פרדוקס סרטן העור: מחקר ישראלי עם תגלית מפתיעה

בעוד שחשיפה לשמש נחשבת לגורם הסיכון המרכזי להתפתחות מלנומה, מחקר בינלאומי חדש מגלה כי דווקא גידולים שהתפתחו באזורים החשופים באופן קבוע לקרינת השמש עשויים להגיב טוב יותר לאחד הטיפולים החשובים בסרטן עור מתקדם.

המחקר, שהובל על ידי ד"ר נתנאל (נתי) אשר, מנהל המרכז למלנומה וגידולי עור במרכז דוידוף שבבית החולים בילינסון, נערך במסגרת רשת מחקר אירופית. החוקרים ניתחו נתונים של כ-4,000 חולי מלנומה גרורתית מתוך מאגר בינלאומי הכולל כ-20 אלף מטופלים מ-19 מדינות באירופה.

מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין מיקום המלנומה הראשונית בגוף, בהתאם לרמת החשיפה לשמש, לבין התגובה לטיפולים אימונותרפיים.

"המהפכה הגדולה בטיפול במלנומה בעשור האחרון היא האימונותרפיה", מסביר ד"ר אשר. "אנחנו יודעים שרבים מהחולים מגיבים היטב לטיפול, אך תמיד יש מטופלים שאינם מגיבים כלל או שהמחלה שלהם ממשיכה להתקדם. לכן אנחנו מחפשים סמנים שיסייעו לנו להבין מראש מי צפוי להפיק את התועלת הגדולה ביותר מהטיפול".

החלוקה של המחקר הראתה תוצאות ברורות

החוקרים חילקו את החולים לשלוש קבוצות: מלנומות באזורי הראש והצוואר, החשופים לשמש באופן קבוע; מלנומות בגב, בגפיים ובאזורים בעלי חשיפה לסירוגין; ומלנומות שהופיעו באזורים מוגנים יחסית מהשמש, כגון כפות הידיים והרגליים.

התוצאות היו ברורות: 45.6% מהמטופלים עם מלנומה באזורי הראש והצוואר הגיבו לטיפול האימונותרפי, לעומת כ-40% מהמטופלים עם מלנומות באזורי חשיפה לסירוגין, ורק 23% מהמטופלים עם מלנומות באזורים שאינם חשופים לשמש.

פערים דומים נמצאו גם במשך הזמן שבו המחלה נותרה בשליטה. בקרב חולי ראש וצוואר עמד משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה על 12.5 חודשים בממוצע, לעומת 7.6 חודשים בקרב מטופלים עם מלנומות באזורי חשיפה לסירוגין ו-4.6 חודשים בלבד בקרב מטופלים עם מלנומות שאינן קשורות לחשיפה לשמש.

לדברי החוקרים, ההסבר נעוץ ככל הנראה בביולוגיה של הגידול. חשיפה ממושכת לקרינת UV גורמת להצטברות של מוטציות רבות יותר בתאי הסרטן. באופן פרדוקסלי, אותן מוטציות עשויות להפוך את הגידול ל"גלוי" יותר למערכת החיסון, ולכן גם לרגיש יותר לטיפול אימונותרפי.

"האזור שבו החלה המלנומה מספר לנו על הסיכוי של המטופל"

"ככל שיש יותר מוטציות, מערכת החיסון מזהה טוב יותר את הגידול", אומר ד"ר אשר. "מצאנו משהו פשוט ויישומי. האזור שבו החלה המלנומה מספר לנו משהו על הסיכוי של המטופל להגיב לטיפול".

לדבריו, לממצאים עשויה להיות משמעות מעשית בבחירת הטיפול. כיום נדרשים רופאים לעיתים להחליט האם להעניק טיפול אימונותרפי יחיד או שילוב של שתי תרופות – טיפול יעיל יותר, אך גם בעל סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי.

"אם מדובר במטופל מבוגר או באדם עם מחלה אוטואימונית, לעיתים אנחנו חוששים לתת טיפול משולב בשל הרעילות", הוא מסביר. "במקרים כאלה, אם המלנומה התפתחה באזור החשוף לשמש באופן כרוני, הממצאים שלנו עשויים לחזק את ההחלטה להסתפק בטיפול בודד".

עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר בשלב זה בממצא מחקרי בלבד ולא בהמלצה טיפולית רשמית. "זהו אות חזק מאוד, אבל הוא מחייב מחקרים פרוספקטיביים נוספים לפני שניתן יהיה לשנות הנחיות טיפול".

המחקר מתפרסם על רקע שבוע המודעות לסרטן העור, וד"ר אשר מדגיש כי אין בממצאים כדי להפחית מחשיבות ההגנה מפני השמש.

"חשיפה לשמש - גורם הסיכון הגבוה ביותר"

"החשיפה לשמש היא עדיין גורם הסיכון המרכזי והמוכח ביותר להתפתחות מלנומה", הוא אומר. "כ-70% ממקרי המלנומה קשורים לקרינת UV. המסר לציבור לא השתנה: יש להגן על העור ולהימנע מחשיפה מיותרת לשמש. מה שהמחקר שלנו מראה הוא שכאשר המחלה כבר הופיעה והפכה לגרורתית, דווקא אותם גידולים שנוצרו באזורים החשופים לשמש עשויים להגיב טוב יותר לאימונותרפיה".

"לקראת חודשי הקיץ, ובמיוחד בשבוע המודעות לסרטן העור, חשוב לזכור שאינדקס הקרינה אינו מדד לשיזוף מוצלח אלא מדד לסיכון בריאותי", אומר פרופ' גל מרקל. "חשיפה מוגברת לשמש אינה גורמת רק לכוויות ולהזדקנות מוקדמת של העור, אלא גם מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן. לצד ההגנה מהשמש, חשוב לזכור כי גילוי מוקדם מציל חיים. כאשר מלנומה מאובחנת בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד, וכל עיכוב באבחון עלול להיות משמעותי. כל שינוי בנקודת חן, הופעת נגע חדש או שינוי בצורה, בצבע או בגודל של נגע קיים מחייבים פנייה לבדיקה רפואית".

בשנים האחרונות מאובחנים בישראל מדי שנה כ-1,800 חולי מלנומה, וכ-190 בני אדם נפטרים מהמחלה.