משרד הבריאות ביצע דגימות לא רק בסניפי "זול ובגדול" בירושלים אלא גם בנקודות מכירה נוספות, במטרה לבדוק האם מקור הבעיה ביבואן. עד כה לא נמצאו מקרים נוספים, ולא אותרה אינדיקציה לכך שמדובר בפגם במוצר עצמו. ההערכה המסתמנת היא כי מדובר בהתערבות חיצונית בצנצנות.
בינתיים, שני הסניפים הרלוונטיים של "זול ובגדול" נסגרו בצו של הרופא המחוזי. היום (ראשון) הגישה הרשת ערעור לבית המשפט המחוזי נגד צו הסגירה המנהלי של משרד הבריאות. זאת לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים דחה ביום שישי את בקשתה לפתוח מחדש את הסניפים. כעת נדרשים מנהלי הסניפים להציג ערבויות לכך שהמוצרים המצויים בחנויות אינם נגועים.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות אחראי על הגנה על בריאות הציבור, הערכת הסיכון ונקיטת צעדי פיקוח ואכיפה. נוכח חריגות האירוע הועבר הנושא מהרגע הראשון למשטרה, כדי שתבחן בהתאם לסמכויותיה את האירוע תוך בחינת ההיבטים הפליליים, תוך מתן כל הסיוע המקצועי הנדרש מצד משרד הבריאות. עם התגבשות החשד לקשר אפידמיולוגי אפשרי בין המקרים ועל בסיס הממצאים שעלו בבדיקות, משרד הבריאות פעל באופן מיידי ונקט בצעדים הנדרשים להגנה על הציבור בתיאום עם המשטרה שמובילה את החקירה".
שאלנו את עו"ד אייל בן ישי, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, מי עלול להיתבע, מי עשוי להיות זכאי לפיצוי - ובאילו סכומים.
האם להורים יש עילת תביעה אזרחית?
לדברי בן ישי, התשובה היא כן. "משרד הבריאות עודכן על האירוע הראשון, ידע על הילדים המאושפזים, ולא ביקש באותו שלב לשלוח את הצנצנת החשודה לבדיקת מעבדה, למרות שהדבר נעשה מיד לאחר האירוע השני.
בדיני הנזיקין, ההימנעות הזו היא ליבת טענת הרשלנות: הדין בוחן מה היה עושה גורם סביר באותן נסיבות. כשהמשרד עצמו מוכיח שבאירוע השני שלח את אותה צנצנת לבדיקת מעבדה בתוך שעות, קשה להסביר מדוע אותה פעולה שגרתית לא בוצעה כבר באירוע הראשון, כשהצנצנת הייתה בידי החוקרים וילדים כבר אושפזו".
מי למעשה הנפגע כאן?
"הילדים שוחררו. ההורים עדיין לא", אומר בן ישי.
"החוויה של ראיית ילדך קורס לנגד עיניך משאירה סימן שאינו נעלם עם השחרור מבית החולים, וייתכן שדווקא ההורים הם הנפגעים המרכזיים של הפרשה. בדיני הנזיקין הם מוגדרים כ'ניזוקים עקיפים', וזכאותם לפיצוי על נזק נפשי נבחנת לפי הלכת אלסוחה".
"ההלכה מציבה ארבעה תנאים: קרבה משפחתית, נוכחות בזמן האירוע, קרבה פיזית ונזק נפשי בעל עוצמה ממשית. את שלושת הראשונים ההורים מקיימים ללא עוררין. השאלה הפתוחה היא האם הפגיעה הנפשית שלהם חמורה ומתועדת דיה כדי לעבור את הרף".
מה יידרשו ההורים לעשות כדי להוכיח את הנזק?
"ההורים יצטרכו לתעד את הפגיעה הנפשית באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית, המאבחנת את חומרת הנזק ומשכו. רישומים רפואיים, טיפולים נפשיים שהחלו בעקבות האירוע ועדויות מהסביבה הקרובה ישלימו את התמונה. ככל שהאבחנה תצביע על הפרעת דחק פוסט-טראומטית מלאה, כך גדל הסיכוי שהם יקבלו פיצוי בסכום גבוה".
מה גובה הפיצוי שהם עשויים לקבל?
לדברי בן ישי, גובה הפיצוי ייגזר בראש ובראשונה מהממצאים הרפואיים והנפשיים.
"אם חוות הדעת תתאר מצוקה נפשית זמנית שאינה מתגבשת לנכות, ניתן לצפות לפיצוי מוגבל יחסית - בטווח של עשרות אלפי שקלים. אם ייקבע שקיימת נכות נפשית יציבה, במיוחד כשהיא פוגעת בתפקוד היומיומי או בכושר העבודה, התמונה משתנה: הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר".
מדוע יש סיכוי בלתי מבוטל כי תקבע להם נכות יציבה?
"להורים שנשאו את ילדם בידיים אל המיון, הטראומה אינה רק 'פרשת מחית' מופשטת, אלא זיכרון גופני־מוחשי: משקל הגוף הרפוי, הצבע בפנים, המרוץ לחדר המיון", מסביר בן ישי.
"מבחינה פסיכולוגית, מה שנצרב הוא אותו רגע שבו הם רצו במסדרון עם ילד קורס, בתחושה שהזמן נגמר. המחקר על טראומה רפואית אצל הורים מראה שבמקרים כאלה, גם כשהפרק הרפואי מסתיים בשלום, חלק מההורים ממשיכים לשאת איתם מחשבות פולשניות, דריכות יתר סביב כל סימן חולשה, הימנעות ממצבים שמזכירים את האירוע והפרעות שינה. החלמתו המהירה של הילד אינה מוחקת את הלילה שבו נשאו אותו על הידיים כמי שנלחם על חייו".
את מי יכולה פרינוק לתבוע?
"במפת הנתבעים של פרינוק, הגורם שייחשב לחיבל בצנצנות - אם יזוהה - הוא אומנם אחראי מובהק, אך במרבית התרחישים אינו 'כיס עמוק' שיכול לשאת בנזקי מוניטין והפסדי מכירות רחבים", אומר בן ישי.
"לכן, המבט המשפטי הפונקציונלי מופנה מיד לשכבה הבאה בשרשרת: רשת הסופרים ובעלי הסניפים, כמי שמפעילים את זירת המכירה ומחזיקים בדרך כלל בכיסוי ביטוחי. אם יוכח שאבטחה רופפת, פיקוח לקוי על המדפים או הפרות ברישוי ובתברואה אפשרו את החבלה, עשויה פרינוק לכוון אליהם - ולמעשה אל חברת הביטוח שלהם - את תביעת הפיצויים שלה".
האם לסופר יש עילת תביעה?
"לסופרמרקט יש עילה תיאורטית אחת - תביעת רשלנות נגד משרד הבריאות, בטענה שעיכוב באיתור הליקוי או בפרסום האזהרה הגדיל את נזקיו", אומר בן ישי.
"אבל זו עילה קשה להוכחה. בית המשפט ידרוש להראות לא רק שהמשרד התרשל, אלא שההתרשלות הספציפית שלו היא שגרמה לחלק הארי של הנזק, ולא עצם הימצאות המוצר המורעל על המדפים. בפועל, הנזק הגדול ביותר של הסופר נגרם מהאירוע עצמו, לא מהתגובה המאוחרת של הרגולטור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו