דוח מבקר המדינה: כשלים בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה

מבקר המדינה מפרסם היום דוח על היערכות המדינה ומערכת הבריאות להתמודדות עםהעלייה בכמות הישראלים שהגיעו לגיל זקנה. מהדוח עולה כי למרות שמשרד הבריאות גיבש תוכנית ל"הזדקנות מיטבית" ב-2021, לא הוכנה תוכנית אופרטיבית רב-שנתית ליישומה, ולא הוגדרו מטרות ארוכות טווח.

הממשלה אמנם אימצה מפת מדדים להזדקנות, אך עשתה זאת ללא קביעת יעדים כמותיים. בנוסף, לא הוגדר גוף אחראי להובלת כל מדד, מה שמקשה על הפיכת האסטרטגיה לתוכנית עבודה ממשית. הביקורת גם מצביעה על פערים משמעותיים בתחום הרפואה המונעת לקשישים: ברוב המדדים שנבדקו נמצאה ירידה בשיעור ביצוע הבדיקות והטיפולים המונעים בקופות החולים ב-2024 בהשוואה ל-2019.

עוד נמצא כי בדיקות המדווחות למשרד הבריאות לצורכי בקרה זוכות להעדפה משמעותית (71% ביצוע) לעומת בדיקות שאינן מדווחות (15% ביצוע בלבד).

בנוסף כ-55% מהקשישים ציינו כי לא ביצעו פעולות מניעה כיוון שהרופא לא הפנה אותם. הרופאים עצמם (52%) הודו כי רוב זמנם מושקע בטיפול בבעיות קיימות ולא ברפואה מונעת. עוד עלה כי משרד הבריאות לא הוביל לגיבוש מדד איכות לאומי לשבריריות (הידרדרות תפקודית הקשורה לגיל).

מחסור גובר במשאבים

המבקר מציין עוד כי מערכת הבריאות סובלת ממחסור הולך וגובר במשאבים ייעודיים לגיל השלישי. המחסור הראשון הוא ברופאים גריאטריים. המדאיג הוא כי שיעור הרופאים הגריאטרים ל-1,000 איש צפוי לרדת עוד יותר עד שנת 2030 ו-2040. כמו כן למרות עלייה קלה במספר המיטות המוחלט, שיעור מיטות האשפוז ל-1,000 איש בגילי 75 ומעלה ירד ב-19% באשפוז הכללי וב-16% באשפוז הגריאטרי בין השנים 2020-2023.

אין גוף מוביל

הדו"ח מציין כי היערכות לקויה להזדקנות האוכלוסייה טומנת בחובה השלכות כלכליות כבדות. לדוגמא שנת "איפוס הקרן" של הביטוח הלאומי הוקדמה מ-2044 ל-2035 עקב גידול בגירעון האקטוארי. מעבר לכך גיל הפרישה לא הותאם לשינויים בתוחלת החיים, ושיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בתעסוקה אינו צפוי לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2030. זאת למרות שעיכוב תהליך ההזדקנות באוכלוסייה עשוי להיות שווה ערך לטריליוני דולרים ברמה המשקית.

עוד מציין הדו"ח כי בישראל אין גוף מרכזי המוביל מדיניות לאומית בתחום הזקנה, וקיימת חפיפה וחוסר תיאום בין הגופים השונים הפועלים בתחום. בנוסף, אין תקציב מאוחד לטיפול בסוגיית ההזדקנות, והעברת המידע בין הגופים אינה מספקת. המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים לא התכנסה כלל מאז שנת 2021.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018 לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות ובעקבות כך, הרפורמה יצאה אל הפועל.

זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזיקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה. תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".

מאיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית נמסר: "אנחנו מביעים דאגה רבה מהפערים העצומים בתכנון מערכתי וההזנחה הממשלתית. הפער בולט במיוחד בהיעדר תכנית לאומית לרפואה מונעת ולשימור בריאותם ועצמאותם של הקשישים. כדי לקדם זקנה בריאה, אנו קוראים לפיתוח מדיניות ממשלתית רב-משרדית, לרבות חקיקת חוק זכויות הבריא, סביבות ידידותיות גיל והקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות. נדרשת מחויבות פוליטית לבריאות הציבור, ובמיוחד לבריאותם של אוכלוסיות מוחלשות".