מציל חיים, וגם את הנפש: ממ"ד בבית מפחית חרדה ומצוקה אצל ילדים | כל הנתונים

בזמן מלחמה, ממ"ד עשוי להגן לא רק מפני טילים, אלא גם מפני מצוקה נפשית. מחקר חדש של מרכז גושן לבריאות ורווחת הילד בקהילה מצא כי ילדים המתגוררים בבתים שבהם קיים מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) נמצאים בסיכון נמוך משמעותית לפתח מצוקה נפשית ברמה קלינית בהשוואה לילדים שנעזרים במקלט ציבורי או שאין להם ממ"ד כלל.

המחקר נערך במהלך מלחמת "שאגת הארי" באפריל 2026 וכלל כ-1,000 הורים לילדים בגילאי 3 עד 12 מכל רחבי הארץ. החוקרים ביקשו לבחון כיצד משפיעה הנגישות למרחב מוגן על רווחתם הנפשית של ילדים בזמן חירום, ומצאו קשר ברור בין קיומו של ממ"ד בבית לבין רמות נמוכות יותר של חרדה ומצוקה.

לפי הממצאים, לילדים שבביתם ממ"ד היה סיכוי נמוך בכ-41% להגיע לרמות מצוקה נפשית המוגדרות קליניות בהשוואה לילדים שנאלצו להסתמך על מקלט משותף, מקלט ציבורי או שלא היה להם מרחב מוגן זמין כלל.

הקשר נותר משמעותי ( ועמד על 38% פחות סיכון למצוקה נפשית) גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים נוספים, בהם גיל הילד וקיומן של אבחנות התפתחותיות או נפשיות קודמות.

אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע להשפעת האזעקות על השינה. כשליש מההורים דיווחו כי נאלצו להעיר את ילדיהם לפחות ארבע פעמים בשבוע כדי לרוץ למרחב מוגן, וכ-16% דיווחו שהדבר התרחש כמעט מדי לילה. החוקרים מצאו כי קיומו של ממ"ד בבית הפחית בממוצע יותר מיקיצה כפויה אחת בשבוע, וכי כל יקיצה נוספת הגדילה בכ-19% את הסיכון של הילד לפתח מצוקה נפשית משמעותית.

הבדלים גדולים נמצאו גם ביכולת של המשפחות לישון במרחב המוגן. בקרב משפחות שלהן ממ"ד בבית, 74% מהילדים ישנו בו במהלך המלחמה. לעומת זאת, רק 9% מהילדים במשפחות ללא ממ"ד ישנו במרחב מוגן. רבים מהמקלטים המשותפים והציבוריים כלל אינם מותאמים לשינה, מה שמחייב משפחות לעבור למרחב המוגן שוב ושוב במהלך הלילה.

אולם השינה לא הייתה הגורם היחיד. החוקרים מצאו כי מצוקתם הנפשית של ההורים הייתה המנבא החזק ביותר למצוקת הילדים. למעשה, מצוקה טראומטית של ההורים הסבירה לבדה כ-38% מהשונות ברמות המצוקה של הילדים. הורים שבביתם היה ממ"ד דיווחו על רמות נמוכות יותר של לחץ וחרדה, והדבר השפיע באופן ישיר גם על מצבם הרגשי של ילדיהם.

"הורים הם גורם המפתח בהתמודדות של ילדים עם מצבי חירום", מציינים החוקרים בהם ד"ר לילך בן מאיר, ד"ר ג'סמין קרול ופרופ' איתן כרם ממרכז גושן לבריאות הילד ולרווחתו. "כאשר ההורים חרדים יותר ונאלצים להתמודד עם קשיים חוזרים בהגעה למרחב מוגן, גם הילדים מושפעים מכך".

הוכחה נוספת לפערי המיגון 

נתוני המחקר ממחישים גם את הפערים הקיימים בישראל בתחום המיגון. בעוד שכ-64% מהמשפחות דיווחו על קיומו של ממ"ד בבית, יותר משליש מהמשפחות עדיין מסתמכות על מקלטים משותפים או ציבוריים, וחלקן אף חיות ללא מרחב מוגן זמין בקרבת מקום. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם השנה, כשליש מתושבי ישראל עדיין חיים ללא מיגון תקני.

בעקבות הממצאים קוראים מחברי מסמך המדיניות למדינה להרחיב את הסיוע בהקמת ממ"דים, במיוחד באזורים ובאוכלוסיות שבהם שיעור המיגון נמוך.

בנוסף הם ממליצים להעניק תמיכה נפשית ייעודית להורים בזמן חירום ולהבטיח כי מרחבים מוגנים יתוכננו כך שיאפשרו שהייה ושינה של משפחות לאורך הלילה. לדבריהם, ההגנה על ילדים בזמן מלחמה אינה מסתכמת רק במניעת פגיעה פיזית. "ממ"ד הוא תשתית ביטחונית", הם מסכמים, "אך הוא גם כלי משמעותי לשמירה על בריאותם הנפשית של ילדים ומשפחות.